לרגל יום הילד החל ביום ראשון מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הילדים בישראל (מתחת לגיל 18):
בסוף שנת 2004 חיו בישראל 2,290,000 ילדים (מתחת לגיל 18). מתוכם, כ-1,587,000 ילדים יהודים, 628 אלף ילדים ערבים (מתוכם 543 אלף מוסלמים, 40 אלף נוצרים ערבים ו-45 אלף דרוזים), ועוד כ-75 אלף ילדים מתחת לגיל 18 "אחרים" שהם בני משפחה של עולים אשר דתם אינה מסווגת לפי דת במרשם התושבים.
חלקם של הילדים בחלוקה לפי קבוצות האוכלוסייה בשנת 2004: 47% מהאוכלוסייה הערבית הם ילדים (49% בקרב המוסלמים, 40% בקרב הדרוזים ו-33% בקרב הנוצרים ערבים), לעומת 30% מהאוכלוסייה היהודית ו-26% מה"אחרים".
ההבדלים בחלקם של הילדים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, נובעים בעיקר מההבדלים ברמות הפריון: אישה ערביה יולדת בממוצע כ-4 פעמים במהלך חייה, לעומת ממוצע של 2.7 פעמים בקרב היהודיות.
הילדים (מתחת לגיל 18) מהווים שליש (33.3%) מכלל תושבי ישראל, בדומה לשנת 2003. אחוז זה מבדיל את ישראל ממרבית מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר (18%-26%). במדינות הערביות כמחצית מהאוכלוסייה הם ילדים (מתחת לגיל 18).
היכן מתגוררים הילדים?
בישראל ישנן שתי קבוצות אוכלוסייה עם דפוסי פריון גבוהים – האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית ומכאן שביישובים שבהם הם מתגוררים נמצא כי אחוז הילדים מכלל אוכלוסיית היישוב גבוה במיוחד. לדוגמה, ביישובים הבדווים בדרום נמצא כי בתל שבע, רהט וערערה בנגב אחוז הילדים גבוה במיוחד (מעל ל-60%). גם בקרב היישובים היהודיים בהם גרה אוכלוסייה חרדית ביתר עילית ומודיעין עילית נמצא אחוז ילדים גבוה, המתקרב ל-60% מכלל אוכלוסיית היישוב.
מבין היישובים הגדולים, בירושלים בדומה לשנים קודמות, נמצא מספר הילדים הגדול ביותר
(285,800 ילדים) והם מהווים 40.5% מכלל התושבים בעיר. העיר תל אביב-יפו היא השנייה בגודלה במספר הילדים המתגוררים בה (כ-74 אלף), אם כי חלקם מכלל התושבים עומד על 20% בלבד ומהווה את השיעור הנמוך ביותר מכלל היישובים העירוניים בישראל.
בעיר בני ברק אחוז גבוה של ילדים – מעל ל-66 אלף ילדים מתגוררים בה, המהווים קרוב למחצית מאוכלוסייתה (47%). יישובים עירוניים חדשים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה צעירה הם מודיעין-מכבים רעות ושוהם בהן אחוז הילדים עומד על מעל ל-41%.
תינוקות שנולדו במהלך שנת 2004:
בשנת 2004 נולדו בישראל כ-145.2 אלף תינוקות מהם כ-100.1 אלף לנשים יהודיות ו-36.2 אלף לנשים מוסלמיות כ-2,500 תינוקות לנשים נוצריות, וכ-2,600 לנשים דרוזיות. 51.4% מהתינוקות הם בנים. המשקל הממוצע בעת לידה של תינוקות ממין זכר שנולדו בשנת 2004 היה 3.3 ק"ג, ואילו משקלן הממוצע של תינוקות ממין נקבה היה 3.1 ק"ג.
43% מהתינוקות שנולדו בשנת 2004 הם הילד השלישי ויותר לאותה אם, וזאת בדומה לשנת 2003.
