ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי אומר הבוקר בתגובה על מיקום ישראל במקום השביעי בעולם ברמת השחיתות, "כי מעולם לא נראתה ישראל מושחתת כל-כך בעיני העולם. שרון ובניו הביאו אותנו לשפל בתדמית הישראלית. שרון ממשיך לבייש אותנו לא רק מבית, אלא גם בחוץ. אם העם בישראל רוצה שלא נהפוך למדינה בדרום אמריקה, הוא חייב לעשות סיקול ממוקד בבחירות, למפלגות המושחתות".

ב"קול ישראל" דיווחו הבוקר כי מדינת ישראל תופשת מקום "נכבד" במדד השחיתות בעולם.

ישרל תופשת את המקום השביעי יחד עם יפן, כאשר היא צועדת אחר מספר מדינות מדרום אמריקה. המפלגות בישראל עומדות בראש סולם השחיתות בתוך מבחן השחיתות בישראל, כפי שהגדירו הנשאלים במשאל.

תושבי גוש קטיף מסרו אף הם בתגובה כי הם "יכולים לומר בלב שלם, כי מדינה שראשיה שריה ויועציה עשו יד אחד וגרשו את אזרחיה מבתיהם והרסו חבל ארץ במחי יד ללא קושי וללא הבעת צער וללא בקשת סליחה ומחילה היא לא רק מושחתת, אלא מדינה חולה הזקוקה להרבה רחמי שמים".


מ"ברומטר השחיתות העולמי" שהתפרסם הבוקר- היום הבינלאומי למאבק בשחיתות עליו הכריז האו"ם, עולה כי שליש מהציבור בישראל 32% סבורים ערב הבחירות כי בשנת 2005 השחיתות השפיעה אישית גם עליו ועל סביבתו הקרובה. מדובר בשיעור כפול לעומת הסקר שנערך אשתקד.

המחקר, שבוצע על ידי הארגון העולמי Transparency International) TI), המיוצג בישראל על ידי ארגון שבי"ל (שקיפות בי"ל) נערך בקיץ ב-69 מדינות וסקר כ-54 אלף נשאלים, ביניהם היו 500 ישראלים.

79% מהישראלים אמרו כי רמת השחיתות בישראל גברה בשלוש השנים האחרונות ו- 65% סבורים שהיא גברה מאוד. בכך מצטרפת ישראל למשפחה מפוקפקת בת 13 מדינות שבהן לפחות 50% מהציבור סבור כי רמת השחיתות גברה אצלן מאוד בשלוש השנים האחרונות. במועדון הזה נמצאות לצד ישראל מדינות דרום אמריקה (בוליביה, קוסטה ריקה, אקוודור ועוד), הודו, ניגריה והפיליפינים.

המפלגות הפוליטיות נתפסות על ידי הציבור כסקטור המושחת ביותר בארץ (ציון 4.5 על סולם שמגיע עד 5); לאחריהן ממוקמת הכנסת (4.2); הממסד הדתי (3.8); משטרת ישראל (3.3); מס הכנסה ואמצעי התקשורת (3.3); המגזר העסקי והפרטי (3.2); חברת החשמל, מים וטלפון (3.2); רשות הרישוי (3.1) עמותות לא ממשלתיות (3.1); מכס (3.1); שירותי בריאות (3.0), מערכת המשפט (2.9) וצה"ל במקום האחרון (ציון 2.5).

המפלגות הפוליטיות נתפסות כמושחתות ביותר ב-45 מתוך 69 המדינות שנסקרו. גם בצרפת, איטליה, יוון, יפן וטייוואן האזרחים אינם מאמינים ביושרה של המפלגות הפוליטיות בארצן. בישראל, רק 3% סבורים כי השחיתות לא משפיעה על הסביבה הפוליטית.

86% מהישראלים פסימיים וסבורים כי רמת השחיתות לא תשתנה בשלוש השנים הקרובות (לעומת הממוצע העולמי שעומד על 74%). הפסימיזם בציבור הישראלי עשוי לציין התקדמות ביחס כלפי שחיתות עקב התגברות המודעות לשחיתות ולתופעותיה.

יו"ר שבי"ל, המשפטן פרופ' יוסף גרוס, אמר כי ברומטר השחיתות הינו קריטי במיוחד למדינת ישראל הניצבת בפני מערכת בחירות ויש הרגשה כללית בציבור שיותר מאי פעם היא תיסוב סביב השחיתות הציבורית והפוליטית. לדבריו, "היום יותר ויותר ארגונים ואנשים מחפשים אחר דרכים לשנות את הנורמות הנהוגות כיום, הן באמצעות קידום תוכניות אתיקה בתוך הארגונים והן בתלונות לגורמים השונים הפועלים למען מלחמה בשחיתות".

לדברי דורון נבות, חוקר שחיתות פוליטית, "הדו"ח האחרון מלמד על פער הולך וגדל בין מידת השחיתות של המוסדות הדמוקרטיים, ובפרט המערכת המפלגתית והכנסת, לבין שמירה על נורמות ציבוריות ראויות במגע היומיומי בין האזרח לשלטון".

הוא הוסיף כי "מצד אחד, מעט ישראלים העידו שהם נותנים שוחד או שהם נדרשים לבקש שוחד. מצד שני, רוב הישראלים סבורים כי חלה עלייה דרמטית בהיקפי השחיתות, וכי צפויה עלייה נוספת בשנים הקרובות, והם סבורים כי המפלגות והמחוקקים מושחתים. הדבר מבטא את עומק השבר שהתחולל בשנים האחרונות בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית".