"למרות האוריינטאציה הברורה של רוב מוסדות החינוך הדתי כלפי יהודה ושומרון, לא השכילו אותם מוסדות ללמד את תלמידיהם על האזורים ביהודה ושומרון, דוגמא לכך ניתן לראות במספר בתי הספר (פחות מ8%!!!) שבחרו ביחידה העוסקת בשדרת ההר המרכזית במסגרת לימודי ארץ ישראל, גם מספר בתי הספר שערכו טיול שנתי באזורים אלו - אפסי"- כך כותב ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, למנהלי בתי הספר בארץ.
רוזנטל כתב כי "דרך ההתמודדות תהיה בוודאי שונה בכל בית ספר, אולם לדעתנו התשובה הטובה ביותר להתנתקות של העם מחבלי ארץ בעלי מורשת היסטורית מעצבת, היא חיבור אמיתי ובלתי אמצעי להרי יהודה ושומרון",
"כך נוצר מצב שאפילו בוגרי מערכת החינוך הדתית אינם מכירים את האזורים עליהם הם נאבקים.
האם פעם שאלתם את עצמכם את השאלות הבאות:
• כמה תלמידים ביקרו במסגרת בית הספר בגוש קטיף או בצפון השומרון לפני האירועים הפוליטיים האחרונים?
• כמה תלמידים צעדו על דרך האבות החוצה את יהודה ושומרון?
• כמה תלמידים התחקו אחר ארצם של הנביאים עמוס וירמיהו במדבר תקוע ובוואדי קלט?
• כמה תלמידים ביקור בהרודיון במבצר ההר שבנה הורדוס?
• כמה תלמידים ביקור בסוסיא העיר העברית הקדומה?
• כמה תלמידים טיילו בעקבות לוחמי גוש עציון בתש"ח?".
רונזטל הבהיר כי לפי הנתונים אשר בידו, התשובה לכל השאלות היא מעט מאוד, וודאי פחות מאשר מספר התלמידים שביקרו בטיול שנתי באילת.
"תירוצים וסיבות לכך יש בשפע: הורים מודאגים... אישורים ביטחוניים... אוטובוסים ממוגנים... מלווים רבים... אזורי יו"ש אינם אטרקטיביים לטיול כמו הצפון והדרום... ועוד! אך את העובדה שההתנתקות מהמורשת של אזורי יהודה ושומרון לא פסחה גם על הציבור הדתי לא ניתן מלטשטש", קובע במכתבו.
הוא קרא למוסדות החינוך לשוב ולטייל ב"הר הטוב הזה" בהר חברון, בגוש עציון, בבנימין בבקעה ובשומרון, תוך עדיפות לטיול שנתי או מסגרת של פרק זמן ממושך יחסית אשר יאפשר תהליך של היכרות מעמיקה באזור.
הוא נתן לדוגמא במכתבו למנהלי בתי הספר חלק מן האתרים בהם הותר לטייל ע"י משרד החינוך: הרודיון, מערת חריטון, בעקבות הל"ה, מערת המכפלה, אמות המים לירושלים (אמת הביאר) "דרך האבות", טיול מעיינות בגוש עציון, "דרך האבות צפון" (מסלול חדש ומרתק!) בעקבות לוחמי גוש עציון (האלון הבודד, המנזר הרוסי ועוד) בעקבות קרבות המקבים, ואדי קלט (עין פרת) והעיר העברית הקדומה- סוסיא, חברון – מערת המכפלה ועוד....
נציין כי בית ספר שדה כפר עציון נוסד סמוך לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים. בית הספר הוקם ע"י קבוצת כפר עציון ביוזמתו של יהושע כהן שניסח את מטרותיו: "פריעת חוב לאומי וחברי לנופלים במערכות גוש עציון, חינוך על ברכי מופת המעש החלוצי ופרשיות הגבורה היהודית ויצירת מגע אישי חוותי לימודי עם הר חברון –"ערש האומה העברית".
כיום בית ספר שדה מדריך קבוצות ברחבי "ארץ יהודה" ומוביל כ- 80% מהמטיילים המגיעים ליהודה ושומרון.
רוזנטל כתב כי "דרך ההתמודדות תהיה בוודאי שונה בכל בית ספר, אולם לדעתנו התשובה הטובה ביותר להתנתקות של העם מחבלי ארץ בעלי מורשת היסטורית מעצבת, היא חיבור אמיתי ובלתי אמצעי להרי יהודה ושומרון",
"כך נוצר מצב שאפילו בוגרי מערכת החינוך הדתית אינם מכירים את האזורים עליהם הם נאבקים.
האם פעם שאלתם את עצמכם את השאלות הבאות:
• כמה תלמידים ביקרו במסגרת בית הספר בגוש קטיף או בצפון השומרון לפני האירועים הפוליטיים האחרונים?
• כמה תלמידים צעדו על דרך האבות החוצה את יהודה ושומרון?
• כמה תלמידים התחקו אחר ארצם של הנביאים עמוס וירמיהו במדבר תקוע ובוואדי קלט?
• כמה תלמידים ביקור בהרודיון במבצר ההר שבנה הורדוס?
• כמה תלמידים ביקור בסוסיא העיר העברית הקדומה?
• כמה תלמידים טיילו בעקבות לוחמי גוש עציון בתש"ח?".
רונזטל הבהיר כי לפי הנתונים אשר בידו, התשובה לכל השאלות היא מעט מאוד, וודאי פחות מאשר מספר התלמידים שביקרו בטיול שנתי באילת.
"תירוצים וסיבות לכך יש בשפע: הורים מודאגים... אישורים ביטחוניים... אוטובוסים ממוגנים... מלווים רבים... אזורי יו"ש אינם אטרקטיביים לטיול כמו הצפון והדרום... ועוד! אך את העובדה שההתנתקות מהמורשת של אזורי יהודה ושומרון לא פסחה גם על הציבור הדתי לא ניתן מלטשטש", קובע במכתבו.
הוא קרא למוסדות החינוך לשוב ולטייל ב"הר הטוב הזה" בהר חברון, בגוש עציון, בבנימין בבקעה ובשומרון, תוך עדיפות לטיול שנתי או מסגרת של פרק זמן ממושך יחסית אשר יאפשר תהליך של היכרות מעמיקה באזור.
הוא נתן לדוגמא במכתבו למנהלי בתי הספר חלק מן האתרים בהם הותר לטייל ע"י משרד החינוך: הרודיון, מערת חריטון, בעקבות הל"ה, מערת המכפלה, אמות המים לירושלים (אמת הביאר) "דרך האבות", טיול מעיינות בגוש עציון, "דרך האבות צפון" (מסלול חדש ומרתק!) בעקבות לוחמי גוש עציון (האלון הבודד, המנזר הרוסי ועוד) בעקבות קרבות המקבים, ואדי קלט (עין פרת) והעיר העברית הקדומה- סוסיא, חברון – מערת המכפלה ועוד....
נציין כי בית ספר שדה כפר עציון נוסד סמוך לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים. בית הספר הוקם ע"י קבוצת כפר עציון ביוזמתו של יהושע כהן שניסח את מטרותיו: "פריעת חוב לאומי וחברי לנופלים במערכות גוש עציון, חינוך על ברכי מופת המעש החלוצי ופרשיות הגבורה היהודית ויצירת מגע אישי חוותי לימודי עם הר חברון –"ערש האומה העברית".
כיום בית ספר שדה מדריך קבוצות ברחבי "ארץ יהודה" ומוביל כ- 80% מהמטיילים המגיעים ליהודה ושומרון.