ועדת הכלכלה דנה הבוקר באישור לקריאה ראשונה בהצעת חוק לתיקון חוק הדרכים לפיו תיאסר התקנת שילוט דיגיטלי גם בדרכים עירוניות. הצעת החוק הינה איחוד של שלוש הצעות חוק בנושא של חברי הכנסת יגאל יאסינוב לאה נס ורומן ברונפמן.
יו”ר הועדה, ח”כ אמנון כהן, אמר כי למרות שזהו דיון שני בהצעת החוק, עדיין לא הוצגו לו נתונים המוכיחים כי השלטים הדיגיטלים מסיחים את דעתו של הנהג במידה העלולה לגרום לתאונת דרכים. לדבריו, מנתוני המשטרה עולה כי אין שום הוכחה מובהקת לכך שהשילוט הוא אחד הגורמים לתאונות דרכים.
”כולנו שותפים למאמץ לצמצם את תאונות הדרכים במדינה, אך כיו”ר הוועדה יהיה זה בלתי אחראי מצדי לאשר חקיקה ראשית נגד השילוט כאשר נציג המשטרה טוען: הנתונים שלנו ונתונים מחקריים בעולם לא מראים על השפעה זו או אחרת לא לחיוב ולא לשלילה”, אמר ח”כ כהן והוסיף כי עם זאת נושא שילוט פרסומי בדרכים הינו תחום פרוץ לגמרי והוא דורש ממשרד המשפטים, בתיאום עם שאר משרדי הממשלה לגבש קריטריונים ותנאים להצבת שילוט מסוג זה.
נציג המשטרה,סנ”צ חזי שוורצמן, אמר כי הם אספו נתונים ממספר צמתים באזור ת”א לפני ואחרי הצבת שלטים דיגיטליים ולא נמצאה מגמה אחידה, כלומר בחלק מהצמתים היתה עלייה במספר והתאונות ובחלק, ירידה.
נציגת משרד התחבורה, דלית רגב, אמרה כי במחקרים על הקשר בין שילוט דיגיטלי להסחת הדעת של הנהג לא נמצא קשר מובהק בין השלטים למצב הבטיחות אך נמצאה הסחת דעת מובהקת, כאשר שלט רגיל מסיח דעת ל 0.5 ש` בעוד שלט דיגיטלי מסיח את דעת הנהג למשך 2.3 ש` בממוצע. לדבריה, מדיניות המשרד היא למנוע ככל האפשר הסחת דעת מהנהגים
אהוד ענבר, מאגוד מהנדסי הערים, אמר כי הם מתנגדים לתיקון החוק מאחר וכל שילוט המוצב בתחום רשות מקומית טעון אישור שלה וממילא בדרכים בינעירוניות הצבת השילוט אסורה ע”פ החוק הקיים.
נציג ”פעולה ירוקה”, עו”ד אבי שץ, אמר כי אין להוסיף על הסחות הדעת הקיימות בהכרח. לדבריו אין זה מפליא שאין נתונים המוכיחים קשר בין השילוט הדיגיטלי לתאונות מאחר ואף נהג לא יודה שהתאונה נגרמה משום שהביט בשלט, כי זוהי בעצם הודאה שעבר על החוק. עו”ד שץ הוסיף, כי יש ליצור האחדה בין הרשויות המקומיות השונות לגבי התנאים להצבת שילוט מסוג זה.
עו”ד ניר גלעד, המייצג את חברת רפיד המציבה שילוט דיגיטלי בדרכים, אמר כי הוא מבין את ”תחושת הבטן” של המחוקקים אך חקיקה אחראית ומקצועית חייבת להתייחס למציאות בשטח, ששנים רבות קיימת בארץ ובעולם, אך לא הוכיחה כי השילוט גורם לתאונות.
אחד מיוזמי הצעת החוק, ח”כ יגאל יאסינוב, אמר כי הוא מוכן לפשרה לפיה יאסר שילוט דיגיטלי רק בכבישים מהירים ובצמתים מרכזיים. לדבריו, הצעת החוק הוגשה בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בגלל שילוט דיגיטלי. ח”כ לאה נס, גם היא בעלת הצעת חוק דומה, אמרה כי הצעת החוק באה בעקבות מכת מדינה של תאונות דרכים ועובדה היא שמשרדי התחבורה והמשפטים תומכים בחוק למרות שאינם יכולים להציג הוכחות לקשר מובהק בין השילוט לתאונות. לדבריה, קשה מאוד להוכיח במובהק את הקשר אך אין ספק שהשילוט גורם להסחת דעת מסוכנת.