נישואין ולידה בקרב נערות מתחת לגיל 18:
במהלך שנת 2003 נישאו בישראל מעל ל-1,600 נערות מתחת לגיל 18, יותר מ-80% מהן נערות ערביות. בשנת 2004 ילדו 662 נערות מתחת לגיל 18, מתוכן 512 הן מוסלמיות ו-115 הן יהודיות.
ילדים במשקי בית ובמשפחות:
הילדים בישראל גדלים בכ-910 אלף משקי בית פרטיים , שהם 47% מסך משקי הבית בישראל.
6% מכלל הילדים גרים במשק בית שבו חיים אנשים בנוסף למשפחה הגרעינית שלהם. 5% מכלל הילדים היהודים, 7% מהילדים הערבים ו-21% מילדי עולי בריה"מ (הילדים שעלו מבריה"מ משנת 1990 ואילך או שנולדו בישראל לעולי 1990 ואילך מבריה"מ).
מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים (92% מהילדים). 178.2 אלף ילדים שהם 8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד הורית גרו עם אימם (כ-91%).
במשפחות שבהן ילדים מתחת לגיל 18 היו בממוצע 2.3 ילדים מתחת לגיל 18 למשפחה. 2.2 למשפחה יהודית ו-3 למשפחה ערבית.
חלקם היחסי של הילדים הגרים במסגרת משפחה חד הורית מקרב הילדים היה גבוה יותר באוכלוסייה היהודית מאשר באוכלוסייה הערבית – 9.5% לעומת 4.1%, בהתאמה. בקרב ילדי עולי בריה"מ, אחוז הילדים שגרו במסגרת של משפחה חד הורית היה גבוה במיוחד – 20%.
בקרב הילדים היהודים במשפחות חד הוריות 63% גרים עם הורה גרוש, 15% עם הורה יחיד נשוי או חי בנפרד, ו-12% עם הורה אלמן. 9% נוספים גרים עם הורה רווק (רובן ככולן אמהות רווקות). בין הילדים הערבים במשפחות החד הוריות 37% גרים עם הורה אלמן, 34% גרים עם הורה נשוי או חי בנפרד ו-29% עם הורה גרוש.
ילדים במשקי בית עם מועסקים וללא מועסקים (לפי נתוני אוכלוסייה ממוצעת בשנת 2004)
בשנת 2004 15.7% מכלל הילדים (מתחת לגיל 18), שהם 336 אלף ילדים, חיו במשקי בית ללא מועסקים.
בקרב היהודים 87% מהילדים שהם 1.326 מיליון ילדים גרו במשקי בית עם מועסקים, מתוכם
59% שהם 783 אלף ילדים גרו במשקי בית עם 2+ מועסקים, ואילו 13% שהם 198 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.
בקרב הערבים 77% מהילדים, שהם 442 אלף ילדים, גרו במשקי בית עם מועסקים, מהם רק 26%
שהם 117 אלף ילדים גרו במשקי בית עם 2 + מועסקים. 23% מהילדים הערבים שהם 133 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.
מבין הילדים שחיו במשפחות חד הוריות, 35% (כ-59 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים.
חינוך:
בשנת תשס"ד (2003/4) ביקרו 373,211 ילדים בגני ילדים ובמעונות יום. שיעור הלמידה בגני ילדים בקרב בני 2-5 הוא 71.9%, כאשר שיעור זה בחינוך העברי (75.9%) גבוה מאשר בחינוך הערבי (60%).
בחינוך היסודי למדו 777,763 תלמידים, מהם 569,068 בחינוך העברי (73.2%) ו-208,695 בחינוך הערבי (26.8%). 56.8% מתלמידי החינוך העברי למדו בפיקוח הממלכתי-כללי (לעומת 59% בתשס"ג), 24.3% בפיקוח החרדי (21.9% בתשס"ג) ו-18.9% בפיקוח הממלכתי-דתי (19.1% בתשס"ג). בחטיבות הביניים למדו 253,509 תלמידים, 75% מהם בחינוך העברי ו-25% בחינוך הערבי.
