מאת: יונתן דחוח הלוי
אחמד קריע, אבו עלא, המוגדר כראש הממשלה הפלשתינית, אמר בראיון לרויטרס (11 בדצמבר), כי אין משמעות להקמת מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל אם זו תמשיך בבניית גדר ההפרדה ותרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית. לדבריו החלופה הפלשתינית למדיניות הישראלית תהיה בדחיית הפתרונות הישראליים החד צדדיים ובדבקות בירושלים כבירת פלשתין ובאי ניהול מו"מ על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתיני (כלומר – שיבת הפליטים לשטח מדינת ישראל). בהקשר לזכות המאבק למימוש הזכויות הפלשתיניות אמר הממונה על ההסברה ברשות הפלשתינית, נביל שעת', בכנס בעזה, כי ה"נשק שלנו צריך שיהיה נקי וחוקי על מנת שנשיג את זכויותינו החוקיות ולא לשם הפצת אנרכיה וביטויי חוסר השליטה הביטחוני".
ההנהגה הפלשתינית דחתה באחרונה הצעה ישראלית להקים מדינה פלשתינית בגבולות זמניים בהתאם לשלב השני של מפת הדרכים ואף איימה לחזור לפתרון המדינה הדו-לאומית בפלשתין אם ישראל תמשיך בהרחבת ההתנחלויות ובתוכנית לחיבור מעלה אדומים לירושלים.
בראיון לאלשרק אלאווסט (25 בספטמבר 2005) אמר הממונה על קשרי החוץ ברש"פ, נאסר אל-קידווה, כי מימוש כוונת ישראל לחבר את מעלה אדומים לירושלים (תוכנית 1-E) תביא לקריסה של הפתרון המדיני המבוסס על שתי מדינות - ישראל ו"פלשתין". לדבריו, "התקרבנו לרגע האמת ועתה קיימות שתי אפשרויות מדיניות: האחת - "הקמת שתי מדינות בגבולות הפסקת האש מ- 1949"; והשניה - "בחינת פתרונות אחרים על-ידי העם הפלשתיני שיצריכו תוכנית מדינית שונה ויחייבו תפיסה אחרת".
אל-קידווה מכוון בדבריו לאפשרות שהרשות הפלשתינית תאמץ מצע מדיני חדש-ישן, הדוגל בהקמת מדינה אחת בין הים לנהר. דפוסי שלטונה ומנהיגותה יקבעו ע"י הרוב הפלשתיני שייווצר בעקבות שיבת הפליטים בשלב הראשון לשטחי הרשות הפלשתינית.
נזכיר כי אבו עלא (וגם ערפאת) שיגרו בשנת 2004 איומים דומים לנטוש את מסלול התהליך המדיני הנוכחי ואת יעד הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית תמורת "דרישה לקבלת זכויות שוות במדינה דמוקרטית אחת". נוסח זה תואם את היעד שהציבה הנהגת אש"ף בכינוס המל"פ ה- 12 בקהיר ב- 1974, בו נוסחה "תוכנית השלבים" הפלשתינית העוסקת באסטרטגיה להקמת מדינה אחת בכל שטח פלשתין.
אחמד קריע, אבו עלא, המוגדר כראש הממשלה הפלשתינית, אמר בראיון לרויטרס (11 בדצמבר), כי אין משמעות להקמת מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל אם זו תמשיך בבניית גדר ההפרדה ותרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית. לדבריו החלופה הפלשתינית למדיניות הישראלית תהיה בדחיית הפתרונות הישראליים החד צדדיים ובדבקות בירושלים כבירת פלשתין ובאי ניהול מו"מ על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתיני (כלומר – שיבת הפליטים לשטח מדינת ישראל). בהקשר לזכות המאבק למימוש הזכויות הפלשתיניות אמר הממונה על ההסברה ברשות הפלשתינית, נביל שעת', בכנס בעזה, כי ה"נשק שלנו צריך שיהיה נקי וחוקי על מנת שנשיג את זכויותינו החוקיות ולא לשם הפצת אנרכיה וביטויי חוסר השליטה הביטחוני".
ההנהגה הפלשתינית דחתה באחרונה הצעה ישראלית להקים מדינה פלשתינית בגבולות זמניים בהתאם לשלב השני של מפת הדרכים ואף איימה לחזור לפתרון המדינה הדו-לאומית בפלשתין אם ישראל תמשיך בהרחבת ההתנחלויות ובתוכנית לחיבור מעלה אדומים לירושלים.
בראיון לאלשרק אלאווסט (25 בספטמבר 2005) אמר הממונה על קשרי החוץ ברש"פ, נאסר אל-קידווה, כי מימוש כוונת ישראל לחבר את מעלה אדומים לירושלים (תוכנית 1-E) תביא לקריסה של הפתרון המדיני המבוסס על שתי מדינות - ישראל ו"פלשתין". לדבריו, "התקרבנו לרגע האמת ועתה קיימות שתי אפשרויות מדיניות: האחת - "הקמת שתי מדינות בגבולות הפסקת האש מ- 1949"; והשניה - "בחינת פתרונות אחרים על-ידי העם הפלשתיני שיצריכו תוכנית מדינית שונה ויחייבו תפיסה אחרת".
אל-קידווה מכוון בדבריו לאפשרות שהרשות הפלשתינית תאמץ מצע מדיני חדש-ישן, הדוגל בהקמת מדינה אחת בין הים לנהר. דפוסי שלטונה ומנהיגותה יקבעו ע"י הרוב הפלשתיני שייווצר בעקבות שיבת הפליטים בשלב הראשון לשטחי הרשות הפלשתינית.
נזכיר כי אבו עלא (וגם ערפאת) שיגרו בשנת 2004 איומים דומים לנטוש את מסלול התהליך המדיני הנוכחי ואת יעד הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית תמורת "דרישה לקבלת זכויות שוות במדינה דמוקרטית אחת". נוסח זה תואם את היעד שהציבה הנהגת אש"ף בכינוס המל"פ ה- 12 בקהיר ב- 1974, בו נוסחה "תוכנית השלבים" הפלשתינית העוסקת באסטרטגיה להקמת מדינה אחת בכל שטח פלשתין.