מאת: יוסף עברון
הפור נפל. שרון יודע שהליכוד כמפלגה לעולם לא יקבל את תכתיביו לנסיגות נוספות , במסגרת "מפת הדרכים" או באורח חד צדדי ושרירותי, כפי שאירע בגוש קטיף, וכל פשרה טריטוריאליות בעתיד תהיה מותנית בהכרעת משאל עם – על כן, לא נותרה לו ברירה אלא לנסות להוביל את מדיניותו באמצעות מפלגה אחרת – אמר רה"מ לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, בראיון שהעניק לי בלשכתו בתל אביב.
הליכוד, הסביר מר נתניהו, ייצג מאז ומתמיד מפלגת מרכז לאומית, תוך נכונות להיכנס בכל עת להסכמים מדיניים, במידה ונמצא פרטנר אחראי, וגם אז, תוך הקפדה לשמור על המרב. לצערי, הפלשתינים, עד כה, לא הוכיחו עצמם כשותפים ראויים ואמיתיים למשא ומתן רציני. ומדיניותו של שרון למסור שטחים, ללא תמורה, ולעקור יישובים - נתפסה כחולשה וכמתן פרס לטרור, התנגדתי, ואני איתן בדעתי, שאין לאפשר הקמת נמל בעזה, שישמש בסופו של דבר מעבר חופשי ובטוח להזרמת נשק כבד ורב לכנופיות הטרור הפלשתיניות לא רק ברצועת עזה אלא גם בגדה, מה שיקדם את ירי הקסאמים למרכז הארץ. על הליכוד להתעשת ולחזור לעצמו - וככל שנקדים לעשות כן, ייטב לעם ולמדינה.
העיסוק בהצלת הכלכלה - פגם בתקשורת הבין-אישית שלי
כשהגעתי ללשכתו של נתניהו הכוונה הייתה לשיחת רקע, לחידוש היכרות עם ראש הממשלה התשיעי של ישראל ושר האוצר בממשלתו השנייה של שרון, המתמודד על ראשות הליכוד.
"אחד הלקחים החשובים ביותר שלמדתי בתקופת היותי ראש ממשלה הוא שאתה חייב להקדיש הרבה יותר זמן למגע הבין-אישי...זה דבר חשוב. המדיניות שלך בסופו של דבר מתבצעת על ידי בני אדם, ובני אדם הם יצורים מורכבים – לכל אחד מהם יש רגשות, שאיפות, ואתה חייב להשקיע בהם. אני משתדל לא לשכוח את זה...", אמר לפני כשנה נתניהו בראיון ל-Y-NET.
שלפתי מתיקי מכתב, ששוגר אליו, אישית, בתקופת כהונתו כשר אוצר ולא זכה מעולם לתשובה.
"האם איגרת זו הגיעה אי פעם לידיעתך ?" שאלתי. עילעל אט אט בכתוב והניד ראש בשלילה.
"אני יודע", לחש בעצב, "שלא הכול היה תקין בתקשורת הבין-אישית בתקופת כהונתי כשר אוצר, ורבים המתרעמים עלי בשל כך, ביניהם ידידים קרובים...אולם - הוסיף כמעט בלחש - הייתי שקוע באותה עת ראשי ורובי בהצלת כלכלתה של מדינת ישראל שהייתה על סף התהום. את כל זמני ומרצי הקדשתי למעבר מתרבות הקצבאות שהנציחה את העוני - למעגל העבודה.
ולקראת סוף כהונתי - ציין בגאווה - הייתה הצמיחה בישראל הגבוהה בעולם המערבי (מ-0.7% ב-2002, ל-4.2% בתחילת 2005 ), והאינפלציה - הנמוכה ביותר. אני רק מקווה שכל ההישגים האלה לא ירדו לטמיון בכלכלת בחירות".
