עורך בכיר בוולסטריט ג'ורנל ברט סטפנס סוקר במאמר מערכת את דרכו של שרון בהקמת הליכוד, את האופן שבו הוא פועל, כטקטיקן וכפוליטיקאי, ואת הסיבות לדעתו שהובילו למהלך המפתיע של היציאה מהליכוד והקמת המפלגה החדשה.
סטפנס כותב כי בדרך כלל פוליטיקאים משתדלים ערב בחירות לייצב את בסיסם הפוליטי ולא לפרקו, מה עוד שלא ברור כלל שמעמדו אחרי ההתנתקות נפגע שכן הוא הצליח לדחות במרכז הליכוד הצעה להקדים את הפריימריז, תוך השפלתו של מתחרהו בנימין נתניהו.
למעשה שרון הקים את הליכוד בשנת 73 כאלטרנטיבה למפלגה שנחשבה אז כמושחתת, מפלגת העבודה, בשעה שהוא עצמו לא היה בשר מבשרו של הליכוד וההצטרפות נבעה בעיקר מתוך כדאיות פוליטית.
שרון הוא ציוני פרגמטיסט המעדיף 'ליצור עובדות בשטח', וכעת,במהלך הנוכחי, הכרזה על הבחירות ושבירת הליכוד, חוזר שרון על אותו המהלך משנת 73, יצירת אלטרנטיבה פוליטית למפלגות הקיימות היום.
כצנחן שרון עושה שימוש בגורם ההפתעה לא רק נגד יריבים אלא כאמצעי להשפיע על דמיון הציבור. על יכולותיו ניתן ללמוד מהעובדה שלמרות ששרון הוא לא זה שהכריע לבדו את המערכה במלחמת יום כיפור כשצלח את התעלה, הרי שהמיתוס שנרקם סביבו יצר את התחושה כי הוא גרם למפנה הגורלי ועובדה, איש מהגנרלים שפעלו איתו באותה מלחמה אינו זכור כמוהו.
כפוליטיקאי מזכיר שרון קרוקודיל: אורב לטרפו בשקט במים, ולפתע מזנק ומשסע, ו"מי שמעונין לדעת כיצד מרגיש מי שטרפוהו חי, יפנה אל בנימין נתניהו, המפלגות הדתיות והפלשתינים".
הצפי בסקרים לנצחון מפלגתו החדשה של שרון אינו הפתעה שכן הסקרים מבטאים מצד אחד הערכה כלפי תעוזתו של שרון אך גם אכזבה מיריביו. אין לשכוח כי עד הבחירות יש עוד 4 חודשים, וזה כמו נצח בישראל, כותב סטפנס, ולמעשה שרון מהמר. הוא איבד את תמיכת הליכוד, במדינה הנתונה בסחף פוליטי ותומכיו הפוליטייים עלולים לצאת נגדו, ועל כך יש להוסיף אפשרות של מתקפת טרור מעזה.
שרון אינו מתעלם מכל אלו, כותב סטפנס. הוא סבור שנפתח עבורו בישראל חלון הזדמנויות פוליטי אשר ביחד עם אקלים דיפלומטי נוח בחו"ל, יכולים לאפשר לו נסיגה נוספת מיהודה ושומרון. עפ"י תכניתו הוא ייסוג ממרבית השטח ביהודה ושומרון, תוך שהוא משאיר בידי ישראל מספר עמדות אסטרטגיות. כמו כן את רוב רובה של ירושלים ישאיר שרון בידי ישראל כולל ערי לוויין.
אמנם קשה לדעת אם יש סיכוי שהסכם כזה, שלא יזכה לאישור ההנהגה הפלשתינית, יחזיק מעמד לטווח הארוך, אך בכך שרון יצליח להערכתו להציב גבול רציף בין ישראל לפלשתינים.
"בכל מקרה" מסכם סטפנס, "שרון כבר הצליח להוכיח כי הוא המנהיג הישראלי הממולח ביותר מאז מייסד המדינה דוד בן גוריון".
(רותי אברהם)
סטפנס כותב כי בדרך כלל פוליטיקאים משתדלים ערב בחירות לייצב את בסיסם הפוליטי ולא לפרקו, מה עוד שלא ברור כלל שמעמדו אחרי ההתנתקות נפגע שכן הוא הצליח לדחות במרכז הליכוד הצעה להקדים את הפריימריז, תוך השפלתו של מתחרהו בנימין נתניהו.
למעשה שרון הקים את הליכוד בשנת 73 כאלטרנטיבה למפלגה שנחשבה אז כמושחתת, מפלגת העבודה, בשעה שהוא עצמו לא היה בשר מבשרו של הליכוד וההצטרפות נבעה בעיקר מתוך כדאיות פוליטית.
שרון הוא ציוני פרגמטיסט המעדיף 'ליצור עובדות בשטח', וכעת,במהלך הנוכחי, הכרזה על הבחירות ושבירת הליכוד, חוזר שרון על אותו המהלך משנת 73, יצירת אלטרנטיבה פוליטית למפלגות הקיימות היום.
כצנחן שרון עושה שימוש בגורם ההפתעה לא רק נגד יריבים אלא כאמצעי להשפיע על דמיון הציבור. על יכולותיו ניתן ללמוד מהעובדה שלמרות ששרון הוא לא זה שהכריע לבדו את המערכה במלחמת יום כיפור כשצלח את התעלה, הרי שהמיתוס שנרקם סביבו יצר את התחושה כי הוא גרם למפנה הגורלי ועובדה, איש מהגנרלים שפעלו איתו באותה מלחמה אינו זכור כמוהו.
כפוליטיקאי מזכיר שרון קרוקודיל: אורב לטרפו בשקט במים, ולפתע מזנק ומשסע, ו"מי שמעונין לדעת כיצד מרגיש מי שטרפוהו חי, יפנה אל בנימין נתניהו, המפלגות הדתיות והפלשתינים".
הצפי בסקרים לנצחון מפלגתו החדשה של שרון אינו הפתעה שכן הסקרים מבטאים מצד אחד הערכה כלפי תעוזתו של שרון אך גם אכזבה מיריביו. אין לשכוח כי עד הבחירות יש עוד 4 חודשים, וזה כמו נצח בישראל, כותב סטפנס, ולמעשה שרון מהמר. הוא איבד את תמיכת הליכוד, במדינה הנתונה בסחף פוליטי ותומכיו הפוליטייים עלולים לצאת נגדו, ועל כך יש להוסיף אפשרות של מתקפת טרור מעזה.
שרון אינו מתעלם מכל אלו, כותב סטפנס. הוא סבור שנפתח עבורו בישראל חלון הזדמנויות פוליטי אשר ביחד עם אקלים דיפלומטי נוח בחו"ל, יכולים לאפשר לו נסיגה נוספת מיהודה ושומרון. עפ"י תכניתו הוא ייסוג ממרבית השטח ביהודה ושומרון, תוך שהוא משאיר בידי ישראל מספר עמדות אסטרטגיות. כמו כן את רוב רובה של ירושלים ישאיר שרון בידי ישראל כולל ערי לוויין.
אמנם קשה לדעת אם יש סיכוי שהסכם כזה, שלא יזכה לאישור ההנהגה הפלשתינית, יחזיק מעמד לטווח הארוך, אך בכך שרון יצליח להערכתו להציב גבול רציף בין ישראל לפלשתינים.
"בכל מקרה" מסכם סטפנס, "שרון כבר הצליח להוכיח כי הוא המנהיג הישראלי הממולח ביותר מאז מייסד המדינה דוד בן גוריון".
(רותי אברהם)