בחטיבה העליונה שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט למדו 347,094 תלמידים, 82.6% מהם בחינוך העברי ו-17.4% בחינוך הערבי. 60.9% מתלמידי החטיבה העליונה לומדים בנתיב העיוני.
14,414 תלמידים למדו בבתי ספר לחניכים שבפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
שיעור הלמידה בקרב בני 14-17 הוא 95.9%. בקרב יהודים ואחרים שיעור הלמידה הוא 97.4%, לעומת 90.1% בקרב תלמידים ערבים. שיעור הלמידה בקרב בנות (97.2%) גבוה מאשר בקרב בנים (94.8%).
אחוז הנושרים ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט בשנת תשס"ד ובמעבר לתשס"ה (כיתות ט-יא') היה 5.8%. זאת, בהמשך למגמת הירידה באחוז הנושרים (6.2% בשנה שעברה ו-6.6% לפני שנתיים). הנשירה פחתה הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, אך עדיין שיעור הנשירה בחינוך הערבי (9.1%) גבוה משמעותית מזה שבחינוך העברי (5.0%).
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות יב' היה 55% בשנת 2004. בחינוך העברי נמצא שיעור זכאות (56%) הגבוה מזה שבחינוך הערבי (48%). שיעור הזכאות בקרב בנות גבוה מזה שבקרב בנים, הן בחינוך העברי (63% לעומת 50%, בהתאמה) והן בחינוך הערבי (55% לעומת 40%, בהתאמה).
עבודה ולימודים בקרב בני נוער (בני 15-17):
בשנת 2004 היו כ-341 אלף בני 15-17, כשמתוכם 91.3% למדו, 1.4% עבדו ולא למדו ו-7.3% לא למדו ולא עבדו. מתוך 178 אלף נערים 90.9% למדו, 1.6% עבדו ולא למדו, ואילו 7.6% לא למדו ולא עבדו. מתוך 167 אלף נערות 91.8% למדו, 1.2% עבדו ולא למדו, ואילו 7% לא למדו ולא עבדו.
בקרב היהודים מתוך 256 אלף בני נוער בני 15-17, 5.6% לא למדו ולא עבדו, 5.8% מהנערים ו-5.4% מהנערות.
בקרב הערבים 12.8% מתוך 78 אלף בני נוער בגיל 15-17 לא למדו ולא עבדו, 13.2% מהנערים ו-12.3%מהנערות.
מבין 32.7 אלף ילדים בני 15-17 שעבדו בשנה האחרונה, 57% שהם 18.7 אלף ילדים, עבדו בין חודש לשלושה חודשים והיתר עבדו תקופות ארוכות יותר.
ל-59.2% ממשקי הבית בישראל יש מחשב ו-40.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט;
במשקי בית עם ילדים ל- 73% ממשקי הבית יש מחשב ו-47.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט, לעומת משקי הבית בלי ילדים בהם רק ל- 47% בעלות על מחשב ו- 34.5% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט.
ההוצאה החודשית הממוצעת לילד על מעון יום וגן פרטי בחמישון התחתון היא כ-22% מההוצאה הממוצעת לילד הלומד באותו סוג מוסד בחמישון העליון (342 ש"ח לחודש, לעומת 1,528 ש"ח לחודש בהתאמה).
על חוגים וקורסים מוציא משק בית בחמישון העליון 338 ₪ בממוצע לחודש – פי 11.2 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון – שמוציא 31 ש"ח בממוצע.
על מחשב, אינטרנט ומוצריהם מוציאים בחמישון העליון 212 ש"ח לחודש, לעומת 46 ש"ח שמוציאים משקי בית בחמישון התחתון.
ההוצאה החודשית הממוצעת על קורנפלקס פיצפוצים ופריכיות בחמישון העליון היא 60 ש"ח, פי 4 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון (15 ש"ח).
