"אני מאמינה שנגשים את החזון להפוך לנמל המוביל באגן המזרחי של הים התיכון. למיקום הגיאוגרפי יש תפקיד מרכזי בפיתוח הכלכלה הלאומית. המצוקה הידועה בעולם בשטחי הטעינה והפריקה, אל מול היתרונות של נמל אשדוד עם מגוון שרותים לוגיסטיים משלימים, פותחים לנו אופק חדש", אמרה איריס שטרק, יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד בכנס לקוחות שהתקיים הבוקר בגני התערוכה, בהשתתפות מאות יבואנים, יצואנים ותעשיינים, סוכני אניה ומשלחים בינלאומיים.
"לקוח במרכז – זו לא סיסמא, זו תפיסה. הפחתנו את זמני ההמתנה ואנו שואפים עוד להרבה יותר. נמל איתן, תוך השקעות בציוד, בהדרכה ובקליטת כוח אדם, ישפרו את הביצועים שלנו משמעותית", טענה שטרק.
שטרק ציינה שהפעולות ששנעשו בנמל הביאו לשיפור משמעותי במדדים, כשהמדד המוביל – קיצור זמני המתנה. "הצלחנו לקצר ב- 45% את זמני ההמתנה לאניות, או במספרים: חסכון של 50 מליון ₪ בשנה. זה אחד הביטויים המשמעותיים של הרפורמה".
בהקשר לרפורמה בתעריפים, ציינה שטרק שהיא מפתח חשוב לרפורמה. "אנו רוצים להביא, כמובטח, תכנית תעריפים הגיונית לעומת התכנית המיושנת שמיושמת כיום. הלקוחות והתאגידים מוזמנים להשמיע קולם בנושא".
לדבריה, הנמל ממשיך לפעול להורדת עלויות, לאחר מסע לחצים שהפעילה הנהנלת הנמל בשיתוף עם גד שפר יו"ר איגוד המשתמשים, הסכים על הפחתה של 50% בהיטל הצפיפות. היא ציינה שמדובר בחסכון שנתי של 50 מליון שקלים למשתמשים.
"מי שרוצה לטעון נגד הרפורמה שיבוא להתמודד עם המספרים - חסכון שנתי של 80-100 מליוני שקלים למשתמשים", הדגישה.
שוקי סגיס, מנכ"ל חברת נמל אשדוד, אמר כי "עם כניסתנו לתפקיד מצאנו עצמנו מול משימות ואתגרים לא פשוטים. הרפורמה מורגשת בכל יום, בעבודה השוטפת, והתוצאות מתחילות להיראות". בשנה זו מעריך סגיס תנועה של 600,000 TEU וב- 2006 צופה סגיס גידול ניכר שיגיע עד לרמה של 700,000 TEU.
סגיס ציין שבקרוב יירכשו שני מנופי גשר חדשים לרציף 23 כשהמטרה היא שכבר במהלך 2006 יפעל הרציף, לכל אורכו (600 מטר) עם שישה מנופי גשר.
הוא גם ציין את הצורך להעמיק את מימי הרציפים ל- 15.5 מטרים, עבודה שתושלם בעוד שנה, מה שיאפשר קליטתן של אניות ענק. "זה יפתח עידן של הזדמנויות עסקיות", אמר.
סגיס הציג את הצורך להקים קו רכבת לנמל איתן. "לא ייתכן שנמל מתקדם יעבוד ויתפקד ללא קו רכבת שמגיע אליו", סיכם.
שר האוצר אולמרט, ציין שמתוך התנסות מול חברות אחרות, החלק הקשה בתהליך השינוי המבני הוא השינוי המנטלי. "הרפורמה עוררה הרבה תהיות בהתחלה. אין לי ספק שהמפתח לחולל שינויים כאלה זה לדעת ליצור מערכת נכונה של הידברות עם העובדים. הכי קשה לפעמים זה להבין שצריך להבין אותם. למכתיבי הרפורמה מאד קשה להבין את הקשיים שהעובדים צריכים לעבור כדי להסתגל לסביבת עבודה חדשה. אם על זה מתגברים, אז אפשר לחולל פלאים. אני מתרשם ממה שאני שומע ורואה, שבנמל אשדוד מבינים את זה וקיימת הידברות עם העובדים".
אולמרט טען שהחשיבות בשינוי המבני היא היכולת להגדיר יעדים שניתנים למדידה, לעמוד בהם, לצמצם עלויות ולהקטין עלויות למשתמשים, לצמצם את זמני ההמתנה – אולי הדבר המהותי ביותר אך לא היחידי, איכות השירות ורמתו.
"כשהנמל שובת, השאלה היא לא כמה הנמל מפסיד, אלא כמה זה משפיע על הכלכלה הישראלית. עלולה להיפגע מערכת שלמה של קשרים בינלאומיים שלפעמים עושה את ההבדל. סטטיסטית, ארועים מהסוג של שביתה מיד משפיעים על היקף היבוא והיצוא. העובדה שהנמל לא נקשר כיום לארועים כאלה היא תעודת כבוד לנמל ולעובדים. כל זה, כמובן, כשזה מצטרף לשיפור המשמעותי של התפוקות וזמני ההמתנה. עשיתם מהלך ראשון חשוב. הדרך עוד ארוכה. עליתם על דרך שתוביל להצלחה ואין ספק שהנתונים מעודדים".
