דוקטור אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, שוחח ביומן הצהרים של ערוץ 7 על מירוץ המפלגות אחר גיוס שמות "זוהרים", בציבוריות הישראלית. זאת לנוכח הצטרפות גורמים כאשת התקשורת שלי יחימוביץ ואחרים לזירה הפוליטית.
לשאלת המראיין אריק כהנא אם שמות מפורסמים משפיעים על הבוחר, אומר ד"ר כהן כי הדבר תלוי גם בכמות השמות ובאופיים של הבוחרים. לדבריו הבחירות הפכו לפרסונאליות לחלוטין. "המעברים בין מפלגה לחברתה נובע משיקולי שרידות פוליטית גרידא", אמר. כך הוא רואה בין השאר את הצטרפותה של דליה איציק למפלגתו של ראש הממשלה לאחר שהבינה שבמפלגת העבודה סיכוייה נמוכים.
באשר להצטרפות שמות כיחימוביץ' ופרופסורים מהאקדמיה, אומר כהן כי אלא רואים את ההתרחשות הפוליטית כ"צונאמי פוליטי", אותו מבצע עמיר פרץ ומשנה את אופייה הכללי של הפוליטיקה הישראלית שכן עמיר פרץ לוקח את מפלגתו שמאלה ומאפשר לגורמי מרכז למצוא את ייחודם במרכז הסקאלה הפוליטית, ועל כן הם מצטרפים למפלגות כמפלגת שרון.
באשר לצפוי להתרחש בקרב ציבור בוחרי הליכוד אם יעדיפו לתמוך בשרון או להישאר נאמנים למפלגת האם שלהם, אומר כהן כי 120 הימים שנותרו עד הבחירות מהווים מרחק עצום של זמן שבו יכולים להתרחש תרחישים רבים ושונים שאין לשער את השלכותיהם. כדוגמה מציג כהן את הבחירות ברש"פ וכיוצא באלה. אם כי לדבריו הוא אינו מאמין לסקרים המורים על צניחה בתמיכה בליכוד עד לכדי 11 מנדטים בלבד.
פרט נוסף אותו מזכיר ד"ר כהן, ככזה שצפוי להרחיק מצביעים ממפלגת שרון, הוא האופן בו נקבעת רשימת 'קדימה', היינו על פי החלטת שרון בלבד. כהן מזכיר את המתקפות על הציבור החרדי שקובעים את רשימותיהם על פי אדם אחד, הרב או האדמו"ר, הרי שמתברר שגם בציבור החילוני ישנם אדמו"רים שקובעים את הרשימה ומצעה ללא התייעצות. עובדה זו יכולה לקומם על מפלגת שרון מצביעים פוטנציאליים שאין לקבוע בוודאות את התנהלותם בעקבות כעס זה.
עוד מציין כהן את השד העדתי ואלמנטים נוספים שפרצו אל הזירה הפוליטית ואין לשער את השלכותיהם על קהל המצביעים. לדבריו ראוי להמתין עד לייצובה של המערכת הפוליטית בישראל ורק אז להעריך מהם באמת סיכוייה של כל מפלגה.
ד"ר כהן התייחס ביומן ערוץ 7 גם למאמר שפרסם ובו קבע כי ההכללות שהגדירו את ציבור הציונים דתיים כמי שרק ענייני ארץ ישראל הם בראש מעייניהם ללא נושאים נוספים ושונים. לדבריו הציבוריות הישראלית אינה מכירה באמת את הציונות הדתית שהיא אמנם באופן גורף מתנגדת להתנתקות וויתורים על שטחי ארץ ישראל, אולם הוא גם ציבור מגוון העוסק ומתעניין בתחומים שונים ורבים בהוויה הישראלית.
לדבריו, לכאורה בספר הבוחרים רשומים שש מאות אלף בוחרים מהציונות הדתית ובתפיסה הישראלית נראה שכל עולמם מסתכם במאבק על הגבעות בשומרון, ולא מעבר לכך והדברים אינם נכונים לחלוטין.
באשר לאופן בו ראוי לרכז את הציונות הדתית לרשימה אחת מתאר כהן את ימי העבר בהם אוכלוסיית מצביעים אלה פיזרה את הצבעתה בקרב מפלגות רבות, בשל תחומי העניין וסדרי העדיפות השונים שלהם. לדבריו גם כיום קיימת אפשרות רצינית שרבים מקרב הציונים הדתיים יחליטו להצביע לליכוד כדי להציל אותו משרון ויעדיפו מפלגה זו על פני מפלגות דתיות במידה ואלה ייראו חד גוניות ללא עיסוק נרחב בכלל הנושאים המטרידים את הציונות הדתית.