27 אלף הקולות שקיבל עמיר פרץ - יותר אקט של מחאה מאשר של תמיכה
האינך חושש מעלייתו של עמיר פרץ, שישים לאל את כל הרפורמה הכלכלית שלך?
נתניהו אומר כי "פרץ מהווה סכנה אמיתית לחברה ולכלכלה בישראל. מדיניותו תביא לגידול באבטלה, להעלאת מסים ולהרחבת מעגל העוני. בעוד הוא מפריח ססמאות שווא על 'מאבק בעוני' ונוקט בפופוליזם זול – הוא היה ונותר נציגם של הוועדים החזקים והמונופולים. משם הוא שואב את כוחו, והם יוסיפו לתמוך בו כל עוד הוא נכנע לדרישותיהם ואינו פוגע בטובות ההנאה שצברו במרוצת השנים. יחד עם זאת, בל נאבד את הפרופורציה: 27 אלף הקולות שקיבל פרץ בבחירות במפלגת העבודה מהווים אחוז מבוטל מכלל קולות הבוחרים לכנסת ישראל. (גם מתוך 27 אלף הקולות חלקם נבע יותר ממחאה נגד פרס מאשר מאהבה לפרץ). ציבור הבוחרים בישראל הוא בעל אינסטינקט בריא ולא ילך שולל אחר ססמאות סרק של פופוליזם זול. ואין לי צל של ספק, שגם בבחירות לכנסת ה-17 ינצח הליכוד ברוב מרשים".
ההסכמה למדינה פלשתנית הינה טעות גורלית
מתנגד להקמת נמל בעזה שישמש מעבר לנשק ולציוד כבד
מאז הסכמי אוסלו ועד היום הוא חוזר ומתריע על הסכנה הקיומית הצפויה למדינת ישראל מהקמתה של מדינה פלשתינאית. "ההסכמה להקמת מדינה פלשתינית", הוא שב ומזהיר, "היא טעות גורלית, שיש לתקנה, ללא דיחוי!".
הוא התפטר מהממשלה על רקע התנגדותו לנסיגה החד צדדית מגוש קטיף. "עשית זאת מאוחר מדי". טוענים מתנגדיו. ואכן, התנהלותו של נתניהו ביחס להתנתקות, נראית, לכאורה, בעייתית. רק מעטים יודעים עד כמה הוא נקרע בין שני דחפים מנוגדים: הנטייה להתפטר מיידית מהממשלה, ומאידך - הרצון להשלים עד תום את הרפורמה הכלכלית.
עמדתו הבסיסית הייתה ונותרה,ללא שינוי, התנגדות נמרצת לנסיגות חד צדדיות,ללא תמורה: "פינוי יישובים, עקירת אלפי אזרחים מבתיהם, הריסתם של מפעלים חקלאיים וכלכליים, וכל זאת ללא הסכם ותחת אש טרור –זהו מהלך טראומטי ומיותר", הוא חוזר ואומר גם היום. "פינוי יישובים כלשהם", אומר נתניהו, "צריך לעלות כנושא רק במסגרת משא ומתן להסדר קבע, מול שותף פלשתיני, שמיגר את הטרור, כשבצדו דרישה ישראלית לתמורות פלשתיניות הדדיות. הנסיגה החד צדדית - הוא מטעים - אך חיזקה את המוטיבציה של הטרוריסטים. כבר היום הם אומרים: הטרור הוציא את ישראל מלבנון; הטרור הוציא את ישראל מרצועת עזה; הטרור יוציא את ישראל מיו"ש, ובסופו של דבר - הטרור יוציא אותנו מכל שאר חלקי המדינה".
באשר לגדר הוא חוזר ומזהיר:
"עלינו להשלים ללא דיחוי את בניית הגדר ביו"ש, והתוואי חייב לכלול את גושי ההתיישבות הגדולים, גוש אריאל המורחב, גוש עציון, מעלה אדומים וכן את כביש 443 מתל אביב לירושלים המאוחדת".