"לקוח במרכז – זו לא סיסמא, זו תפיסה. הפחתנו את זמני ההמתנה ואנו שואפים עוד להרבה יותר. נמל איתן, תוך השקעות בציוד, בהדרכה ובקליטת כוח אדם, ישפרו את הביצועים שלנו משמעותית", טענה שטרק.
שטרק ציינה שהפעולות ששנעשו בנמל הביאו לשיפור משמעותי במדדים, כשהמדד המוביל – קיצור זמני המתנה. "הצלחנו לקצר ב- 45% את זמני ההמתנה לאניות, או במספרים: חסכון של 50 מליון ₪ בשנה. זה אחד הביטויים המשמעותיים של הרפורמה".
בהקשר לרפורמה בתעריפים, ציינה שטרק שהיא מפתח חשוב לרפורמה. "אנו רוצים להביא, כמובטח, תכנית תעריפים הגיונית לעומת התכנית המיושנת שמיושמת כיום. הלקוחות והתאגידים מוזמנים להשמיע קולם בנושא".
לדבריה, הנמל ממשיך לפעול להורדת עלויות, לאחר מסע לחצים שהפעילה הנהנלת הנמל בשיתוף עם גד שפר יו"ר איגוד המשתמשים, הסכים על הפחתה של 50% בהיטל הצפיפות. היא ציינה שמדובר בחסכון שנתי של 50 מליון שקלים למשתמשים.
"מי שרוצה לטעון נגד הרפורמה שיבוא להתמודד עם המספרים - חסכון שנתי של 80-100 מליוני שקלים למשתמשים", הדגישה.
שוקי סגיס, מנכ"ל חברת נמל אשדוד, אמר כי "עם כניסתנו לתפקיד מצאנו עצמנו מול משימות ואתגרים לא פשוטים. הרפורמה מורגשת בכל יום, בעבודה השוטפת, והתוצאות מתחילות להיראות". בשנה זו מעריך סגיס תנועה של 600,000 TEU וב- 2006 צופה סגיס גידול ניכר שיגיע עד לרמה של 700,000 TEU.
סגיס ציין שבקרוב יירכשו שני מנופי גשר חדשים לרציף 23 כשהמטרה היא שכבר במהלך 2006 יפעל הרציף, לכל אורכו (600 מטר) עם שישה מנופי גשר.
הוא גם ציין את הצורך להעמיק את מימי הרציפים ל- 15.5 מטרים, עבודה שתושלם בעוד שנה, מה שיאפשר קליטתן של אניות ענק. "זה יפתח עידן של הזדמנויות עסקיות", אמר.
סגיס הציג את הצורך להקים קו רכבת לנמל איתן. "לא ייתכן שנמל מתקדם יעבוד ויתפקד ללא קו רכבת שמגיע אליו", סיכם.
שר האוצר אולמרט, ציין שמתוך התנסות מול חברות אחרות, החלק הקשה בתהליך השינוי המבני הוא השינוי המנטלי. "הרפורמה עוררה הרבה תהיות בהתחלה. אין לי ספק שהמפתח לחולל שינויים כאלה זה לדעת ליצור מערכת נכונה של הידברות עם העובדים. הכי קשה לפעמים זה להבין שצריך להבין אותם. למכתיבי הרפורמה מאד קשה להבין את הקשיים שהעובדים צריכים לעבור כדי להסתגל לסביבת עבודה חדשה. אם על זה מתגברים, אז אפשר לחולל פלאים. אני מתרשם ממה שאני שומע ורואה, שבנמל אשדוד מבינים את זה וקיימת הידברות עם העובדים".
אולמרט טען שהחשיבות בשינוי המבני היא היכולת להגדיר יעדים שניתנים למדידה, לעמוד בהם, לצמצם עלויות ולהקטין עלויות למשתמשים, לצמצם את זמני ההמתנה – אולי הדבר המהותי ביותר אך לא היחידי, איכות השירות ורמתו.
"כשהנמל שובת, השאלה היא לא כמה הנמל מפסיד, אלא כמה זה משפיע על הכלכלה הישראלית. עלולה להיפגע מערכת שלמה של קשרים בינלאומיים שלפעמים עושה את ההבדל. סטטיסטית, ארועים מהסוג של שביתה מיד משפיעים על היקף היבוא והיצוא. העובדה שהנמל לא נקשר כיום לארועים כאלה היא תעודת כבוד לנמל ולעובדים. כל זה, כמובן, כשזה מצטרף לשיפור המשמעותי של התפוקות וזמני ההמתנה. עשיתם מהלך ראשון חשוב. הדרך עוד ארוכה. עליתם על דרך שתוביל להצלחה ואין ספק שהנתונים מעודדים".