"עידו שלי, אהבת חיי, ילד שלי, אזור עוד קצת כוחות כולנו איתך, כולנו מתפללים בשבילך. עכשיו מה שחשוב זה להאמין, להאמין קודם כל בך ובכוחות העצומים שתמיד היו לך, להאמין באהבה וברצון של כולם לעזור לנו ולך במסע הארוך הזה ולהחזיר אותך אלינו. לא בכדי הינך מסתובב במסדרונות ביה"ח תל - השומר ואומר "אני יכול". אנחנו, עידודי, בטוחים שאתה יכול, אתה נותן לנו יום יום את כל הסיבות להאמין בכך שאתה יכול, תמיד מצאנו ותקוותי שתמיד נמצא את האנשים הטובים שיעזרו לנו, ייתנו לנו את הכוחות והאמצעים לחזור ולשמוע אותך צוחק, מחייך ומדבר".
במילים אלו פותחת לירז אלשך את מכתבה המרגש שבה מתואר סיפורו של בנה עידו בן ה – 10. עידו הגיע לבית החולים לפני כשנתיים כשהוא סובל מהתקפי אפילפסיה חוזרים ונשנים. הוא אושפז במחלקת ילדים א' ובמשך כמה חודשים לא נמצא הגורם להתקפים, שגרמו לקריסה של כל התפקודים בגוף. עידו רותק למיטה, לא היה מסוגל לדבר או לבטא את עצמו בכל דרך אחרת, לא שלט בצרכיו וחובר לצינורית הזנה ישירות לקיבה. לפני כשנה התברר לרופאים כי מקור ההתקפים של עידו נובע מחוסר בדופאמין (מוליך עצבי האחראי על תנועת איברים). בהתייעצות עם הרב אלימלך פירר הועבר עידו לטיפול של פרופ' דביבו מה Hospital Presbyterian בניו יורק, המומחה המוביל בעולם בתחום המחלות המטבוליות, במסגרת הטיפול שעלה כ-100,000 דולר הצליחו הרופאים לשלוט בפירכוסים של עידו, וכעבור 45 ימי אשפוז עידו שב ארצה והתחיל לאכול לשחק ולתקשר עם הסביבה אך עדיין הוא אינו מסוגל לדבר.
עידו מאושפז כיום בבית החולים תל השומר להמשך שיקום. עם זאת הודיעו רופאיו כי הם נאלצים לשחררו לביתו בסוף השנה, מה שעלול לגרום להידרדרות במצבו.
"אנו חייבים להטיס את עידו כדי למנוע הידרדרות נוספת במצבו, ועלויות הטיפול בו גבוהות מאוד, כאשר אנו מטופלים בנוסף לעידו גם בשתי ילדות, מה שמחייב אותנו לשכור בנוסף להוצאות הטיפול גם עוזרת פיליפינית שתהיה עם עידו בבית החולים בשעות הלילה בזמן שאנחנו חייבים להימצא בבית ולטפל בילדים, כאשר ברוב שעות היום אנחנו איתו. לצורך הנסיעה שתהיה בעוד חודש וחצי אנו צריכים לגייס 120,000 דולר. עד כה הצלחנו לגייס רק כ-19,000 ₪ מהסכום", סיפרה לירז אלשך אמו של עידו לכתבנו ידידיה הכהן.
את התרומות ניתן להעביר לקרן שהוקמה לצורך כך בארגון "חברים" בבנק לאומי סניף אחיעזר 856 מס' ח-ן 30243/53 ע"ש "חברים" – הקרן עבור הילד אלשך עידו, התרומות מוכרות לצורכי מס.
כמו כן, ניתן לתרום בכרטיס אשראי בטלפון: 035792220 .
"אנא מכם, אנשים טובים, אם ידכם משגת, עזרו לנו להביא את עידו שוב לביה"ח בניו-יורק. שם מאמינים בעידו וביכולת שלו להבריא, עם הטיפול המתאים ואורך הרוח, ממצב שאיכות חייו לא שווה את החיים האלה, למצב של ילד המתפקד כשאר הילדים" מסיימת לירז את מכתבה.
במילים אלו פותחת לירז אלשך את מכתבה המרגש שבה מתואר סיפורו של בנה עידו בן ה – 10. עידו הגיע לבית החולים לפני כשנתיים כשהוא סובל מהתקפי אפילפסיה חוזרים ונשנים. הוא אושפז במחלקת ילדים א' ובמשך כמה חודשים לא נמצא הגורם להתקפים, שגרמו לקריסה של כל התפקודים בגוף. עידו רותק למיטה, לא היה מסוגל לדבר או לבטא את עצמו בכל דרך אחרת, לא שלט בצרכיו וחובר לצינורית הזנה ישירות לקיבה. לפני כשנה התברר לרופאים כי מקור ההתקפים של עידו נובע מחוסר בדופאמין (מוליך עצבי האחראי על תנועת איברים). בהתייעצות עם הרב אלימלך פירר הועבר עידו לטיפול של פרופ' דביבו מה Hospital Presbyterian בניו יורק, המומחה המוביל בעולם בתחום המחלות המטבוליות, במסגרת הטיפול שעלה כ-100,000 דולר הצליחו הרופאים לשלוט בפירכוסים של עידו, וכעבור 45 ימי אשפוז עידו שב ארצה והתחיל לאכול לשחק ולתקשר עם הסביבה אך עדיין הוא אינו מסוגל לדבר.
עידו מאושפז כיום בבית החולים תל השומר להמשך שיקום. עם זאת הודיעו רופאיו כי הם נאלצים לשחררו לביתו בסוף השנה, מה שעלול לגרום להידרדרות במצבו.
"אנו חייבים להטיס את עידו כדי למנוע הידרדרות נוספת במצבו, ועלויות הטיפול בו גבוהות מאוד, כאשר אנו מטופלים בנוסף לעידו גם בשתי ילדות, מה שמחייב אותנו לשכור בנוסף להוצאות הטיפול גם עוזרת פיליפינית שתהיה עם עידו בבית החולים בשעות הלילה בזמן שאנחנו חייבים להימצא בבית ולטפל בילדים, כאשר ברוב שעות היום אנחנו איתו. לצורך הנסיעה שתהיה בעוד חודש וחצי אנו צריכים לגייס 120,000 דולר. עד כה הצלחנו לגייס רק כ-19,000 ₪ מהסכום", סיפרה לירז אלשך אמו של עידו לכתבנו ידידיה הכהן.
את התרומות ניתן להעביר לקרן שהוקמה לצורך כך בארגון "חברים" בבנק לאומי סניף אחיעזר 856 מס' ח-ן 30243/53 ע"ש "חברים" – הקרן עבור הילד אלשך עידו, התרומות מוכרות לצורכי מס.
כמו כן, ניתן לתרום בכרטיס אשראי בטלפון: 035792220 .
"אנא מכם, אנשים טובים, אם ידכם משגת, עזרו לנו להביא את עידו שוב לביה"ח בניו-יורק. שם מאמינים בעידו וביכולת שלו להבריא, עם הטיפול המתאים ואורך הרוח, ממצב שאיכות חייו לא שווה את החיים האלה, למצב של ילד המתפקד כשאר הילדים" מסיימת לירז את מכתבה.