לשאלת המראיין אריק כהנא אם שמות מפורסמים משפיעים על הבוחר, אומר ד"ר כהן כי הדבר תלוי גם בכמות השמות ובאופיים של הבוחרים. לדבריו הבחירות הפכו לפרסונאליות לחלוטין. "המעברים בין מפלגה לחברתה נובע משיקולי שרידות פוליטית גרידא", אמר. כך הוא רואה בין השאר את הצטרפותה של דליה איציק למפלגתו של ראש הממשלה לאחר שהבינה שבמפלגת העבודה סיכוייה נמוכים.
באשר להצטרפות שמות כיחימוביץ' ופרופסורים מהאקדמיה, אומר כהן כי אלא רואים את ההתרחשות הפוליטית כ"צונאמי פוליטי", אותו מבצע עמיר פרץ ומשנה את אופייה הכללי של הפוליטיקה הישראלית שכן עמיר פרץ לוקח את מפלגתו שמאלה ומאפשר לגורמי מרכז למצוא את ייחודם במרכז הסקאלה הפוליטית, ועל כן הם מצטרפים למפלגות כמפלגת שרון.
באשר לצפוי להתרחש בקרב ציבור בוחרי הליכוד אם יעדיפו לתמוך בשרון או להישאר נאמנים למפלגת האם שלהם, אומר כהן כי 120 הימים שנותרו עד הבחירות מהווים מרחק עצום של זמן שבו יכולים להתרחש תרחישים רבים ושונים שאין לשער את השלכותיהם. כדוגמה מציג כהן את הבחירות ברש"פ וכיוצא באלה. אם כי לדבריו הוא אינו מאמין לסקרים המורים על צניחה בתמיכה בליכוד עד לכדי 11 מנדטים בלבד.
פרט נוסף אותו מזכיר ד"ר כהן, ככזה שצפוי להרחיק מצביעים ממפלגת שרון, הוא האופן בו נקבעת רשימת 'קדימה', היינו על פי החלטת שרון בלבד. כהן מזכיר את המתקפות על הציבור החרדי שקובעים את רשימותיהם על פי אדם אחד, הרב או האדמו"ר, הרי שמתברר שגם בציבור החילוני ישנם אדמו"רים שקובעים את הרשימה ומצעה ללא התייעצות. עובדה זו יכולה לקומם על מפלגת שרון מצביעים פוטנציאליים שאין לקבוע בוודאות את התנהלותם בעקבות כעס זה.
עוד מציין כהן את השד העדתי ואלמנטים נוספים שפרצו אל הזירה הפוליטית ואין לשער את השלכותיהם על קהל המצביעים. לדבריו ראוי להמתין עד לייצובה של המערכת הפוליטית בישראל ורק אז להעריך מהם באמת סיכוייה של כל מפלגה.
ד"ר כהן התייחס ביומן ערוץ 7 גם למאמר שפרסם ובו קבע כי ההכללות שהגדירו את ציבור הציונים דתיים כמי שרק ענייני ארץ ישראל הם בראש מעייניהם ללא נושאים נוספים ושונים. לדבריו הציבוריות הישראלית אינה מכירה באמת את הציונות הדתית שהיא אמנם באופן גורף מתנגדת להתנתקות וויתורים על שטחי ארץ ישראל, אולם הוא גם ציבור מגוון העוסק ומתעניין בתחומים שונים ורבים בהוויה הישראלית.
לדבריו, לכאורה בספר הבוחרים רשומים שש מאות אלף בוחרים מהציונות הדתית ובתפיסה הישראלית נראה שכל עולמם מסתכם במאבק על הגבעות בשומרון, ולא מעבר לכך והדברים אינם נכונים לחלוטין.
באשר לאופן בו ראוי לרכז את הציונות הדתית לרשימה אחת מתאר כהן את ימי העבר בהם אוכלוסיית מצביעים אלה פיזרה את הצבעתה בקרב מפלגות רבות, בשל תחומי העניין וסדרי העדיפות השונים שלהם. לדבריו גם כיום קיימת אפשרות רצינית שרבים מקרב הציונים הדתיים יחליטו להצביע לליכוד כדי להציל אותו משרון ויעדיפו מפלגה זו על פני מפלגות דתיות במידה ואלה ייראו חד גוניות ללא עיסוק נרחב בכלל הנושאים המטרידים את הציונות הדתית.