את פסק הדין פרסם השופט שוחט בשבוע שעבר.
עו"ד יעל גיל, העוסקת בדיני משפחה מסבירה שהחוק הקים בישראל העוסק במזונות הוא מאוד משונה, כהגדרתה. "מצד אחד, נקבע על פי טובת הילד, וכמקובל בעולם כולו, כי שני ההורים אחראים לשאת בנטל הכלכלי של גידול הילדים, וזאת על פי יכולתם הכלכלית ורכושם. מצד שני, ישנה פיסקה בחוק הקובעת שלגבי יהודים הכלל הזה פשוט אינו חל. במקום החוק הרגיל, הוטלה חובה על בתי המשפט האזרחיים לפתוח את ספרי ההלכה, ולקבוע מזונות על פיה. ההלכה היהודית אינה מוכרת כמובן היטב לשופטים, אבל, בתי המשפט נהגו להפעיל כלל הלכתי שלפיו רק על האב מוטלת חובה מוחלטת לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. לעומת זאת, האם אינה חייבת להשתתף בכלכלת הילד, וזאת גם אם האב מובטל והאם עתירת הכנסה ונכסים".
עו"ד גיל מתארת מקרה קיצוני מפורסם, מנכ"לית חברת היי-טק המשתכרת 43,000 ש"ח לחודש וכן אחזקת רכב וטלפון מלאה, דרשה וקיבלה מזונות מאב מובטל, עבור שתי בנותיהם שמצויות מחצית הזמן אצלו, ואף הפעילה צוי מאסר כנגדו. סיבוך משפטי נוסף הוא תולדה מכך שההלכה מתייחסת רק לילדים עד גיל 15, בעוד שמזונות ילדים נפסקים בישראל עד גיל 18 ולעיתים עד גיל 21, מה שעורר צורך לשנות את גובה התשלום עם גדילת הילדים.
גיל מסבירה כי ההלכה במקורה נועדה לדאוג לילדים בתנאים שבהם הרכוש היה מועבר לגבר, ולאשה כמעט ולא היתה אפשרות להחזיק רכוש משלה, ולכן לא יכלה לפרנס את הילדים. מציאות זו שונה בתכלית מזו המוכרת כיום.
"במשך שנים התפתלו שופטים ופרופסורים עם החוק המיושן, כדי להתמודד עם התוצאות הבלתי אפשריות שלו", מספרת עורכת הדין גיל, "אך עד כה לא נמצא מוצא מהסבך, עד שבשבוע שעבר, בפעם הראשונה בתולדות בתי המשפט למשפחה בישראל, ניער השופט שוחט מאבק כלל הלכתי ישן: דיני היושר. החידוש החשוב ביותר בפסק הדין של השופט שוחט הוא בהפעלת דיני היושר במקרים יומיומיים, ולא רק במקרים קיצוניים, תוך שהוא מסתמך אף על עקרונות הצדק והשוויון, העולים מחוקי היסוד, אשר חוקקו זה מכבר במדינת ישראל".
לדבריה נפקותו של פסק דין זה, הנה משמעותית וחשובה אף לנשים, אשר היו נשואות לגבר אמיד והילדים נותרו במשמורתן, כאשר, באופן תמוה ביותר, הסכומים אותם נוהג לרוב ביהמ"ש לפסוק עבור מזונות ילדים, אשר גדלו בבית אמיד לאב עתיר נכסים וממון, הנם דומים לאלו, אשר בהם מחוייב גבר דל באמצעים. כעת לאור פסק הדין, הקובע, כי בני הזוג יחוייבו במזונות ילדיהם, עפ"י הכנסותיהם הפנויות, נפתח הפתח, לילדים לאבות אמידים, לא לרדת ברמת החיים, אליה הורגלו, גם אם הכנסתם של האם ירדה.
בשיחה עם כתבנו שמעון כהן מבארת עו"ד גיל, כי ראשית הפרשה בפסק דינה של השופטת חנה בן עמי בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הסתמכה על דיני היושר ההלכתיים. ערעור על פסק דינה של בן עמי הוגש לשופטת העליון אילה פורקצ'יה, וזו דחתה את הערעור והקנתה לפסק הדין של השופטת בן עמי מעמד של פסיקת בית משפט עליון. לדברי גיל פסיקה זו אמורה היתה לחלחל לבתי המשפט הנמוכים יותר לענייני משפחה, אך עד לפסק דינו של השופט שוחט לא נראה היה בשדה המשפט שאכן כך הם פני הדברים. לדברי עו"ד גיל בפסיקתו הכריז השופט שוחט כי דברי השופטת פורקצ'יה, המחייבים כדברי בית משפט עליון את שאר בתי המשפט חילחלו לתודעת השיפוט בישראל.
יצויין כי הפסקים ההלכתיים העכשוויים מסתמכים על דברי השולחן ערוך, הרמב"ם, המגיד משנה, רש"י וגדולי ישראל נוספים.
