ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא גילויי השחיתות בממשל במדינת ישראל, קיימה הבוקר דיון דחוף, שלא מן המניין, בנושא התנגדותה של מדינת ישראל לחתום על אמנה בינלאומית נגד שחיתות . האמנה, עליה חתמו כבר 133 מדינות, נחתמה בשנת 2003 .
הדיון אותו יזם יו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל איתן, בא בעקבות חשיפת הפרשה שלשום בערוץ 10 שם פורסם שמשרד הבטחון מתנגד לחתימת ישראל על האמנה בשל חלקו בעסקאות נשק עם מדינות זרות, בהן מעורב מתן שוחד לגורמים שונים.
מנהלת מחלקת האמנות במשרד החוץ, דיווחה שכבר בשלב הדיונים באו"מ על גיבוש נוסח האמנה השתתפו נציגי ישראל, ועמדת משרדה היא חד משמעית שיש צורך שישראל תהיה חתומה על האמנה. היא סיפרה שמשרדה פנה כמה פעמים למשרד הבטחון בעניין, אך לא קיבל תגובה.
נציגת משרד המשפטים מסרה שבשבוע שעבר קיים היועץ המשפטי לממשלה ישיבה עם כל גורמי הממשלה המעורבים, בה היתה הסכמה כללית לחתום על האמנה. היא הסבירה שחתימה על האמנה היא השלב הראשון ומשמעותה היא שלא לסכל את מטרות האמנה. השלב השני, אישרור האמנה, מצריך חקיקה מיוחדת שתאפשר ליישמה.
היועצת המשפטית למערכת הבטחון אמרה שהאמנה פתוחה לחתימה עד ליום 9.12.05, ומכיוון שמשרדה תומך בחתימה, ישראל תחתום על האמנה עד למועד זה. את עיכוב משרד הבטחון בהעברת עמדתו ליועץ המשפטי לממשלה, היא הסבירה בכך שבשנת 2003, עת עלה הנושא על הפרק, ביקש המשרד לבחון את המשמעות של האמנה, ובשנתיים שאח"כ, בשל עומס העבודה, ירד הנושא מפרק היום. היא הוסיפה ששוחד אסור בתכלית האיסור על פי כללים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אך יש עמלות מותרות בעסקאות שונות.
במהלך דבריה תקפו אותה חברי הכנסת רשף חן ויוסי שריד בטענה שלא יתכן שמשרד הבטחון עיכב במשך 3 שנים עניין שבעצם הוא מסכים לו. "אני לא קונה את הסיפור" אמר ח"כ חן. ח"כ שריד אמר שאם כל הגורמים תמכו, אך בכל זאת לקח האישור 3 שנים, אנו בסכנה בגלל הבירוקרטיה הבינמשרדית.
ח"כ מיכאל איתן אמר שהוא רואה את הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים כאחראים לעיכוב החתימה על האמנה. "הם היו צריכים לדאוג שהדברים יזוזו ולא להרדם בשמירה" אמר. חבר הכנסת איתן סיכם את דבריו בכך שהוא שבע רצון מכך שישראל תחתום בסופו של דבר על האמנה, עוד לפני המועד האחרון – 9.12.05.
(ש)
הדיון אותו יזם יו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל איתן, בא בעקבות חשיפת הפרשה שלשום בערוץ 10 שם פורסם שמשרד הבטחון מתנגד לחתימת ישראל על האמנה בשל חלקו בעסקאות נשק עם מדינות זרות, בהן מעורב מתן שוחד לגורמים שונים.
מנהלת מחלקת האמנות במשרד החוץ, דיווחה שכבר בשלב הדיונים באו"מ על גיבוש נוסח האמנה השתתפו נציגי ישראל, ועמדת משרדה היא חד משמעית שיש צורך שישראל תהיה חתומה על האמנה. היא סיפרה שמשרדה פנה כמה פעמים למשרד הבטחון בעניין, אך לא קיבל תגובה.
נציגת משרד המשפטים מסרה שבשבוע שעבר קיים היועץ המשפטי לממשלה ישיבה עם כל גורמי הממשלה המעורבים, בה היתה הסכמה כללית לחתום על האמנה. היא הסבירה שחתימה על האמנה היא השלב הראשון ומשמעותה היא שלא לסכל את מטרות האמנה. השלב השני, אישרור האמנה, מצריך חקיקה מיוחדת שתאפשר ליישמה.
היועצת המשפטית למערכת הבטחון אמרה שהאמנה פתוחה לחתימה עד ליום 9.12.05, ומכיוון שמשרדה תומך בחתימה, ישראל תחתום על האמנה עד למועד זה. את עיכוב משרד הבטחון בהעברת עמדתו ליועץ המשפטי לממשלה, היא הסבירה בכך שבשנת 2003, עת עלה הנושא על הפרק, ביקש המשרד לבחון את המשמעות של האמנה, ובשנתיים שאח"כ, בשל עומס העבודה, ירד הנושא מפרק היום. היא הוסיפה ששוחד אסור בתכלית האיסור על פי כללים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אך יש עמלות מותרות בעסקאות שונות.
במהלך דבריה תקפו אותה חברי הכנסת רשף חן ויוסי שריד בטענה שלא יתכן שמשרד הבטחון עיכב במשך 3 שנים עניין שבעצם הוא מסכים לו. "אני לא קונה את הסיפור" אמר ח"כ חן. ח"כ שריד אמר שאם כל הגורמים תמכו, אך בכל זאת לקח האישור 3 שנים, אנו בסכנה בגלל הבירוקרטיה הבינמשרדית.
ח"כ מיכאל איתן אמר שהוא רואה את הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים כאחראים לעיכוב החתימה על האמנה. "הם היו צריכים לדאוג שהדברים יזוזו ולא להרדם בשמירה" אמר. חבר הכנסת איתן סיכם את דבריו בכך שהוא שבע רצון מכך שישראל תחתום בסופו של דבר על האמנה, עוד לפני המועד האחרון – 9.12.05.
(ש)