יו”ר הועדה, ח”כ אמנון כהן, אמר כי למרות שזהו דיון שני בהצעת החוק, עדיין לא הוצגו לו נתונים המוכיחים כי השלטים הדיגיטלים מסיחים את דעתו של הנהג במידה העלולה לגרום לתאונת דרכים. לדבריו, מנתוני המשטרה עולה כי אין שום הוכחה מובהקת לכך שהשילוט הוא אחד הגורמים לתאונות דרכים.
”כולנו שותפים למאמץ לצמצם את תאונות הדרכים במדינה, אך כיו”ר הוועדה יהיה זה בלתי אחראי מצדי לאשר חקיקה ראשית נגד השילוט כאשר נציג המשטרה טוען: הנתונים שלנו ונתונים מחקריים בעולם לא מראים על השפעה זו או אחרת לא לחיוב ולא לשלילה”, אמר ח”כ כהן והוסיף כי עם זאת נושא שילוט פרסומי בדרכים הינו תחום פרוץ לגמרי והוא דורש ממשרד המשפטים, בתיאום עם שאר משרדי הממשלה לגבש קריטריונים ותנאים להצבת שילוט מסוג זה.
נציג המשטרה,סנ”צ חזי שוורצמן, אמר כי הם אספו נתונים ממספר צמתים באזור ת”א לפני ואחרי הצבת שלטים דיגיטליים ולא נמצאה מגמה אחידה, כלומר בחלק מהצמתים היתה עלייה במספר והתאונות ובחלק, ירידה.
נציגת משרד התחבורה, דלית רגב, אמרה כי במחקרים על הקשר בין שילוט דיגיטלי להסחת הדעת של הנהג לא נמצא קשר מובהק בין השלטים למצב הבטיחות אך נמצאה הסחת דעת מובהקת, כאשר שלט רגיל מסיח דעת ל 0.5 ש` בעוד שלט דיגיטלי מסיח את דעת הנהג למשך 2.3 ש` בממוצע. לדבריה, מדיניות המשרד היא למנוע ככל האפשר הסחת דעת מהנהגים
אהוד ענבר, מאגוד מהנדסי הערים, אמר כי הם מתנגדים לתיקון החוק מאחר וכל שילוט המוצב בתחום רשות מקומית טעון אישור שלה וממילא בדרכים בינעירוניות הצבת השילוט אסורה ע”פ החוק הקיים.
נציג ”פעולה ירוקה”, עו”ד אבי שץ, אמר כי אין להוסיף על הסחות הדעת הקיימות בהכרח. לדבריו אין זה מפליא שאין נתונים המוכיחים קשר בין השילוט הדיגיטלי לתאונות מאחר ואף נהג לא יודה שהתאונה נגרמה משום שהביט בשלט, כי זוהי בעצם הודאה שעבר על החוק. עו”ד שץ הוסיף, כי יש ליצור האחדה בין הרשויות המקומיות השונות לגבי התנאים להצבת שילוט מסוג זה.
עו”ד ניר גלעד, המייצג את חברת רפיד המציבה שילוט דיגיטלי בדרכים, אמר כי הוא מבין את ”תחושת הבטן” של המחוקקים אך חקיקה אחראית ומקצועית חייבת להתייחס למציאות בשטח, ששנים רבות קיימת בארץ ובעולם, אך לא הוכיחה כי השילוט גורם לתאונות.
אחד מיוזמי הצעת החוק, ח”כ יגאל יאסינוב, אמר כי הוא מוכן לפשרה לפיה יאסר שילוט דיגיטלי רק בכבישים מהירים ובצמתים מרכזיים. לדבריו, הצעת החוק הוגשה בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בגלל שילוט דיגיטלי. ח”כ לאה נס, גם היא בעלת הצעת חוק דומה, אמרה כי הצעת החוק באה בעקבות מכת מדינה של תאונות דרכים ועובדה היא שמשרדי התחבורה והמשפטים תומכים בחוק למרות שאינם יכולים להציג הוכחות לקשר מובהק בין השילוט לתאונות. לדבריה, קשה מאוד להוכיח במובהק את הקשר אך אין ספק שהשילוט גורם להסחת דעת מסוכנת.