בשבועות האחרונים התבשרנו כי אריאל שרון הבטיח לפרופסור אבישי ברוורמן את תפקיד שר החינוך לאחר הבחירות, בתנאי שהוא יצטרף למפלגתו. כמו כן הבטיח ראש הממשלה לרונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך ועובדת מדינה, את תפקיד סגנית שר החינוך, בתנאי שתודיע על תמיכה פוליטית ב"קדימה". לשמעון פרס הבטיח שרון להיות השר בכל תפקיד שיבחר. האם הבטחות אלה ואחרות שיתכן והועברו לאישים נוספים אינם אלא פגיעה בחוק עד כדי חשד לשוחד בחירות? לטעמו של חבר מרכז הליכוד, יו"ר מטה א"י בחיפה, אביעד ויסולי בהחלט כן, ויש לו על מה להסתמך.

ויסולי מצטט את מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, בכהנו כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע כי: "הבטחה למינוי עובד ציבור במסגרת הסכם פוליטי מנוגדת להוראות המשפט המנהלי. אם ניתנה הבטחה זו בהקשר של בחירות, היא עלולה לעלות כדי שוחד בחירות, ומכל מקום היא עלולה לעלות כדי עבירת הפרת אמונים; ודוק, מדובר בהבטחה למינוי עובד ציבור". את הדברים כתב לינדנשטראוס בפסק הדין שבו ערער ג'קי סבג על תוצאות הבחירות בהן הפסיד את רשות העיר נהריה לרון פרומר. השופט לינדנשטראוס הוא לא הסס לבטל את הבחירות, כמעט שנתיים לאחר מועדן המקורי, ולהכריז על בחירות חדשות שם.

ויסולי מספר מזכיר כי אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, יחד עם עמיתיו חשין ובייניש אישרו בערעור את פסק דינו של לינדנשטראוס, וקבעו חד-משמעית כי "הבטחת משרות בשירות הציבורי תמורת תמיכה פוליטית פוגעת באמון הציבור הן במערכת הפוליטית והן בשירות הציבורי. הבטחת משרות בשירות הציבורי תמורת תמיכה פוליטית משחיתה את המוסר הציבורי." בעקבות פסק הדין הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא עומד להגיש כתב אישום פלילי חמור נגד פרומר.
"האם הבטחת משרת סגן ראש עירייה בשכר לדני הירש תמורת הסרת מועמדותו לראשות עיריית נהריה הוא שוחד בחירות, והבטחת משרת שר בממשלה לשימעון פרס תמורת הסרת מועמדותו לכהונת ח"כ ברשימת מפלגת העבודה אינה שוחד? במה שונה כתב האישום חמור בגין שוחד עם דרישה לפיטורין מיידיים שהגישה פרקליטות המדינה נגד ישראל סדן, ראש עיריית חדרה, על שהבטיח משרה בשכר 10,000 ₪ לחבר המועצה מרדכי אנגל, מההבטחה של שרון לאבישי ברוורמן למנותו לשר החינוך בשכר של 30,000 ₪ לחודש? האם ההצעה למנכ"לית משרד החינוך לתמוך במפלגתו תמורת משרת סגן שר במשרדה, אינה שוחד בחירות של שרון, ומועמד לכנסת שמשלם את הוצאות הלינה של פעיליו מואשם בשוחד בחירות חמור כבמקרה נעמי בלומנטל?", שואל ויסולי.

עוד אומר ויסולי כי לטעמו "בתקופת ההתנתקות נוכחנו לדעת שיש מערכת חוקים אחת לאזרחי המדינה ומערכת חוקים אחרת לגמרי לפעילי ימין. עתה אנחנו עדים לכך שגם לשחיתות הציבורית יש כיוון פוליטי ברור. קומנדו שלטון החוק והמלחמה בשחיתות עוצם את עיניו ואוטם את אזניו כשמדובר בשרון, ומשתלח בכל כוחו באחרים".
(ש)