התולעים חזרו לחממות בגוש-קטיף, ששנים רבות גידלו בתוכם ירקות ללא תולעים. לכתבנו חגי הוברמן נודע כי אנשי העסקים הפלשתינים המפעילים את החממות שהיו בעבר שייכות למתיישבי גוש-קטיף, דיווחו לאנשי משרד התיאום ושיתוף הפעולה עם הפלשתינים, כי הם נכשלו בגידולי ירקות
ללא תולעים. אנשי העסקים הפלשתינים קיוו לבנות על השוק הישראלי, ובמיוחד על המיגזר החרדי, אולם כרגע כל נסיונותיהם לגדל ירקות ללא תולעים נכשלו.
במערכת הביטחון אומרים, כי הפלשתינים לא הצליחו לפתח את הטכניקה הדרושה לגידולים מעין אלו, כשם שפיתחו חקלאי גוש-קטיף. כתבנו מציין כי הפלשתינים הצליחו לעבד עד כה 2700 דונם חממות, מתוך 3600 דונם שהיו לחקלאי גוש-קטיף. הם נעזרים בסיוע של אירגונים בינלאומיים. חלק מהחממות נפגעו אחרי הנסיגה, אולם הפלשתינים הצליחו לשקם אותם. הגידול העיקרי שמצליח להם, לפי שעה, הוא תות שדה. הפועלים הפלשתינים מתלוננים, כי משכורתם מאנשי העסקים של בני עמם נמוכה בהרבה מהמשכורות שקיבלו מהמעסיקים הישראליים. הפלשתינים לא מנסים בשלב זה לחדש את גידולי הפרחים, אלא להתמקד בירקות ובתות שדה.
ללא תולעים. אנשי העסקים הפלשתינים קיוו לבנות על השוק הישראלי, ובמיוחד על המיגזר החרדי, אולם כרגע כל נסיונותיהם לגדל ירקות ללא תולעים נכשלו.
במערכת הביטחון אומרים, כי הפלשתינים לא הצליחו לפתח את הטכניקה הדרושה לגידולים מעין אלו, כשם שפיתחו חקלאי גוש-קטיף. כתבנו מציין כי הפלשתינים הצליחו לעבד עד כה 2700 דונם חממות, מתוך 3600 דונם שהיו לחקלאי גוש-קטיף. הם נעזרים בסיוע של אירגונים בינלאומיים. חלק מהחממות נפגעו אחרי הנסיגה, אולם הפלשתינים הצליחו לשקם אותם. הגידול העיקרי שמצליח להם, לפי שעה, הוא תות שדה. הפועלים הפלשתינים מתלוננים, כי משכורתם מאנשי העסקים של בני עמם נמוכה בהרבה מהמשכורות שקיבלו מהמעסיקים הישראליים. הפלשתינים לא מנסים בשלב זה לחדש את גידולי הפרחים, אלא להתמקד בירקות ובתות שדה.