לשמר בהסכמים את מרב השטח השומם של יהודה ושומרון
"מטרתנו צריכה להיות לשמר בהסכמים את מרב השטח", הוא מדגיש: "אינני מדבר על סיפוח האוכלוסייה הפלשתינית, אבל שטחים ניכרים, בוודאי, שני שליש, אם לא שלושת רבעי משטחי יהודה ושומרון הם עדיין ריקים מיהודים וערבים כאחד. אבל הם מלאים בחשיבות היסטורית ואסטרטגית וביטחונית עבורנו. רוב דרום הר חברון ריק, בקעת הירדן, חוץ מכמה כפרים – ריקה.
המורדות בגב ההר ריקים. מטרתנו צריכה להיות לשמר את המרב בשטחי יהודה ושומרון תחת ריבונות ישראלית.
ועוד נקודה מכרעת - הוא מוסיף - בשנים הקרובות חובה עלינו, על הליכוד, להחזיק בהגה השלטון, כדי לבצע שינויים בתחומים חשובים בחברה הישראלית ובמוסדות המדינה, תחומים שנזנחו עד כה, תקשורת, משפט וכו'. הגיעה העת לשנות סוף סוף את מאזן הכוחות במרכזי השליטה, שלא חל בהם שינוי מימי שלטונה של מפא"י, ולקיים בהם ייצוג הולם יותר לכלל הציבור.
אלו חלק מהמטרות המדיניות העומדות לנגד עיניי ולמען הגשמתן אני מציג את מועמדותי לראשות התנועה וב"ה גם אובילה לניצחון בבחירות לכנסת ה-17" .
(הסופר והעיתונאי יוסף "עבו" עברון, שימש, בין היתר, כתב מדיני של השבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י {הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של בן גוריון}. הכיר מקרוב את שמעון פרס, ואף כתב את הספר הראשון שפורסם אודותיו, "ביום סגריר"- מאחורי הקלעים של מבצע סואץ 1956).
הפור נפל. שרון יודע שהליכוד כמפלגה לעולם לא יקבל את תכתיביו לנסיגות נוספות , במסגרת "מפת הדרכים" או באורח חד צדדי ושרירותי, כפי שאירע בגוש קטיף, וכל פשרה טריטוריאליות בעתיד תהיה מותנית בהכרעת משאל עם – על כן, לא נותרה לו ברירה אלא לנסות להוביל את מדיניותו באמצעות מפלגה אחרת – אמר רה"מ לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, בראיון שהעניק לי בלשכתו בתל אביב.
הליכוד, הסביר מר נתניהו, ייצג מאז ומתמיד מפלגת מרכז לאומית, תוך נכונות להיכנס בכל עת להסכמים מדיניים, במידה ונמצא פרטנר אחראי, וגם אז, תוך הקפדה לשמור על המרב. לצערי, הפלשתינים, עד כה, לא הוכיחו עצמם כשותפים ראויים ואמיתיים למשא ומתן רציני. ומדיניותו של שרון למסור שטחים, ללא תמורה, ולעקור יישובים - נתפסה כחולשה וכמתן פרס לטרור, התנגדתי, ואני איתן בדעתי, שאין לאפשר הקמת נמל בעזה, שישמש בסופו של דבר מעבר חופשי ובטוח להזרמת נשק כבד ורב לכנופיות הטרור הפלשתיניות לא רק ברצועת עזה אלא גם בגדה, מה שיקדם את ירי הקסאמים למרכז הארץ. על הליכוד להתעשת ולחזור לעצמו - וככל שנקדים לעשות כן, ייטב לעם ולמדינה.
העיסוק בהצלת הכלכלה - פגם בתקשורת הבין-אישית שלי
כשהגעתי ללשכתו של נתניהו הכוונה הייתה לשיחת רקע, לחידוש היכרות עם ראש הממשלה התשיעי של ישראל ושר האוצר בממשלתו השנייה של שרון, המתמודד על ראשות הליכוד.
