מדובר בכספים שהופקדו לפני יותר משישים שנה בבנקים בארץ ישראל, בעיקר בבנק לאומי, על ידי יהודים שנספו בשואה, ויורשיהם מבקשים לקבלם. בכנסת הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית שבדקה את הנושא במשך כ 5 שנים וקבעה כי צריך להשיב כספים בסכומים ניכרים, אך עד היום הכספים לא הגיעו לאנשים. הדו"ח המסכם של הועדה הוגש לפני כחצי שנה.
לאחרונה החלה המשטרה בחקירת טענות לפיהן מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית עוותו והיתה בהן הטיה כדי להקל על הבנקים ולהפחית מחובותיהם בעיקר של בנק לאומי. את התלונה הגישה התנועה לאיכות השלטון.
עו"ד אברהם ובר נציג לשכת עורכי הדין באותה ועדה פרלמנטרית אומר לכתבנו אריאל כהנא כי מדובר בסיפור סבוך שהתחיל בשנת 00 אותו יזמה ח"כ קולט אביטל כדי לנסות להבהיר מה חלקם של בנקים בישראל לגבי רכוש יהודי של נספי שואה. תחילת התהליך היתה ב 97 בבנקים שוויצרים, עבר לבנקים האוסטרים ולבנקים הגרמנים ו"אחרי שנוכחנו לדעת שבכל העולם עשו סדר ורק אצלנו בחצר האחורית הנושא הופקר הוקמה ועדת החקירה שאחרי חמש שנות עבודה הגישה מסקנות מפורטות". הבנקים מודה ובר "הם רכיב מהותי בנושא".
ובר רואה את הצלחת הועדה בהבאת הנושא לסדר היום הציבורי ומציין כי נערכה חקירה יסודית לגבי הנכסים, אך נותרה מחלוקת מהותית בין הבנקים, חברי הועדה ומשרד האוצר בנוגע לשיערוך הנכסים ההצמדות ואופי החישוב, של הכספים שהופקדו לפני יותר מ 60 שנה בבנקים. בועדת החוקה עוסקים בהכנת חקיקה לפיה שר האוצר יצטרך לקבוע ועדה שתעסוק בשיערוך וההצמדות ושתכונס 3 חודשים אחרי שהחוק יכנס לתוקף. כמו כן תוקם חברה שתנהל נכסים אלה. ובר מוסיף כי "עמדת הבנקים 'מאד לא נדיבה' בנושא השיערוך, אך לדעתו יש להניח את הנושא בידיה של הועדה שתורכב משלושה אנשים בלתי תלויים שימונו על ידי שר האוצר.
על נושא הסכומים המדוברים מעדיף ובר שלא לעסוק "אלו דברים שנאמרים בתוך הועדה וצריך גם לכבד את אותם 3 נציגים בלתי תלויים ולהשאיר להם לעיין במסמכים שהוגשו להם". ובר מוסיף כי מדובר כבר בסוף התהליך ויש להמתין בסבלנות שהחקיקה תעבור.
בהתייחסו למשך הזמן העובר ולעובדה כי היורשים מבקשים ליהנות מהנכסים בעודם בחיים, הוא אומר כי 'כמי שמטפל במסגרת הועדה לפיצויים מגרמניה ונמצא במגע יומי עם ניצולים', עמדה זו צריכה לעמוד לנגד עיניו של כל מי שפועל, "לכן אני קורא לכל מי שמעורב בתהליך החקיקה לעשות את כל אשר הוא יכול כדי שהחוק יכנס לתוקף והועדה תכונס בהקדם ותגיע למסקנות בהקדם, שכן הצדק מחייב את כל מי שפועל במלאכה חשובה זו ללחוץ, כדי שאנשים אלה יזכו לקבל את נכסיהם עוד בחייהם".
לשאלת כתבנו, האם חקירת המשטרה מתמקדת בהפחתה המשמעותית בסכומים, בין דו"ח הביניים לדו"ח הסופי, ביחס לחובות בנקים, ובעיקר בנק לאומי, שהיה אז בלעדי בארץ, אומר עו"ד ובר: "לגבי החקירה איני יודע על התהליך. אין לי פרטים בנוגע לחקירה ולא הייתי רוצה לחבל בחקירה המשטרתית. אפשר להפנות את השאלות הללו לחברי הועדה שכתבו את הדו"ח הסופי. כנציגים בועדה בפורום המורחב לא היינו מעורים בבדיקה הטכנית".
"בסופו של דבר הענין החשוב באמת הוא לקדם את נושא החקיקה ולקדם את ועדת השיערוך. בין אם אחוז ובין אם 4% , כל אחוז כזה משנה אחרי 60 שנה בצורה מהותית את הכמות של הנכסים. לכן שועדת השיערוך תתכנס ותחליט על השיערוך המתאים, וזה יפתור את הפער הגדול בין דעתם של אלה, לדעתם של אלה. מה שחשוב הוא לגמור את החקיקה כדי שועדת השיערוך תתכנס ותוכל לסיים את הענין הזה", דברי עו"ד ובר.
