בחירתו של עמיר פרץ ליו"ר העבודה גרמה לאובדנה של הנקודה האריכמדית של שרון בפוליטיקה הישראלית את שמעון פרס. כך אומר פעיל הליכוד והפובליציסט משה איפרגן לכתבנו אריאל כהנא.
נצחונו של עמיר פרץ ביום רביעי הסיר את הגב הפוליטי שנתן פרס לשרון במשך חמש שנים, מערב בחירתו הראשונה לרשות הממשלה, ועד היום, מוסיף איפרגן. פרס מנע לדבריו איום אופוזיציוני אמיתי על שרון ואפשר לו לבצע את ההתנתקות. בחירת פרץ הפילה את האופציות ל'מפצים' למיניהם, שכן פרס נותר חסר יכולת לבצע גם אם ירצה, והאופציה משמאל לממשלה סבירה נעלמה עבור שרון ונוצרה תחושת חלל אדיר, שלשרון אין אופציית פעולה. "גם אם שרון ילך לפריימריז וינצח עם מי הוא ירכיב ממשלה, עם עמיר פרץ - איש שלום עכשיו ואיש שמאל גם בכלכלה? עם הימין שאיבד אותו"?.
"לא האמנתי כי לבחירת פרץ תהיה השפעה כזו 'בבת אחת מבנה שלם של 'קיסרות' קרס לגמרי. שרון הפך להיות כאחרון הפוליטיקאים", אומר איפרגן. למעשה לשרון לא היתה אף פעם אסטרטגיה והוא נבנה רק ממזל ומהיותו 'אתרוג', ולא השיג הישג במערכת שמתנגדת לו, אבל עתה איבד גם את ההגנה של השמאל כי פרץ ריסק את כל הקליפה בשניה.
כמתמודד מול שרון ונתניהו פרץ אינו מדאיג את איפרגן שכן להערכתו אם הליכוד יעבוד בצורה מסודרת ואלגנטית פרץ אינו יכול להתמודד מולם "פרץ אינו דמות פוזיטיבית, הוא חשוף מכל הכיוונים הוא איש שמאל קיצוני, חסר נסיון איש של הועדים הגדולים שעושקים את המשק, ולכן ניתן לתקוף אותו בקלות יותר מאשר את מצנע".
איפרגן מוסיף כי מרבית המנדטים של הליכוד שהוא מפלגת 'ימין רך' ומרכז מגיעים ממצביעי מרכז, והימין לאחר מפת הדרכים ונאום הרצליה לא יצביע עבור שרון. הצלחת הליכוד אינה תלויה להערכתו בביכולת המפלגה להגיע להסכמות מדיניות. הליכוד ממילא 'התמרכז' ואפילו לנדאו מדבר על 'פשרות כואבות' ולכן אם שרון נתניהו ישראל כץ ולימור לבנת יגיעו לקוים משותפים, אפשר יהיה להגיע ל 40 מנדטים.
הבעיה המרכזית של הליכוד היא הבעיה הפרסונלית בין נתניהו לשרון. אם נתניהו ושרון יפתרו ביניהם את ניהול המפלגה ביחד, הכל יפתר.
נצחונו של עמיר פרץ ביום רביעי הסיר את הגב הפוליטי שנתן פרס לשרון במשך חמש שנים, מערב בחירתו הראשונה לרשות הממשלה, ועד היום, מוסיף איפרגן. פרס מנע לדבריו איום אופוזיציוני אמיתי על שרון ואפשר לו לבצע את ההתנתקות. בחירת פרץ הפילה את האופציות ל'מפצים' למיניהם, שכן פרס נותר חסר יכולת לבצע גם אם ירצה, והאופציה משמאל לממשלה סבירה נעלמה עבור שרון ונוצרה תחושת חלל אדיר, שלשרון אין אופציית פעולה. "גם אם שרון ילך לפריימריז וינצח עם מי הוא ירכיב ממשלה, עם עמיר פרץ - איש שלום עכשיו ואיש שמאל גם בכלכלה? עם הימין שאיבד אותו"?.
"לא האמנתי כי לבחירת פרץ תהיה השפעה כזו 'בבת אחת מבנה שלם של 'קיסרות' קרס לגמרי. שרון הפך להיות כאחרון הפוליטיקאים", אומר איפרגן. למעשה לשרון לא היתה אף פעם אסטרטגיה והוא נבנה רק ממזל ומהיותו 'אתרוג', ולא השיג הישג במערכת שמתנגדת לו, אבל עתה איבד גם את ההגנה של השמאל כי פרץ ריסק את כל הקליפה בשניה.
כמתמודד מול שרון ונתניהו פרץ אינו מדאיג את איפרגן שכן להערכתו אם הליכוד יעבוד בצורה מסודרת ואלגנטית פרץ אינו יכול להתמודד מולם "פרץ אינו דמות פוזיטיבית, הוא חשוף מכל הכיוונים הוא איש שמאל קיצוני, חסר נסיון איש של הועדים הגדולים שעושקים את המשק, ולכן ניתן לתקוף אותו בקלות יותר מאשר את מצנע".
איפרגן מוסיף כי מרבית המנדטים של הליכוד שהוא מפלגת 'ימין רך' ומרכז מגיעים ממצביעי מרכז, והימין לאחר מפת הדרכים ונאום הרצליה לא יצביע עבור שרון. הצלחת הליכוד אינה תלויה להערכתו בביכולת המפלגה להגיע להסכמות מדיניות. הליכוד ממילא 'התמרכז' ואפילו לנדאו מדבר על 'פשרות כואבות' ולכן אם שרון נתניהו ישראל כץ ולימור לבנת יגיעו לקוים משותפים, אפשר יהיה להגיע ל 40 מנדטים.
הבעיה המרכזית של הליכוד היא הבעיה הפרסונלית בין נתניהו לשרון. אם נתניהו ושרון יפתרו ביניהם את ניהול המפלגה ביחד, הכל יפתר.