שטח התכנית הוא כ - 9,000 דונם והיא כוללת את רצועת נחל הירקון והשטחים הפתוחים שבסביבתה בתחום ת"א, רמת גן, בני ברק ורמת השרון.
בוועדת התכנון מסבירים שמטרתה המרכזית של התכנית היא שמירת ריאה ירוקה ושטחי נופש באמצעות הפיכת מרחב הנחל מ - "חצר אחורית" ל - "חצר הקדמית" של גוש דן. התכנית מכוונת לשיקום המערכת האקולוגית והנופית של הנחל, שיפור איכויות דופן הבינוי לכיוון השטחים הפתוחים וצמצום סכנת ההצפות בשטחים הבנויים שבסביבתו.
עוד נמסר כי בתכנית אמצעים רבים להנגשת מרחב הנחל לציבור וזאת בין היתר ע"י התוויה של מערך שבילי אופניים והולכי רגל ותוספת שימושים של פנאי ונופש כגון מרכזי שיט, מרכזי אופניים ומבני ציבור שונים.
יצוין כי לתכנית הוגשו כ - 30 התנגדויות ע"י הרשויות המקומיות הסמוכות לנחל, חברות ממשלתיות, בעלי קרקע פרטיים וציבור התושבים המתגורר בשכונות הגובלות בתחום התכנית.
בהתייחס לטענות חלק מן המתנגדים כי רצועת הנופש אינה בעלת קשר ישיר לנחל הירקון, החליטה הועדה על הותרת השטח בתחום התכנית בראותה את רצועת הנופש חלק בלתי נפרד מרצף השטחים הפתוחים שהם בעלי זיקה לנחל הירקון בכללותו, ממעיינות ראש העין בתחום מחוז מרכז ועד שפך הנחל לים בתחום מחוז ת"א.
סוגיה נוספת שנדונה בועדה הייתה היקף זכויות הבנייה שיוקנה לעיריית ת"א בשטח שנקבע בתכנית כשטח ציבורי פתוח בתחומה. בהוראות התכנית שהופקדה הוענקו לת"א זכויות בנייה בהיקף של 1.1% מן השטח. התנגדות מהנדס העיר לתכנית ביקשה העלאת היקף הזכויות לכדי 1.5%. ציבור התושבים המתגורר בשכונות הגובלות בתכנית גרס כי אין להגדיל את היקף זכויות אלה על מנת שלא לפגוע בשטחים הפתוחים הנדרשים לרווחת הציבור.
הועדה סברה כי נוכח העובדה שת"א לא נתנה כל הסבר באשר לצורך בתוספת הנדרשת, ובהתייחס לכך שקיימים שטחים רבים הגובלים בנחל בהם ניתן למקם שימושים הקשורים בפארק, במקום בשטח הפתוח עצמו, אין הצדקה תכנונית לתוספת המבוקשת והותירה את היקף הזכויות בעינו.
(ש)
בוועדת התכנון מסבירים שמטרתה המרכזית של התכנית היא שמירת ריאה ירוקה ושטחי נופש באמצעות הפיכת מרחב הנחל מ - "חצר אחורית" ל - "חצר הקדמית" של גוש דן. התכנית מכוונת לשיקום המערכת האקולוגית והנופית של הנחל, שיפור איכויות דופן הבינוי לכיוון השטחים הפתוחים וצמצום סכנת ההצפות בשטחים הבנויים שבסביבתו.
עוד נמסר כי בתכנית אמצעים רבים להנגשת מרחב הנחל לציבור וזאת בין היתר ע"י התוויה של מערך שבילי אופניים והולכי רגל ותוספת שימושים של פנאי ונופש כגון מרכזי שיט, מרכזי אופניים ומבני ציבור שונים.
יצוין כי לתכנית הוגשו כ - 30 התנגדויות ע"י הרשויות המקומיות הסמוכות לנחל, חברות ממשלתיות, בעלי קרקע פרטיים וציבור התושבים המתגורר בשכונות הגובלות בתחום התכנית.
בהתייחס לטענות חלק מן המתנגדים כי רצועת הנופש אינה בעלת קשר ישיר לנחל הירקון, החליטה הועדה על הותרת השטח בתחום התכנית בראותה את רצועת הנופש חלק בלתי נפרד מרצף השטחים הפתוחים שהם בעלי זיקה לנחל הירקון בכללותו, ממעיינות ראש העין בתחום מחוז מרכז ועד שפך הנחל לים בתחום מחוז ת"א.
סוגיה נוספת שנדונה בועדה הייתה היקף זכויות הבנייה שיוקנה לעיריית ת"א בשטח שנקבע בתכנית כשטח ציבורי פתוח בתחומה. בהוראות התכנית שהופקדה הוענקו לת"א זכויות בנייה בהיקף של 1.1% מן השטח. התנגדות מהנדס העיר לתכנית ביקשה העלאת היקף הזכויות לכדי 1.5%. ציבור התושבים המתגורר בשכונות הגובלות בתכנית גרס כי אין להגדיל את היקף זכויות אלה על מנת שלא לפגוע בשטחים הפתוחים הנדרשים לרווחת הציבור.
הועדה סברה כי נוכח העובדה שת"א לא נתנה כל הסבר באשר לצורך בתוספת הנדרשת, ובהתייחס לכך שקיימים שטחים רבים הגובלים בנחל בהם ניתן למקם שימושים הקשורים בפארק, במקום בשטח הפתוח עצמו, אין הצדקה תכנונית לתוספת המבוקשת והותירה את היקף הזכויות בעינו.
(ש)