השמות שהוענקו לילידי 2004 בישראל:
השמות הנפוצים בקרב בנים יהודים שנולדו בשנת 2004 הם: אורי, נועם, דניאל, דוד, איתי, עמית, יוסף, רועי, עידו, משה ויובל.
השמות הנפוצים בקרב בנות יהודיות בשנת 2004 הם: נועה, שירה, מאיה, אגם, תמר, יעל, רוני, שרה, מיכל, עדי ועדן.
השם אורי (ניקוד השם אינו ידוע), הוא השם הנפוץ ביותר בקרב יהודים ילידי 2004 והחליף את השם דניאל שהיה הנפוץ ביותר בעשור האחרון. אורי עלה למקום הראשון לאחר שהיה במקום השני בשנת 2004. השם נועם המדורג שני היה בשנת 2003 במקום החמישי. אריאל עלה מהמקום ה-26 ל-16. השם הראל עלה מהמקום ה-63 למקום ה-27.
בדומה לחמש השנים האחרונות נועה הוא השם השכיח ביותר בקרב בנות יהודיות ילידות 2004. שירה ומאיה שומרות על מיקומן השני והשלישי, בהתאמה. אגם עולה למקום הרביעי לאחר שבשנת 2003 היה במקום ה-83 וב-2002 במקום ה-310.
ברוב הערים בארץ השם השכיח ביותר הוא נועה, אולם בירושלים בבני ברק ובבית שמש השם הנפוץ ביותר הוא שרה, ובחיפה ובתל-אביב מאיה. אגם נפוץ באילת ובטבריה כאשר מעל 4 אחוז מהבנות נקראו בשם זה, לעומת כחצי אחוז בירושלים ובבית שמש.
באילת, בכפר סבא, בנהריה, ברחובות, ובתל-אביב השם הנפוץ ביותר בקרב הבנים ילידי 2004 הוא אורי. באשקלון, בחדרה, בלוד, בנצרת עלית ובבאר שבע השם הנפוץ ביותר הוא נועם. באשדוד,
ובבת-ים השם הנפוץ ביותר לילידי 2004 הוא דניאל.
מבין השמות הנפוצים השמות אשר ניתנו במידה דומה לבנים ולבנות הם: נועם, יובל, עמית, ליאור,שחר, אור, ליאל, טל, שי, רותם, שקד, אופיר, ירין, גל, אביב, בר, ליאם, אליה, אוראל, לירון, זיו, חן, ירדן, אושר, זוהר, סתיו, ויהלי.
מבין השמות הנפוצים השמות אשר ניתנו רק לבנות הם: שרה, מיכל, הודיה, רחל, הילה, רבקה, מרים, טליה, אסתר, תהילה, ליה, אפרת, מיקה, רות, מוריה, איילה, לאה, נעמה, אביגיל, נויה, ליהי, דנה, מלכה, הדס, שלי, נעמי, דבורה,יהודית, טליה ורעות.
מבין השמות הנפוצים שניתנו רק לבנים הם: דוד, יוסף, עידו, יהונתן, יונתן, יעקב, ישראל, יאיר, יואב יצחק, יהודה, בן, שלמה, נדב, שמעון, איתן, אסף, אליהו, אלעד, מרדכי, מנחם, בנימין, נתן, ואלעזר.
בקרב בנים מוסלמים ילידי 2004, השמות הנפוצים הם: מוחמד, אחמד, עבד, מחמוד, מחמד, יוסף, עלי, עומר, אמיר ואדם. בקרב בנות מוסלמיות ילידות 2004, השמות הנפוצים הם: עדן, שהד, איה, מרים, נור, פאטמה, מלק, חלא, ליאן וביאן.
בקרב בנים דרוזים ילידי 2004, השמות הנפוצים ביותר הם: אדם, עומרי, אייל, אמיר, סלמאן, ראני, תמיר, יוסף, בהאא ודניאל.
בקרב בנות דרוזיות ילידות 2004, השמות הנפוצים הם: עדן, ירין, נור, שרה, סילין, אסיל, מלק, מאיה, איה ומיאר.