"אחד הלקחים החשובים ביותר שלמדתי בתקופת היותי ראש ממשלה הוא שאתה חייב להקדיש הרבה יותר זמן למגע הבין-אישי...זה דבר חשוב. המדיניות שלך בסופו של דבר מתבצעת על ידי בני אדם, ובני אדם הם יצורים מורכבים – לכל אחד מהם יש רגשות, שאיפות, ואתה חייב להשקיע בהם. אני משתדל לא לשכוח את זה...", אמר לפני כשנה נתניהו בראיון ל-Y-NET.
שלפתי מתיקי מכתב, ששוגר אליו, אישית, בתקופת כהונתו כשר אוצר ולא זכה מעולם לתשובה.
"האם איגרת זו הגיעה אי פעם לידיעתך ?" שאלתי. עילעל אט אט בכתוב והניד ראש בשלילה.
"אני יודע", לחש בעצב, "שלא הכול היה תקין בתקשורת הבין-אישית בתקופת כהונתי כשר אוצר, ורבים המתרעמים עלי בשל כך, ביניהם ידידים קרובים...אולם - הוסיף כמעט בלחש - הייתי שקוע באותה עת ראשי ורובי בהצלת כלכלתה של מדינת ישראל שהייתה על סף התהום. את כל זמני ומרצי הקדשתי למעבר מתרבות הקצבאות שהנציחה את העוני - למעגל העבודה.
ולקראת סוף כהונתי - ציין בגאווה - הייתה הצמיחה בישראל הגבוהה בעולם המערבי (מ-0.7% ב-2002, ל-4.2% בתחילת 2005 ), והאינפלציה - הנמוכה ביותר. אני רק מקווה שכל ההישגים האלה לא ירדו לטמיון בכלכלת בחירות".
27 אלף הקולות שקיבל עמיר פרץ - יותר אקט של מחאה מאשר של תמיכה
האינך חושש מעלייתו של עמיר פרץ, שישים לאל את כל הרפורמה הכלכלית שלך?
נתניהו אומר כי "פרץ מהווה סכנה אמיתית לחברה ולכלכלה בישראל. מדיניותו תביא לגידול באבטלה, להעלאת מסים ולהרחבת מעגל העוני. בעוד הוא מפריח ססמאות שווא על 'מאבק בעוני' ונוקט בפופוליזם זול – הוא היה ונותר נציגם של הוועדים החזקים והמונופולים. משם הוא שואב את כוחו, והם יוסיפו לתמוך בו כל עוד הוא נכנע לדרישותיהם ואינו פוגע בטובות ההנאה שצברו במרוצת השנים. יחד עם זאת, בל נאבד את הפרופורציה: 27 אלף הקולות שקיבל פרץ בבחירות במפלגת העבודה מהווים אחוז מבוטל מכלל קולות הבוחרים לכנסת ישראל. (גם מתוך 27 אלף הקולות חלקם נבע יותר ממחאה נגד פרס מאשר מאהבה לפרץ). ציבור הבוחרים בישראל הוא בעל אינסטינקט בריא ולא ילך שולל אחר ססמאות סרק של פופוליזם זול. ואין לי צל של ספק, שגם בבחירות לכנסת ה-17 ינצח הליכוד ברוב מרשים".
ההסכמה למדינה פלשתנית הינה טעות גורלית
מתנגד להקמת נמל בעזה שישמש מעבר לנשק ולציוד כבד
מאז הסכמי אוסלו ועד היום הוא חוזר ומתריע על הסכנה הקיומית הצפויה למדינת ישראל מהקמתה של מדינה פלשתינאית. "ההסכמה להקמת מדינה פלשתינית", הוא שב ומזהיר, "היא טעות גורלית, שיש לתקנה, ללא דיחוי!".
