שלשום התפרסם הדו"ח שחובר על ידי תחקירני הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ובו פירוט מצבם הנפשי הקשה של מגורשי גוש קטיף, והמחדל המתמשך בטיפול בהם.
מי שפועלת במסגרת מטה מידע קטיף, מגורשת מנוה דקלים, דבי רוזן אומרת לכתבנו יגאל שוק כי עד היום, 3.5 חודשים אחרי הגירוש, העקורים אינם זוכים לטיפול הולם או לליווי פסיכולוגי. רוזן אומרת כי כתוצאה מהגירוש ילדים פיתחו קשיי הסתגלות והשתלבות, לרבים מהם יש כיום קשיי קשב וריכוז ללא עבר כזה. לילדי המגורשים בירושלים הוקצו כמה כיתות בישיבה התיכונית נתיב מאיר אבל זו אינה אוירה של בית ספר, הילדים חשים בזמניות, סובלים מתחלופה גדולה של מורים. "עם כל הרצון לעזור, 'זה לא זה'", אומרת רוזן.
השבוע הם נפגשו עם חברי הועדה לזכויות הילד בכנסת בראשם ח"כ רן כהן. לדבריה חברי הועדה התקשו להבין עד כמה קשה הוא מצבו של הנוער שנשא את המאבק על שכמו. רבים מבני הנוער סובלים כיום ממשבר ערכי חמור וכמה מהם נזקקו לטיפול פסיכיאטרי. בני הנוער אינם מוצאים את עצמם, דוחים מסגרות ובורחים ל'זולות'. גם הוריהם במצוקה בבתי המלון, ואינם מסוגלים להוות סמכות ומשענת חינוכית. לכל אלו אומרת רוזן אין מענה ואין תשובות.
"ממשלת ישראל יצאה עם קמפיין שיש פתרון לכל מפונה אבל הם שכחו שילדים הם חלק מקהילה והם לא צריכים לסבול. הם צריכים ללמוד כמו שצריך ולקבל לפחות מה שקיבלו בגוש קטיף. אנחנו לא מדברים על חזון אוטופי אלא על מסגרות חזקות וטובות שהיו לנו, ואנו לא דורשים מעבר לכך. לא נערכו לגירוש כמו שצריך ואנחנו צריכים לספוג את כל הסחבת הבירוקרטיה והטירוף".
אחת נקודות האור היא המתנדבים. אלו הופיעו לדבריה כבר מהיום הראשון לבואם של המגורשים ו"הם נפלאים" אבל אין זה מתפקידם, יש מי שהופקד על הנושא ומקבל לשם כך תקציב, המינהלת, והם אינם עושים את הדרוש. "הלוואי וחלק מהתקציב הנכבד שיש למינהלת יועבר לידי המתנדבים שבאמת עושים לילות כימים מזמנם מכספם וממרצם עבור המגורשים".
רוזן מציינת כי בעקבות פרסום הדו"ח הביעה התקשורת ענין והיא מקווה שיהיו הדים לכך. "בסופו של דבר המטרה היא שינתן לאנשים טיפול".
מי שפועלת במסגרת מטה מידע קטיף, מגורשת מנוה דקלים, דבי רוזן אומרת לכתבנו יגאל שוק כי עד היום, 3.5 חודשים אחרי הגירוש, העקורים אינם זוכים לטיפול הולם או לליווי פסיכולוגי. רוזן אומרת כי כתוצאה מהגירוש ילדים פיתחו קשיי הסתגלות והשתלבות, לרבים מהם יש כיום קשיי קשב וריכוז ללא עבר כזה. לילדי המגורשים בירושלים הוקצו כמה כיתות בישיבה התיכונית נתיב מאיר אבל זו אינה אוירה של בית ספר, הילדים חשים בזמניות, סובלים מתחלופה גדולה של מורים. "עם כל הרצון לעזור, 'זה לא זה'", אומרת רוזן.
השבוע הם נפגשו עם חברי הועדה לזכויות הילד בכנסת בראשם ח"כ רן כהן. לדבריה חברי הועדה התקשו להבין עד כמה קשה הוא מצבו של הנוער שנשא את המאבק על שכמו. רבים מבני הנוער סובלים כיום ממשבר ערכי חמור וכמה מהם נזקקו לטיפול פסיכיאטרי. בני הנוער אינם מוצאים את עצמם, דוחים מסגרות ובורחים ל'זולות'. גם הוריהם במצוקה בבתי המלון, ואינם מסוגלים להוות סמכות ומשענת חינוכית. לכל אלו אומרת רוזן אין מענה ואין תשובות.
"ממשלת ישראל יצאה עם קמפיין שיש פתרון לכל מפונה אבל הם שכחו שילדים הם חלק מקהילה והם לא צריכים לסבול. הם צריכים ללמוד כמו שצריך ולקבל לפחות מה שקיבלו בגוש קטיף. אנחנו לא מדברים על חזון אוטופי אלא על מסגרות חזקות וטובות שהיו לנו, ואנו לא דורשים מעבר לכך. לא נערכו לגירוש כמו שצריך ואנחנו צריכים לספוג את כל הסחבת הבירוקרטיה והטירוף".
אחת נקודות האור היא המתנדבים. אלו הופיעו לדבריה כבר מהיום הראשון לבואם של המגורשים ו"הם נפלאים" אבל אין זה מתפקידם, יש מי שהופקד על הנושא ומקבל לשם כך תקציב, המינהלת, והם אינם עושים את הדרוש. "הלוואי וחלק מהתקציב הנכבד שיש למינהלת יועבר לידי המתנדבים שבאמת עושים לילות כימים מזמנם מכספם וממרצם עבור המגורשים".
רוזן מציינת כי בעקבות פרסום הדו"ח הביעה התקשורת ענין והיא מקווה שיהיו הדים לכך. "בסופו של דבר המטרה היא שינתן לאנשים טיפול".