לדברי שילנסקי שרון "היה צריך לעשות זאת מזמן. מרגע שהרגיש שהוא לא יכול להמשיך ללכת על פי הרעיון שהוא נבחר בשמו, הוא היה צריך להיפרד מאיתנו, להישאר כידידים, ולהחליט אם לעבור למפלגה אחרת או לפרוש מהחיים הפוליטיים".



באשר לטענות ששרון גנב את קולות הבוחרים בליכוד אומר שילנסקי שעד כה "לקח שרון קולות שאינם שלו. הוא קיבל מאיתנו כוח למטרה מסוימת והשתמש בכוח הזה נגדנו. עכשיו הוא חוזר למקומו ואנחנו נשארים במקומנו של נאמנות לרעיון".



שילנסקי גם הוא אינו מוטרד מהסקרים ומזכיר את הימים בהם הליכוד היה במצב "על הפנים", כהגדרתו, אך עם זאת נותר באמנותו האידיאולוגית עד שהצליח. שילנסקי מספר למראיין, עוזי ברוך, על חבר תנועת החירות שהציע בעבר להפסיק ולדבר על ארץ ישראל השלמה כי זה גוזל קולות. "היה אז מרכז תנועה קטן של כמאתיים איש והיינו מתווכחים עד אור הבוקר בעניין הזה. הייתי הראשון להתמודד נגדו ואח"כ הצטרף אלי בגין, ולאחר ששת הימים הוא היה מראשוני הנושאים את סיסמת 'אף שעל'... נשארנו עם הרעיון והצלחנו. אני אמנם רוצה מפלגה גדולה אך אני לא רוצה מפלגה גדולה שפועלת נגדי. אני לא צריך כוח נוסף לחזון של יוסי שריד. אם אין לי כוח נוסף אהיה מפלגה קטנה עד שנשכנע את העם ונקבל את השלטון בעתיד".



כדי לחזק את תפיסתו הנאחזת בעקרונות הליכוד ללא שינוי מזכיר שילנסקי את אמירתו של יצחק שמיר ש"הערבים אותם ערבים והים אותו הים". שילנסקי מגדיר את הקריאות לגמישות פוליטית לנוכח הפרטנר הפלשתיני כאמירות זולות ונימוקים זולים חסרי רמה.



"אם נהיה שלמים באמונה בצדקת דרכנו יהיה הניצחון איתנו", אומר שילנסקי.



כשהוא מתאר את הדרכים בהם התחזק הליכוד לקראת הבחירות האחרונות מספר שילנסקי על חוג בית שקיים בנו של ראש הממשלה חבר הכנסת עמרי שרון בג'ועריש. שם, הבטיח, ככל הנראה משהו לערביי המקום שבסופו של דבר הצביעו בהמוניהם לליכוד...