בפסק דינה קובעת גרסטל כי על יורש לחפש יורשים נוספים לאדם ערירי אומנם ב"שקידה סבירה", כפי שקבע בית המשפט העליון ב"הלכת ברגמן" לפני כשנתיים, אך ורק במקומות בהם יש אינדיקציה על הימצאות יורשים פוטנציאליים.

הפרשה החלה כאשר בשנת 2001 נפטר א', ללא ילדים, לאחר שאשתו נפטרה שנים לפני כן. על-פי צו הירושה, מחצית מירושתו, הועברו לציפורה דוידוביץ', בת דודתו מצד אימו, ומחציתו השניה (160 אלף דולר) נקבעה לצאצאים בלתי ידועים של הורי אביו. אלא שלא נמצאו צאצאים שכאלה ומחצית הירושה הועברה לידי האפוטרופוס הכללי.

לאחר כחצי שנה של חיפושים אחר בני משפחה נוספים ברחבי העולם דחה בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן את בקשתה של ציפורה דוידוביץ' לתיקון צו הירושה כדי שיוכרז עליה כיורשת יחידה.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב טען מנהל עזבונו של המנוח, עו"ד נתן שפטלוביץ', כי במהלך החודשים האחרונים נערכו החיפושים שעלו כ-20 אלף דולר ללא הועיל, בין היתר בשל העובדה שכל אחיו של אבי המנוח נספו בשואה ללא צאצאים.

האפטרופוס הכללי טען מצידו כי לא נעשתה "שקידה סבירה" לאתר את קרובי היורש מצד אב המנוח.

וכאמור השופטת הילה גרסטל קיבלה את הערעור בתנאי ובמידה ויימצאו בעתיד צאצאים נוספים, תעביר להם דוידוביץ' את חלקם בירושה.