בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה קרא היו"ר,ח"כ אמנון כהן למפקח על הבנקים לדחות בחודשיים את כניסתה לתוקף של ההוראה האוסרת חריגה ממסגרת האשראי. לדברי ח"כ כהן, כ 48% מהעסקים בישראל נמצאים דרך קבע בחריגת אשראי ורובם עדיין לא הסדירו את מסגרת האשראי לקראת כניסת ההוראה לתוקף ב-1 בינואר. "אנו שומעים כי הבנקים כבר העלו את מחירי העמלות וצמצמו מסגרת אשראי לעסקים ולכן, למרות שההוראה חיונית וטובה למשק בטווח הארוך, נראה כי השוק עדיין לא בשל לכך ונדרשת תקופת היערכות נוספת", אמר היו"ר ח"כ כהן והוסיף כי חשוב שבנק ישראל והבנקים יצאו בקמפיין תקשורתי כדי להעלות את מודעות הציבור לחשיבות הרבה שבהסדרת מסגרת אשראי מתאימה עם הבנק.
המפקח על הבנקים, יואב להמן, אמר כי ההוראה היא יעד אסטרטגי המטרה אינה גזירת גזירות על הציבור אלא לשנות אחת ולתמיד את גישת ה"סמוך" הישראלית, לפיה, אנשים ועסקים מתנהלים דרך קבע תוך חריגות ואינם יודעים מתי הבנק יסגור לפתע את הברז. לדבריו, התופעה של חריגות אשראי קבועות, יצרה איבהירות שגם הבנקים נגררו אחריה וכבר לא ידעו להבחין בין חריגה מאושרת ללא מאושרת.
להמן אמר כי הוא מסכים לתקופת הסתגלות וכי המטרה היא "נחיתה רכה" ולא מבול של צ'קים חוזרים. לדבריו, מהתשובות שקיבל מהבנקים עולה כי המדיניות בה ינקטו תהיה להעביר את הלקוחות בביטחה את ההוראה החדשה ולהכניסם למסגרת ללא זעזועים, כמו לדג' העמדת הלוואות גישור קצרות טווח.
להמן הוסיף כי יכול להיות שהבונוס מההוראה החדשה יהיה ירידה בביקוש המוצר- מינוס בחשבון העו"ש, והבנקים יחזרו אחר הלקוחות עם הצעות למסגרת ריבית שנייה ושלישית.
בתשובה לשאלתו של היו"ר, ח"כ כהן, מה לגבי ההוראה האוסרת שינוי משגרת אשראי לעסקים שלא הגישו דוחות כספיים לשנת 2004, אמר להמן כי אכן הם מודעים לבעיה וההוראה על איסור מתן אשראי ללא הצגת דוחות כספיים, תבוטל.
בתגובה לשאלה נוספת של היו"ר, ח"כ כהן, על העלאת העמלות של הבנקים, אמר להמן כי אכן העלאת העמלות אינה עולה בקנה אחד עם עסקת החבילה וכי עקב ההוראה החדשה הוציאו הבנקים מהבוידם את עמלת עריכת מסמכים. לדבריו, הוא אינו רואה מספיק נכונות של הבנקים למערכת תחרותית בנושא זה, והוא מצפה מהלקוחות להתמקח ולא לקבל כל עמלה כתורה מסיני. לדבריו, הוא אינו מוסמך לפקח על מחירי העמלות והדרך להתמודד עם הנושא הוא בחקיקה האוסרת עמלה כגון זו, או בהכנסת עמלת עריכת מסמכים לפיקוח.
ח"כ דוד טל (קדימה) אמר כי עמלת עריכת מסמכים בעלות של מאות שקלים אינה מידתית וכי החשש הוא שהבנקים ינצלו את כניסתה לתוקף של ההוראה על איסור חריגת אשראי לעצירת תזרים מזומנים של עסקעם קטנים בעוד הם ממשיכים לשפוך כסף על חברות ענק, כדי לא לסכן את החזר החובות שלהן.
מנהל האגף לקרנות מימון ברשות לעסקים קטנים, אבנר ורד, אמר כי הרשות הקימה שתי קרנות כדי להתמודד עם קשיי אשראי של עסקים קטנים, ויחד עם קרן המדינה יש בהן כ 450 מליוני שקלים. לדבריו, הוא מודאג בעיקר מבעלי העסקים הקטנים שאינם מגיעים לבנק כדי להסדיר מסגרת אשראי ומשיחות שקיים עם מנהלי בנקים יש חוסר ידיעה והבנה רב בנושא. ורד הצטרף לקריאתו של היו"ר כהן, לדחות בכמה חודשים את כניסת ההוראה לתוקף ולנצל את הזמן להסברה מקיפה בנושא.
יו"ר ארגוני הסוחרים, אברהם בירנבויים, אמר כי תיאורטית, בתנאים של שוק חופשי משוכלל הוא מסכים עם ההוראה של המפקח על הבנקים, אך אין זו המציאות בישראל. לדבריו, כבר עכשו העלו כל הבנקים את הריבית בשלושת רבעי האחוז עד אחוז, מעבר להעלאת הריבית של בנק ישראל, וגם הרעו את תנאי האשראי. בירנבויים טען כי הסוחר קשור בטבורו לבנק והוא אינו יכול לעמוד על המקח ולאיים במעבר לבנק אחר. להערכתו אחוז הצ'קים החוזרים כתוצאה מכניסתה לתוקף של ההוראה החדשה, שהיום עומד על 3% יוכפל. לדבריו, ההוראה תפגע קשות בעסקים הקטנים וחלקם אף יקרסו ולכן הוא מציע לבטלה למרות שהוא יודע כי הצעתו לא תתקבל.
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, אמר כי בבנק ישראל אין שום אפיק שבנוי במיוחד לעסקים קטנים. לדבריו, עסקים ששיעבדו את מבנה העסק תמורת אשראי, צומצם האשראי שלהם ב 30% עקב הירידות האחרונות בערך נכסי הדלאניידי. לדבריו, כמעט כל העסקים נזקקים לאשראי חריג, ועכשו, זה יעלה להם הרבה יותר.