פרוש מזהיר מפני עקירת הדת הנשקפת מהאישים המיועדים בקדימה ובעבודה לתפקיד שר החינוך. "הסכנה הגדולה המאיימת על היהדות הנאמנה היא בחירת שר חינוך אשר יפעל להתבוללות רוחנית של תלמידי בית הספר", הוא אומר. בקדימה מיועד לכך פרופ' אוריאל רייכמן, האידיאולוג ומייסד של שינוי, ובעבודה מיועדת לכך פרופ' יולי תמיר.

כוונת שרון למנות לשר חינוך את רייכמן , 'עוקר דת ישראל' מאותתת על כוונותיו של שרון ועל עמדתה השלילית של מפלגתו החדשה כלפי זהותה היהודית של מדינת ישראל, אומר פרוש. ההבטחה למנות את רייכמן מוכיחה כי שרון מעונין בראש מערכת החינוך איש שבהשקפתו הפוליטית שואף לעקור בקרב הנוער כל זיקה לדת ישראל.

פרוש מציין כי אין בכוונה למסור בידי איש זה את תכניות הלימודים בבתי הספר במדינה משום הפתעה "מי שבתחילת הקדנציה שלו כראש ממשלה כרת ברית עם מפלגת שינוי, חשף למעשה את גישתו הבסיסית האנטי דתית. מי שהסכים לחקיקת חוק 'ברית הזוגיות', כלומר להנהגת נישואים אזרחיים, הוכיח כי מורשת ישראל זרה לו. ומי שתמך בפירוק משרד הדתות, וגרם ביודעין להריסת שירותי הדת במדינה – גילה את כוונותיו לגבי זהותה היהודית העתידית של המדינה".

עם זאת פרוש מזהיר את החרדים גם מפני הפיתוי לתמוך ב"ליכוד" המקורי שגילה לדבריו אדישות וחוסר ענין לנוכח התדרדרות שירותי הדת במדינה. "ח"כים מ'הליכוד' איכזבו לא אחת, בהצבעות הקשורות לנושאי דת ומדינה", הוא מדגיש.

גם חבישת הכיפה של יו"ר העבודה פרץ באירוע מפלגתי אינה מרשימה אותו. זה מעשה חיובי, אבל כל עוד פרץ אינו מתייחס 'בנחישות ובנחרצות' לצורך לשנות למשל את תופעת "העבדים", עובדים בישראל הנאלצים לעבוד בעל כורחם בשבת, וכל עוד מפלגת העבודה לא תסתייג רשמית "מהרעיון המסוכן של חוק 'ברית הזוגיות', היא לא השתנתה בכל הנוגע ליחסה האנטי דתי".