בסוף שנת 2004 חיו בישראל 2,290,000 ילדים (מתחת לגיל 18). מתוכם, כ-1,587,000 ילדים יהודים, 628 אלף ילדים ערבים (מתוכם 543 אלף מוסלמים, 40 אלף נוצרים ערבים ו-45 אלף דרוזים), ועוד כ-75 אלף ילדים מתחת לגיל 18 "אחרים" שהם בני משפחה של עולים אשר דתם אינה מסווגת לפי דת במרשם התושבים.
חלקם של הילדים בחלוקה לפי קבוצות האוכלוסייה בשנת 2004: 47% מהאוכלוסייה הערבית הם ילדים (49% בקרב המוסלמים, 40% בקרב הדרוזים ו-33% בקרב הנוצרים ערבים), לעומת 30% מהאוכלוסייה היהודית ו-26% מה"אחרים".
ההבדלים בחלקם של הילדים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, נובעים בעיקר מההבדלים ברמות הפריון: אישה ערביה יולדת בממוצע כ-4 פעמים במהלך חייה, לעומת ממוצע של 2.7 פעמים בקרב היהודיות.
הילדים (מתחת לגיל 18) מהווים שליש (33.3%) מכלל תושבי ישראל, בדומה לשנת 2003. אחוז זה מבדיל את ישראל ממרבית מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר (18%-26%). במדינות הערביות כמחצית מהאוכלוסייה הם ילדים (מתחת לגיל 18).
היכן מתגוררים הילדים?
בישראל ישנן שתי קבוצות אוכלוסייה עם דפוסי פריון גבוהים – האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית ומכאן שביישובים שבהם הם מתגוררים נמצא כי אחוז הילדים מכלל אוכלוסיית היישוב גבוה במיוחד. לדוגמה, ביישובים הבדווים בדרום נמצא כי בתל שבע, רהט וערערה בנגב אחוז הילדים גבוה במיוחד (מעל ל-60%). גם בקרב היישובים היהודיים בהם גרה אוכלוסייה חרדית ביתר עילית ומודיעין עילית נמצא אחוז ילדים גבוה, המתקרב ל-60% מכלל אוכלוסיית היישוב.
מבין היישובים הגדולים, בירושלים בדומה לשנים קודמות, נמצא מספר הילדים הגדול ביותר
(285,800 ילדים) והם מהווים 40.5% מכלל התושבים בעיר. העיר תל אביב-יפו היא השנייה בגודלה במספר הילדים המתגוררים בה (כ-74 אלף), אם כי חלקם מכלל התושבים עומד על 20% בלבד ומהווה את השיעור הנמוך ביותר מכלל היישובים העירוניים בישראל.
בעיר בני ברק אחוז גבוה של ילדים – מעל ל-66 אלף ילדים מתגוררים בה, המהווים קרוב למחצית מאוכלוסייתה (47%). יישובים עירוניים חדשים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה צעירה הם מודיעין-מכבים רעות ושוהם בהן אחוז הילדים עומד על מעל ל-41%.
תינוקות שנולדו במהלך שנת 2004:
בשנת 2004 נולדו בישראל כ-145.2 אלף תינוקות מהם כ-100.1 אלף לנשים יהודיות ו-36.2 אלף לנשים מוסלמיות כ-2,500 תינוקות לנשים נוצריות, וכ-2,600 לנשים דרוזיות. 51.4% מהתינוקות הם בנים. המשקל הממוצע בעת לידה של תינוקות ממין זכר שנולדו בשנת 2004 היה 3.3 ק"ג, ואילו משקלן הממוצע של תינוקות ממין נקבה היה 3.1 ק"ג.
43% מהתינוקות שנולדו בשנת 2004 הם הילד השלישי ויותר לאותה אם, וזאת בדומה לשנת 2003.
