במכתב שהפנה שגריר אוסטריה אל הרב גורביץ', הוא ציין כי במגזין אמריקאי גילה תמונת תצלום של סבי אשתו מיכאיל ווינד, חייל אוסטרו-הונגרי, אשר נשבה ונשלח לסמרקנד, שם נפטר. 7 חיילים אחרים ממוצא יהודי זוהו בתמונות - אך עקבות כולם נעלמו בסמרקנד.
הרב גורביץ' הטיל על ראש הקהילה היהודית בעיר, יוסיף פורמן, ללמוד את אשר ניתן על אודות גורל יהודים אלה. "לי המשימה הזאת נראתה כבלתי-אפשרית" – הודה ראש הקהילה, "מאז חלף זמן כה רב, הממשלות התחלפו, לא היה לנו מושג באיזה בית-קברות לחפש את הקברים הללו, שהרי לא היו בידינו כל מסמכים".
לדבריו, "היסטוריונית מקומית, הגב' רינת אבדולמנוב, תרמה להבנת הנושא בהסבירה שברוסיה דאז זכו שבויי המלחמה ליחס הומני למדי. הם נשלחו לעבודות חקלאות ובנייה. כמו כן, נפתחו בפניהם אפשרויות פרנסה, והם קיבלו משלוחים מהבית, שהועברו באמצעות הצלב האדום. למרות זאת, הם חלו ונפטרו לעתים קרובות בשל מזג האוויר הקר, הרעב והמחלות הזיהומיות, שהיו נפוצות באסיה התיכונה בתקופה ההיא".
יוסיף פורמן בן ה-65 כינס כמה חברים והחל לסרוק את בתי-הקברות. לאחר 6 שבועות של סריקות, התרחשה תגלית סנסציונית: מתחת לשכבת אדמה, בין קברים ישנים, התגלתה פינה של מצבה, עם מגן דוד ושם בגרמנית ועברית חרוטים עליה. שם זה היה ברשימת החיילים הנעדרים. קבוצת המתנדבים המשיכה בעבודתה ותוך זמן קצר הצליחה לגלות קברים נוספים, בהם קבורים חיילים מן הרשימה. שנות פטירתם היו 1915, 1916, 1917. כלומר, כולם נפטרו לפני חתימת הסכם ברסט, אשר אפשר לשבויי המלחמה לשוב לבתיהם באביב 1918.
הרב גורביץ' סיפק תקציב, אשר אפשר לשפץ את הקברים הללו. מאוחר יותר, גילו תושבים מקומיים 7 קברים נוספים, גם הם שייכים לחיילים אוסטרו-הונגריים ממוצא יהודי. גם קברים אלה שופצו הודות למאמצי הרב ותמיכת קרן 'אור-אבנר'. ההיסטוריונית אבדולמנוב מאמינה שקברים נוספים עשויים להתגלות בבית הקברות "ברטסקויה" בסמרקנד. אמנם, מדובר בבית-קברות נוצרי, אך קיים סיכוי כי גם יהודים נקברו בו.
הרב גורביץ' הטיל על ראש הקהילה היהודית בעיר, יוסיף פורמן, ללמוד את אשר ניתן על אודות גורל יהודים אלה. "לי המשימה הזאת נראתה כבלתי-אפשרית" – הודה ראש הקהילה, "מאז חלף זמן כה רב, הממשלות התחלפו, לא היה לנו מושג באיזה בית-קברות לחפש את הקברים הללו, שהרי לא היו בידינו כל מסמכים".
לדבריו, "היסטוריונית מקומית, הגב' רינת אבדולמנוב, תרמה להבנת הנושא בהסבירה שברוסיה דאז זכו שבויי המלחמה ליחס הומני למדי. הם נשלחו לעבודות חקלאות ובנייה. כמו כן, נפתחו בפניהם אפשרויות פרנסה, והם קיבלו משלוחים מהבית, שהועברו באמצעות הצלב האדום. למרות זאת, הם חלו ונפטרו לעתים קרובות בשל מזג האוויר הקר, הרעב והמחלות הזיהומיות, שהיו נפוצות באסיה התיכונה בתקופה ההיא".
יוסיף פורמן בן ה-65 כינס כמה חברים והחל לסרוק את בתי-הקברות. לאחר 6 שבועות של סריקות, התרחשה תגלית סנסציונית: מתחת לשכבת אדמה, בין קברים ישנים, התגלתה פינה של מצבה, עם מגן דוד ושם בגרמנית ועברית חרוטים עליה. שם זה היה ברשימת החיילים הנעדרים. קבוצת המתנדבים המשיכה בעבודתה ותוך זמן קצר הצליחה לגלות קברים נוספים, בהם קבורים חיילים מן הרשימה. שנות פטירתם היו 1915, 1916, 1917. כלומר, כולם נפטרו לפני חתימת הסכם ברסט, אשר אפשר לשבויי המלחמה לשוב לבתיהם באביב 1918.
הרב גורביץ' סיפק תקציב, אשר אפשר לשפץ את הקברים הללו. מאוחר יותר, גילו תושבים מקומיים 7 קברים נוספים, גם הם שייכים לחיילים אוסטרו-הונגריים ממוצא יהודי. גם קברים אלה שופצו הודות למאמצי הרב ותמיכת קרן 'אור-אבנר'. ההיסטוריונית אבדולמנוב מאמינה שקברים נוספים עשויים להתגלות בבית הקברות "ברטסקויה" בסמרקנד. אמנם, מדובר בבית-קברות נוצרי, אך קיים סיכוי כי גם יהודים נקברו בו.