הוצאות היצור של המכוורת התייקרו במשך השנים האחרונות בשיעור של 25% .לעומת זאת מחירי הדבש נשחקו במשך 5 שנים לאור התחרות החריפה שקיימת בשוק . "במחירים הקיימים לא ניתן להמשיך וליצר" טוענים חלק גדול מהעוסקים בענף .

בתקופת החגים הדבש הפך ל"לוסט לידר" ויש מבצעים ע"ח המערכת הקמעונאית. אולם קיימת השפעה על כל השוק, מצב שלא מאפשר עדכון מוצדק של המחיר .

בתקופה של מחוץ לחגים המערכת צריכה לסחור באופן נורמלי והגיוני. מר שחר טנא, מנכ"ל מועצת הדבש מציין שעלית מחיר זו הינה מזערית לעומת שחיקת הרווחיות בענף. בנוסף הלחץ של המערכת הקמעונאית על משווקי הדבש גרם למרווחים בלתי אפשריים בענף. בעוד שענפי החקלאות האחרים מן החי (חלב וביצים) שנמצאים תחת פיקוח ממשלתי זוכים לעדכון אוטומטי , מחיר הדבש אינו מעודכן אוטומטית על פי עליית התשומות.

הוצאות היצור המשמעותיות שהתייקרו הן : דלקים ,ציוד ורכב ,עבודה מקצועית , ריבויי מלכות וכן אריזות לדבש. הדלקים לדוגמא התייקרו ב 70% ב 4 השנים האחרונות.

הוצאות ההובלה משפיעות על הייצור מאחר וגידול דבורים מחייב כיום הרבה יותר ניוד כורות באמצעות משאיות וציוד טכני אל אזורי מרעה מרוחקים, גם כתוצאה ממחסור בשטחי מרעה לצוף . עלות ההפקה של דבשים מיוחדים היא גבוהה בהרבה ויש ביקוש אליהם גם במחיר גבוה. נדרש צוות עובדים יותר מיומן ומקצועי .

כמות הדבש המשווקת בישראל בשנה הינה כ 3,600 טון כאשר 40% מהדבש הינו דבש זני. בישראל כ - 45% מתצרוכת הדבש הינה בתקופת חודש אלול שלפני ראש השנה.