נישואין ולידה בקרב נערות מתחת לגיל 18:
במהלך שנת 2003 נישאו בישראל מעל ל-1,600 נערות מתחת לגיל 18, יותר מ-80% מהן נערות ערביות. בשנת 2004 ילדו 662 נערות מתחת לגיל 18, מתוכן 512 הן מוסלמיות ו-115 הן יהודיות.
ילדים במשקי בית ובמשפחות:
הילדים בישראל גדלים בכ-910 אלף משקי בית פרטיים , שהם 47% מסך משקי הבית בישראל.
6% מכלל הילדים גרים במשק בית שבו חיים אנשים בנוסף למשפחה הגרעינית שלהם. 5% מכלל הילדים היהודים, 7% מהילדים הערבים ו-21% מילדי עולי בריה"מ (הילדים שעלו מבריה"מ משנת 1990 ואילך או שנולדו בישראל לעולי 1990 ואילך מבריה"מ).
מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים (92% מהילדים). 178.2 אלף ילדים שהם 8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד הורית גרו עם אימם (כ-91%).
במשפחות שבהן ילדים מתחת לגיל 18 היו בממוצע 2.3 ילדים מתחת לגיל 18 למשפחה. 2.2 למשפחה יהודית ו-3 למשפחה ערבית.
חלקם היחסי של הילדים הגרים במסגרת משפחה חד הורית מקרב הילדים היה גבוה יותר באוכלוסייה היהודית מאשר באוכלוסייה הערבית – 9.5% לעומת 4.1%, בהתאמה. בקרב ילדי עולי בריה"מ, אחוז הילדים שגרו במסגרת של משפחה חד הורית היה גבוה במיוחד – 20%.
בקרב הילדים היהודים במשפחות חד הוריות 63% גרים עם הורה גרוש, 15% עם הורה יחיד נשוי או חי בנפרד, ו-12% עם הורה אלמן. 9% נוספים גרים עם הורה רווק (רובן ככולן אמהות רווקות). בין הילדים הערבים במשפחות החד הוריות 37% גרים עם הורה אלמן, 34% גרים עם הורה נשוי או חי בנפרד ו-29% עם הורה גרוש.
ילדים במשקי בית עם מועסקים וללא מועסקים (לפי נתוני אוכלוסייה ממוצעת בשנת 2004)
בשנת 2004 15.7% מכלל הילדים (מתחת לגיל 18), שהם 336 אלף ילדים, חיו במשקי בית ללא מועסקים.
בקרב היהודים 87% מהילדים שהם 1.326 מיליון ילדים גרו במשקי בית עם מועסקים, מתוכם
59% שהם 783 אלף ילדים גרו במשקי בית עם 2+ מועסקים, ואילו 13% שהם 198 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.
בקרב הערבים 77% מהילדים, שהם 442 אלף ילדים, גרו במשקי בית עם מועסקים, מהם רק 26%
שהם 117 אלף ילדים גרו במשקי בית עם 2 + מועסקים. 23% מהילדים הערבים שהם 133 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.
מבין הילדים שחיו במשפחות חד הוריות, 35% (כ-59 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים.
חינוך:
בשנת תשס"ד (2003/4) ביקרו 373,211 ילדים בגני ילדים ובמעונות יום. שיעור הלמידה בגני ילדים בקרב בני 2-5 הוא 71.9%, כאשר שיעור זה בחינוך העברי (75.9%) גבוה מאשר בחינוך הערבי (60%).
בחינוך היסודי למדו 777,763 תלמידים, מהם 569,068 בחינוך העברי (73.2%) ו-208,695 בחינוך הערבי (26.8%). 56.8% מתלמידי החינוך העברי למדו בפיקוח הממלכתי-כללי (לעומת 59% בתשס"ג), 24.3% בפיקוח החרדי (21.9% בתשס"ג) ו-18.9% בפיקוח הממלכתי-דתי (19.1% בתשס"ג). בחטיבות הביניים למדו 253,509 תלמידים, 75% מהם בחינוך העברי ו-25% בחינוך הערבי.
