סביב החוקה יש מחלוקות עמוקות והרב לוי ממליץ לגבש 'חוקה רזה' עד להשגת הסכמות.
בראיון לכתבנו יגאל שוק אומר הרב לוי כי החוברת שיגיש יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן לכנסת, היא אסופה של פרקים בלתי מגובשים. "הציבור צריך לדעת: אין מסמך שעבר את הועדה ואין מסמך שמקובל על ועדת החוקה, ובתוך הפרקים טמונות מחלוקות עקרוניות גדולות". איתן כרך לדבריו את החומרים השונים לחוברת והוא יבקש מהכנסת ומהציבור לאפשר לו בקדנציה הבאה, אם יכהן כיו"ר ועדת החוקה, להמשיך לטפל בנושא.
בחוברת יש שני חלקים, חלק שלטוני העוסק למשל בנושא בחירת שופטים או יחסי שופטים כנסת שאותו, סבור הרב לוי, 'אפשר לאמץ', והחלק השני ה'בעייתי', עוסק בזהותה של המדינה: יהודית ודמוקרטית או מדינת כל אזרחיה, ביחסי תורה מדינה וביהדות והמדינה.
בהתנגדותו לחוקה אומר הרב לוי, הוא אינו בודד שכן מתנגדים לה גם אנשי ש"ס ואגודה וגם אנשי מרץ ושינוי הטוענים כי אם החוקה לא תכלול ברית זוגיות או נישואים אזרחים, הם אינם מעוניינים בה ו"אני מתנגד לאותם סעיפים שמהווים פתח לכך". לדבריו ההתנגדות שלו לחוקה נובעת גם מעמדה חינוכית: יש בחוקה סעיף המאפשר לכל אחד להתחתן כרצונו ולהתגרש עפ"י ההלכה. "אני מתנגד לכך מוסרית ציבורית , כיון שניסוח זה אינו מעניק חשיבות לנישואין".
החוקה מהווה אולי הזדמנות לעגן עקרונות יהודיים כיסודות חוקתיים, אבל הדבר תלוי במחיר, אומר הרב לוי "אם דרך החוקה יותר המסחר בשבת, המחיר כבד, וכך גם אם עיגון ימי מועד יהודיים יבואו בתמורה לעיגון של משפחה חד מינית". אפשר לדבריו לגבש בשלב הראשון חוקה 'רזה' העוסקת רק בסדרי השלטון והצד התכני ייעזב עד לגיבוש הסכמה "חוקה צריכה לבוא בהסכמה ואם היא תהיה מפלגת, הנזק למדינה יהיה גדול".
בכנסת זו מוסיף הרב לוי אין מספיק פעילות פרלמנטרית נגד החוקה, וההתנגדות להחוקה מתמקדת בפעילות של חברי כנסת דתיים וחרדים, ובעיקר סביב ועדת החוקה. גורם נוסף הפועל נגד החוקה הם פורום משפטנים דתיים שקמו כדי להציע הצעות נגדיות. אמצעי נוסף למנוע את החוקה הוא הסעיף שהכניסה אגודת ישראל בהסכם הקואליציוני שלה, שלא תהיה חוקה ללא הסכמתם.
"עיקר 'ההתכווננות' לטיפול בנושא, מכוונת לכנסת הבאה", מדגיש הרב לוי.
בראיון לכתבנו יגאל שוק אומר הרב לוי כי החוברת שיגיש יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן לכנסת, היא אסופה של פרקים בלתי מגובשים. "הציבור צריך לדעת: אין מסמך שעבר את הועדה ואין מסמך שמקובל על ועדת החוקה, ובתוך הפרקים טמונות מחלוקות עקרוניות גדולות". איתן כרך לדבריו את החומרים השונים לחוברת והוא יבקש מהכנסת ומהציבור לאפשר לו בקדנציה הבאה, אם יכהן כיו"ר ועדת החוקה, להמשיך לטפל בנושא.
בחוברת יש שני חלקים, חלק שלטוני העוסק למשל בנושא בחירת שופטים או יחסי שופטים כנסת שאותו, סבור הרב לוי, 'אפשר לאמץ', והחלק השני ה'בעייתי', עוסק בזהותה של המדינה: יהודית ודמוקרטית או מדינת כל אזרחיה, ביחסי תורה מדינה וביהדות והמדינה.
בהתנגדותו לחוקה אומר הרב לוי, הוא אינו בודד שכן מתנגדים לה גם אנשי ש"ס ואגודה וגם אנשי מרץ ושינוי הטוענים כי אם החוקה לא תכלול ברית זוגיות או נישואים אזרחים, הם אינם מעוניינים בה ו"אני מתנגד לאותם סעיפים שמהווים פתח לכך". לדבריו ההתנגדות שלו לחוקה נובעת גם מעמדה חינוכית: יש בחוקה סעיף המאפשר לכל אחד להתחתן כרצונו ולהתגרש עפ"י ההלכה. "אני מתנגד לכך מוסרית ציבורית , כיון שניסוח זה אינו מעניק חשיבות לנישואין".
החוקה מהווה אולי הזדמנות לעגן עקרונות יהודיים כיסודות חוקתיים, אבל הדבר תלוי במחיר, אומר הרב לוי "אם דרך החוקה יותר המסחר בשבת, המחיר כבד, וכך גם אם עיגון ימי מועד יהודיים יבואו בתמורה לעיגון של משפחה חד מינית". אפשר לדבריו לגבש בשלב הראשון חוקה 'רזה' העוסקת רק בסדרי השלטון והצד התכני ייעזב עד לגיבוש הסכמה "חוקה צריכה לבוא בהסכמה ואם היא תהיה מפלגת, הנזק למדינה יהיה גדול".
בכנסת זו מוסיף הרב לוי אין מספיק פעילות פרלמנטרית נגד החוקה, וההתנגדות להחוקה מתמקדת בפעילות של חברי כנסת דתיים וחרדים, ובעיקר סביב ועדת החוקה. גורם נוסף הפועל נגד החוקה הם פורום משפטנים דתיים שקמו כדי להציע הצעות נגדיות. אמצעי נוסף למנוע את החוקה הוא הסעיף שהכניסה אגודת ישראל בהסכם הקואליציוני שלה, שלא תהיה חוקה ללא הסכמתם.
"עיקר 'ההתכווננות' לטיפול בנושא, מכוונת לכנסת הבאה", מדגיש הרב לוי.