לאחרונה החלה המשטרה בחקירת טענות לפיהן מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית עוותו והיתה בהן הטיה כדי להקל על הבנקים ולהפחית מחובותיהם בעיקר של בנק לאומי. את התלונה הגישה התנועה לאיכות השלטון.
עו"ד אברהם ובר נציג לשכת עורכי הדין באותה ועדה פרלמנטרית אומר לכתבנו אריאל כהנא כי מדובר בסיפור סבוך שהתחיל בשנת 00 אותו יזמה ח"כ קולט אביטל כדי לנסות להבהיר מה חלקם של בנקים בישראל לגבי רכוש יהודי של נספי שואה. תחילת התהליך היתה ב 97 בבנקים שוויצרים, עבר לבנקים האוסטרים ולבנקים הגרמנים ו"אחרי שנוכחנו לדעת שבכל העולם עשו סדר ורק אצלנו בחצר האחורית הנושא הופקר הוקמה ועדת החקירה שאחרי חמש שנות עבודה הגישה מסקנות מפורטות". הבנקים מודה ובר "הם רכיב מהותי בנושא".
ובר רואה את הצלחת הועדה בהבאת הנושא לסדר היום הציבורי ומציין כי נערכה חקירה יסודית לגבי הנכסים, אך נותרה מחלוקת מהותית בין הבנקים, חברי הועדה ומשרד האוצר בנוגע לשיערוך הנכסים ההצמדות ואופי החישוב, של הכספים שהופקדו לפני יותר מ 60 שנה בבנקים. בועדת החוקה עוסקים בהכנת חקיקה לפיה שר האוצר יצטרך לקבוע ועדה שתעסוק בשיערוך וההצמדות ושתכונס 3 חודשים אחרי שהחוק יכנס לתוקף. כמו כן תוקם חברה שתנהל נכסים אלה. ובר מוסיף כי "עמדת הבנקים 'מאד לא נדיבה' בנושא השיערוך, אך לדעתו יש להניח את הנושא בידיה של הועדה שתורכב משלושה אנשים בלתי תלויים שימונו על ידי שר האוצר.
על נושא הסכומים המדוברים מעדיף ובר שלא לעסוק "אלו דברים שנאמרים בתוך הועדה וצריך גם לכבד את אותם 3 נציגים בלתי תלויים ולהשאיר להם לעיין במסמכים שהוגשו להם". ובר מוסיף כי מדובר כבר בסוף התהליך ויש להמתין בסבלנות שהחקיקה תעבור.
בהתייחסו למשך הזמן העובר ולעובדה כי היורשים מבקשים ליהנות מהנכסים בעודם בחיים, הוא אומר כי 'כמי שמטפל במסגרת הועדה לפיצויים מגרמניה ונמצא במגע יומי עם ניצולים', עמדה זו צריכה לעמוד לנגד עיניו של כל מי שפועל, "לכן אני קורא לכל מי שמעורב בתהליך החקיקה לעשות את כל אשר הוא יכול כדי שהחוק יכנס לתוקף והועדה תכונס בהקדם ותגיע למסקנות בהקדם, שכן הצדק מחייב את כל מי שפועל במלאכה חשובה זו ללחוץ, כדי שאנשים אלה יזכו לקבל את נכסיהם עוד בחייהם".
לשאלת כתבנו, האם חקירת המשטרה מתמקדת בהפחתה המשמעותית בסכומים, בין דו"ח הביניים לדו"ח הסופי, ביחס לחובות בנקים, ובעיקר בנק לאומי, שהיה אז בלעדי בארץ, אומר עו"ד ובר: "לגבי החקירה איני יודע על התהליך. אין לי פרטים בנוגע לחקירה ולא הייתי רוצה לחבל בחקירה המשטרתית. אפשר להפנות את השאלות הללו לחברי הועדה שכתבו את הדו"ח הסופי. כנציגים בועדה בפורום המורחב לא היינו מעורים בבדיקה הטכנית".
"בסופו של דבר הענין החשוב באמת הוא לקדם את נושא החקיקה ולקדם את ועדת השיערוך. בין אם אחוז ובין אם 4% , כל אחוז כזה משנה אחרי 60 שנה בצורה מהותית את הכמות של הנכסים. לכן שועדת השיערוך תתכנס ותחליט על השיערוך המתאים, וזה יפתור את הפער הגדול בין דעתם של אלה, לדעתם של אלה. מה שחשוב הוא לגמור את החקיקה כדי שועדת השיערוך תתכנס ותוכל לסיים את הענין הזה", דברי עו"ד ובר.