(ש)
עו"ד יעל גיל, העוסקת בדיני משפחה מסבירה שהחוק הקים בישראל העוסק במזונות הוא מאוד משונה, כהגדרתה. "מצד אחד, נקבע על פי טובת הילד, וכמקובל בעולם כולו, כי שני ההורים אחראים לשאת בנטל הכלכלי של גידול הילדים, וזאת על פי יכולתם הכלכלית ורכושם. מצד שני, ישנה פיסקה בחוק הקובעת שלגבי יהודים הכלל הזה פשוט אינו חל. במקום החוק הרגיל, הוטלה חובה על בתי המשפט האזרחיים לפתוח את ספרי ההלכה, ולקבוע מזונות על פיה. ההלכה היהודית אינה מוכרת כמובן היטב לשופטים, אבל, בתי המשפט נהגו להפעיל כלל הלכתי שלפיו רק על האב מוטלת חובה מוחלטת לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. לעומת זאת, האם אינה חייבת להשתתף בכלכלת הילד, וזאת גם אם האב מובטל והאם עתירת הכנסה ונכסים".
עו"ד גיל מתארת מקרה קיצוני מפורסם, מנכ"לית חברת היי-טק המשתכרת 43,000 ש"ח לחודש וכן אחזקת רכב וטלפון מלאה, דרשה וקיבלה מזונות מאב מובטל, עבור שתי בנותיהם שמצויות מחצית הזמן אצלו, ואף הפעילה צוי מאסר כנגדו. סיבוך משפטי נוסף הוא תולדה מכך שההלכה מתייחסת רק לילדים עד גיל 15, בעוד שמזונות ילדים נפסקים בישראל עד גיל 18 ולעיתים עד גיל 21, מה שעורר צורך לשנות את גובה התשלום עם גדילת הילדים.
גיל מסבירה כי ההלכה במקורה נועדה לדאוג לילדים בתנאים שבהם הרכוש היה מועבר לגבר, ולאשה כמעט ולא היתה אפשרות להחזיק רכוש משלה, ולכן לא יכלה לפרנס את הילדים. מציאות זו שונה בתכלית מזו המוכרת כיום.
"במשך שנים התפתלו שופטים ופרופסורים עם החוק המיושן, כדי להתמודד עם התוצאות הבלתי אפשריות שלו", מספרת עורכת הדין גיל, "אך עד כה לא נמצא מוצא מהסבך, עד שבשבוע שעבר, בפעם הראשונה בתולדות בתי המשפט למשפחה בישראל, ניער השופט שוחט מאבק כלל הלכתי ישן: דיני היושר. החידוש החשוב ביותר בפסק הדין של השופט שוחט הוא בהפעלת דיני היושר במקרים יומיומיים, ולא רק במקרים קיצוניים, תוך שהוא מסתמך אף על עקרונות הצדק והשוויון, העולים מחוקי היסוד, אשר חוקקו זה מכבר במדינת ישראל".
לדבריה נפקותו של פסק דין זה, הנה משמעותית וחשובה אף לנשים, אשר היו נשואות לגבר אמיד והילדים נותרו במשמורתן, כאשר, באופן תמוה ביותר, הסכומים אותם נוהג לרוב ביהמ"ש לפסוק עבור מזונות ילדים, אשר גדלו בבית אמיד לאב עתיר נכסים וממון, הנם דומים לאלו, אשר בהם מחוייב גבר דל באמצעים. כעת לאור פסק הדין, הקובע, כי בני הזוג יחוייבו במזונות ילדיהם, עפ"י הכנסותיהם הפנויות, נפתח הפתח, לילדים לאבות אמידים, לא לרדת ברמת החיים, אליה הורגלו, גם אם הכנסתם של האם ירדה.
בשיחה עם כתבנו שמעון כהן מבארת עו"ד גיל, כי ראשית הפרשה בפסק דינה של השופטת חנה בן עמי בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הסתמכה על דיני היושר ההלכתיים. ערעור על פסק דינה של בן עמי הוגש לשופטת העליון אילה פורקצ'יה, וזו דחתה את הערעור והקנתה לפסק הדין של השופטת בן עמי מעמד של פסיקת בית משפט עליון. לדברי גיל פסיקה זו אמורה היתה לחלחל לבתי המשפט הנמוכים יותר לענייני משפחה, אך עד לפסק דינו של השופט שוחט לא נראה היה בשדה המשפט שאכן כך הם פני הדברים. לדברי עו"ד גיל בפסיקתו הכריז השופט שוחט כי דברי השופטת פורקצ'יה, המחייבים כדברי בית משפט עליון את שאר בתי המשפט חילחלו לתודעת השיפוט בישראל.
יצויין כי הפסקים ההלכתיים העכשוויים מסתמכים על דברי השולחן ערוך, הרמב"ם, המגיד משנה, רש"י וגדולי ישראל נוספים.
(ש)