בחטיבה העליונה שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט למדו 347,094 תלמידים, 82.6% מהם בחינוך העברי ו-17.4% בחינוך הערבי. 60.9% מתלמידי החטיבה העליונה לומדים בנתיב העיוני.
14,414 תלמידים למדו בבתי ספר לחניכים שבפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
שיעור הלמידה בקרב בני 14-17 הוא 95.9%. בקרב יהודים ואחרים שיעור הלמידה הוא 97.4%, לעומת 90.1% בקרב תלמידים ערבים. שיעור הלמידה בקרב בנות (97.2%) גבוה מאשר בקרב בנים (94.8%).
אחוז הנושרים ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט בשנת תשס"ד ובמעבר לתשס"ה (כיתות ט-יא') היה 5.8%. זאת, בהמשך למגמת הירידה באחוז הנושרים (6.2% בשנה שעברה ו-6.6% לפני שנתיים). הנשירה פחתה הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, אך עדיין שיעור הנשירה בחינוך הערבי (9.1%) גבוה משמעותית מזה שבחינוך העברי (5.0%).
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות יב' היה 55% בשנת 2004. בחינוך העברי נמצא שיעור זכאות (56%) הגבוה מזה שבחינוך הערבי (48%). שיעור הזכאות בקרב בנות גבוה מזה שבקרב בנים, הן בחינוך העברי (63% לעומת 50%, בהתאמה) והן בחינוך הערבי (55% לעומת 40%, בהתאמה).
עבודה ולימודים בקרב בני נוער (בני 15-17):
בשנת 2004 היו כ-341 אלף בני 15-17, כשמתוכם 91.3% למדו, 1.4% עבדו ולא למדו ו-7.3% לא למדו ולא עבדו. מתוך 178 אלף נערים 90.9% למדו, 1.6% עבדו ולא למדו, ואילו 7.6% לא למדו ולא עבדו. מתוך 167 אלף נערות 91.8% למדו, 1.2% עבדו ולא למדו, ואילו 7% לא למדו ולא עבדו.
בקרב היהודים מתוך 256 אלף בני נוער בני 15-17, 5.6% לא למדו ולא עבדו, 5.8% מהנערים ו-5.4% מהנערות.
בקרב הערבים 12.8% מתוך 78 אלף בני נוער בגיל 15-17 לא למדו ולא עבדו, 13.2% מהנערים ו-12.3%מהנערות.
מבין 32.7 אלף ילדים בני 15-17 שעבדו בשנה האחרונה, 57% שהם 18.7 אלף ילדים, עבדו בין חודש לשלושה חודשים והיתר עבדו תקופות ארוכות יותר.
ל-59.2% ממשקי הבית בישראל יש מחשב ו-40.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט;
במשקי בית עם ילדים ל- 73% ממשקי הבית יש מחשב ו-47.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט, לעומת משקי הבית בלי ילדים בהם רק ל- 47% בעלות על מחשב ו- 34.5% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט.
ההוצאה החודשית הממוצעת לילד על מעון יום וגן פרטי בחמישון התחתון היא כ-22% מההוצאה הממוצעת לילד הלומד באותו סוג מוסד בחמישון העליון (342 ש"ח לחודש, לעומת 1,528 ש"ח לחודש בהתאמה).
על חוגים וקורסים מוציא משק בית בחמישון העליון 338 ₪ בממוצע לחודש – פי 11.2 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון – שמוציא 31 ש"ח בממוצע.
על מחשב, אינטרנט ומוצריהם מוציאים בחמישון העליון 212 ש"ח לחודש, לעומת 46 ש"ח שמוציאים משקי בית בחמישון התחתון.
ההוצאה החודשית הממוצעת על קורנפלקס פיצפוצים ופריכיות בחמישון העליון היא 60 ש"ח, פי 4 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון (15 ש"ח).