הוא התפטר מהממשלה על רקע התנגדותו לנסיגה החד צדדית מגוש קטיף. "עשית זאת מאוחר מדי". טוענים מתנגדיו. ואכן, התנהלותו של נתניהו ביחס להתנתקות, נראית, לכאורה, בעייתית. רק מעטים יודעים עד כמה הוא נקרע בין שני דחפים מנוגדים: הנטייה להתפטר מיידית מהממשלה, ומאידך - הרצון להשלים עד תום את הרפורמה הכלכלית.
עמדתו הבסיסית הייתה ונותרה,ללא שינוי, התנגדות נמרצת לנסיגות חד צדדיות,ללא תמורה: "פינוי יישובים, עקירת אלפי אזרחים מבתיהם, הריסתם של מפעלים חקלאיים וכלכליים, וכל זאת ללא הסכם ותחת אש טרור –זהו מהלך טראומטי ומיותר", הוא חוזר ואומר גם היום. "פינוי יישובים כלשהם", אומר נתניהו, "צריך לעלות כנושא רק במסגרת משא ומתן להסדר קבע, מול שותף פלשתיני, שמיגר את הטרור, כשבצדו דרישה ישראלית לתמורות פלשתיניות הדדיות. הנסיגה החד צדדית - הוא מטעים - אך חיזקה את המוטיבציה של הטרוריסטים. כבר היום הם אומרים: הטרור הוציא את ישראל מלבנון; הטרור הוציא את ישראל מרצועת עזה; הטרור יוציא את ישראל מיו"ש, ובסופו של דבר - הטרור יוציא אותנו מכל שאר חלקי המדינה".
באשר לגדר הוא חוזר ומזהיר:
"עלינו להשלים ללא דיחוי את בניית הגדר ביו"ש, והתוואי חייב לכלול את גושי ההתיישבות הגדולים, גוש אריאל המורחב, גוש עציון, מעלה אדומים וכן את כביש 443 מתל אביב לירושלים המאוחדת".
לשמר בהסכמים את מרב השטח השומם של יהודה ושומרון
"מטרתנו צריכה להיות לשמר בהסכמים את מרב השטח", הוא מדגיש: "אינני מדבר על סיפוח האוכלוסייה הפלשתינית, אבל שטחים ניכרים, בוודאי, שני שליש, אם לא שלושת רבעי משטחי יהודה ושומרון הם עדיין ריקים מיהודים וערבים כאחד. אבל הם מלאים בחשיבות היסטורית ואסטרטגית וביטחונית עבורנו. רוב דרום הר חברון ריק, בקעת הירדן, חוץ מכמה כפרים – ריקה.
המורדות בגב ההר ריקים. מטרתנו צריכה להיות לשמר את המרב בשטחי יהודה ושומרון תחת ריבונות ישראלית.
ועוד נקודה מכרעת - הוא מוסיף - בשנים הקרובות חובה עלינו, על הליכוד, להחזיק בהגה השלטון, כדי לבצע שינויים בתחומים חשובים בחברה הישראלית ובמוסדות המדינה, תחומים שנזנחו עד כה, תקשורת, משפט וכו'. הגיעה העת לשנות סוף סוף את מאזן הכוחות במרכזי השליטה, שלא חל בהם שינוי מימי שלטונה של מפא"י, ולקיים בהם ייצוג הולם יותר לכלל הציבור.
אלו חלק מהמטרות המדיניות העומדות לנגד עיניי ולמען הגשמתן אני מציג את מועמדותי לראשות התנועה וב"ה גם אובילה לניצחון בבחירות לכנסת ה-17" .
(הסופר והעיתונאי יוסף "עבו" עברון, שימש, בין היתר, כתב מדיני של השבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י {הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של בן גוריון}. הכיר מקרוב את שמעון פרס, ואף כתב את הספר הראשון שפורסם אודותיו, "ביום סגריר"- מאחורי הקלעים של מבצע סואץ 1956).