השמות שהוענקו לילידי 2004 בישראל:
השמות הנפוצים בקרב בנים יהודים שנולדו בשנת 2004 הם: אורי, נועם, דניאל, דוד, איתי, עמית, יוסף, רועי, עידו, משה ויובל.
השמות הנפוצים בקרב בנות יהודיות בשנת 2004 הם: נועה, שירה, מאיה, אגם, תמר, יעל, רוני, שרה, מיכל, עדי ועדן.
השם אורי (ניקוד השם אינו ידוע), הוא השם הנפוץ ביותר בקרב יהודים ילידי 2004 והחליף את השם דניאל שהיה הנפוץ ביותר בעשור האחרון. אורי עלה למקום הראשון לאחר שהיה במקום השני בשנת 2004. השם נועם המדורג שני היה בשנת 2003 במקום החמישי. אריאל עלה מהמקום ה-26 ל-16. השם הראל עלה מהמקום ה-63 למקום ה-27.
בדומה לחמש השנים האחרונות נועה הוא השם השכיח ביותר בקרב בנות יהודיות ילידות 2004. שירה ומאיה שומרות על מיקומן השני והשלישי, בהתאמה. אגם עולה למקום הרביעי לאחר שבשנת 2003 היה במקום ה-83 וב-2002 במקום ה-310.
ברוב הערים בארץ השם השכיח ביותר הוא נועה, אולם בירושלים בבני ברק ובבית שמש השם הנפוץ ביותר הוא שרה, ובחיפה ובתל-אביב מאיה. אגם נפוץ באילת ובטבריה כאשר מעל 4 אחוז מהבנות נקראו בשם זה, לעומת כחצי אחוז בירושלים ובבית שמש.
באילת, בכפר סבא, בנהריה, ברחובות, ובתל-אביב השם הנפוץ ביותר בקרב הבנים ילידי 2004 הוא אורי. באשקלון, בחדרה, בלוד, בנצרת עלית ובבאר שבע השם הנפוץ ביותר הוא נועם. באשדוד,
ובבת-ים השם הנפוץ ביותר לילידי 2004 הוא דניאל.
מבין השמות הנפוצים השמות אשר ניתנו במידה דומה לבנים ולבנות הם: נועם, יובל, עמית, ליאור,שחר, אור, ליאל, טל, שי, רותם, שקד, אופיר, ירין, גל, אביב, בר, ליאם, אליה, אוראל, לירון, זיו, חן, ירדן, אושר, זוהר, סתיו, ויהלי.
מבין השמות הנפוצים השמות אשר ניתנו רק לבנות הם: שרה, מיכל, הודיה, רחל, הילה, רבקה, מרים, טליה, אסתר, תהילה, ליה, אפרת, מיקה, רות, מוריה, איילה, לאה, נעמה, אביגיל, נויה, ליהי, דנה, מלכה, הדס, שלי, נעמי, דבורה,יהודית, טליה ורעות.
מבין השמות הנפוצים שניתנו רק לבנים הם: דוד, יוסף, עידו, יהונתן, יונתן, יעקב, ישראל, יאיר, יואב יצחק, יהודה, בן, שלמה, נדב, שמעון, איתן, אסף, אליהו, אלעד, מרדכי, מנחם, בנימין, נתן, ואלעזר.
בקרב בנים מוסלמים ילידי 2004, השמות הנפוצים הם: מוחמד, אחמד, עבד, מחמוד, מחמד, יוסף, עלי, עומר, אמיר ואדם. בקרב בנות מוסלמיות ילידות 2004, השמות הנפוצים הם: עדן, שהד, איה, מרים, נור, פאטמה, מלק, חלא, ליאן וביאן.
בקרב בנים דרוזים ילידי 2004, השמות הנפוצים ביותר הם: אדם, עומרי, אייל, אמיר, סלמאן, ראני, תמיר, יוסף, בהאא ודניאל.
בקרב בנות דרוזיות ילידות 2004, השמות הנפוצים הם: עדן, ירין, נור, שרה, סילין, אסיל, מלק, מאיה, איה ומיאר.