היום (ד') הסתיימה מלאכת הכנת מעיל התכלת של הכהן הגדול ובכך בא על סיומו מבצע שנמשך קרוב לעשר שנים ובמסגרתו הוכנו על ידי מכון המקדש בירושלים שחזורים מדויקים של בגדי הזהב של הכהן.
בגדי הכהן הגדול כוללים 4 בגדי זהב והם - החושן ועליו אבני החושן, אפוד, ציץ הזהב ומעיל התכלת ועליו פעמונים ורימונים. השחזור בוצע במדויק בהסתמך על מקורות יהודיים כולל פסוקי התורה המדרשים, המשנה, התלמוד והפוסקים הראשונים וכן על מקורות היסטוריים.
ממכון המקדש נמסר לכתבנו כי במלאכת השחזור הועסקו רבנים תלמידי חכמים, חוקרים, אמניות אריגה, גימנולוגים ומומחים נוספים מטעם המכון.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 סיפר ראש מכון המקדש הרב ישראל אריאל על תהליך הכנת הבגדים, "הבגדים מורכבים מאבנים טובות שבחושן, תכלת, ארגמן ותולעת שני כאשר כל דבר דורש מחקר בפני עצמו", "המטרה שלנו בהכנת הבגדים היא לא רק כלימוד לציבור, אנחנו לא משחקים בתצוגות במכון המקדש, המוצגים שלנו משמשים לכך שאם היום יוחלט להקים מקדש כל הדברים מוכנים, יש כבר שולחן, מנורה, מזבח הקטורת, והיום הגענו לשלב המתקדם של הכנת הבגדים, כל זה מאפשר להתחיל את העבודה בהקדם ככל שאפשר שכשממשלת ישראל והרבנות הראשית יחליטו שהגיעה השעה להתחיל בעבודה הכול יהיה מוכן".
בתשובה לשאלת המראיין אמציה האיתן מה בדבר בניית בית המקדש, השיב הרב אריאל כי אין הקרבת הקורבנות תלויה בהכרח בבניית הבית, "ההלכה היא שמקריבים אף על פי שאין בית, וכך היה בבניין הבית השני, התחילו להקריב למרות שלא היה עדיין בית מקדש רק תוך כדי העבודה לאחר 22 שנה התחילה העבודה", "במהלך המחקר שמביא אותנו לעשיית הדברים איננו עוסקים בניחושים אלא לכל פריט שאנחנו מנסים לשחזר אותו קיים מחקר, אנו בודקים בכל המקומות האפשריים ומגיעים למסקנה".
"אך אנחנו נמצאים בקשיים כספיים גדולים, צריך לזכור שהמפתח ל"ועשו לי מקדש" הוא "ויקחו לי תרומה", נדיבות הציבור והבאת התרומות מאפשרים לנו להתקדם בפעילויותינו, לקראת חנוכה אנו נציג לראשונה את הבגדים של הכהן הגדול ואנו מתקדמים לקראת הפרויקט הבא, שהוא עשיית בגדי כהונה בצורה סיטונאית פתחנו במשא ומתן עם מפעל אריגה להכנת בגדי כהונה שיעמדו בכל בית ויהיו מוכנים לשימוש כשיבנה בית המקדש, הוצאנו גם אנציקלופדיה של המקדש, וכעת אנו עובדים על ספר המקדש לאם ולבת".
הבגדים יוצגו לציבור הרחב בתערוכת מכון המקדש רח' משגב לדך 19 העיר העתיקה ירושלים למשך שבועיים בין התאריכים י"ז כסלו – ב' טבת (18/12-2/1)
בגדי הזהב של הכהן הגדול:
החושן – בגד מעשה חושב עשוי תכלת, ארגמן, תולעת שני, ושש.
קבועים בו ארבעה טורים של שלושה אבנים יקרות – סך הכול 12 אבנים משוקעים בבית של זהב מוקף מלמטה ומארבע רוחותיו. על האבנים חרותות שמות 12 השבטים.האבנים נחקרו ונקבעו וזוהו בעבודת מחקר מאומצת.
האפוד – בגד המשמש בסיס לחושן ומיתקן המסייע לשאת אותו. הכהן הגדול לובש אותו כאפודה העשויה תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש וחוט זהב שזור.רוחבו כרוחב גבו של אדם. לאפוד מחוברות רצועות בד שתפקידן לשמור על יציבות החושן על לבו של הכהן וכן לקבע אבנים על שתי הכתפיים.
הציץ – כתר זהב טהור על מצחו של הכהן הגדול עליו חרות "קודש לה'".
המעיל – בגד עליון ארוך ארוג כולו תכלת מכתפי הכהן הגדול ועד קרסוליו ובבסיסו 72 פעמוני זהב ו- 72 רימונים עשויים תכלת וארגמן ותולעת שני. המעיל הוא הבגד האחרון ששחזורו הושלם השבוע.
כתבנו שמעון כהן מזכיר כי במהלך השנים נבנו במכון כשבעים כלי מקדש משוחזרים, הכשרים לשימוש במקדש, ביניהם: מנורת הזהב, מזבח הזהב, שולחן לחם הפנים, מזרקים, מחתות, סממני הקטורת ועוד. כל אלה ועוד עשרות ציורים מעשי אומן בנושאי עבודת המקדש, מוצגים בתערוכת כלי המקדש של המכון בעיר העתיקה בירושלים.
במכון המקדש שנוסד בירושלים בשנת 1988 על ידי הרב ישראל אריאל פועל צוות חוקרים העמל על לימוד הלכות המקדש ובניינו. כן נעזר המכון במומחים במקצועות שונים : ארכיטקטורה, בוטניקה, זואולוגיה, ארכיאולוגיה, ועוד.
להאזנה לראיון
בגדי הכהן הגדול כוללים 4 בגדי זהב והם - החושן ועליו אבני החושן, אפוד, ציץ הזהב ומעיל התכלת ועליו פעמונים ורימונים. השחזור בוצע במדויק בהסתמך על מקורות יהודיים כולל פסוקי התורה המדרשים, המשנה, התלמוד והפוסקים הראשונים וכן על מקורות היסטוריים.
ממכון המקדש נמסר לכתבנו כי במלאכת השחזור הועסקו רבנים תלמידי חכמים, חוקרים, אמניות אריגה, גימנולוגים ומומחים נוספים מטעם המכון.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 סיפר ראש מכון המקדש הרב ישראל אריאל על תהליך הכנת הבגדים, "הבגדים מורכבים מאבנים טובות שבחושן, תכלת, ארגמן ותולעת שני כאשר כל דבר דורש מחקר בפני עצמו", "המטרה שלנו בהכנת הבגדים היא לא רק כלימוד לציבור, אנחנו לא משחקים בתצוגות במכון המקדש, המוצגים שלנו משמשים לכך שאם היום יוחלט להקים מקדש כל הדברים מוכנים, יש כבר שולחן, מנורה, מזבח הקטורת, והיום הגענו לשלב המתקדם של הכנת הבגדים, כל זה מאפשר להתחיל את העבודה בהקדם ככל שאפשר שכשממשלת ישראל והרבנות הראשית יחליטו שהגיעה השעה להתחיל בעבודה הכול יהיה מוכן".
בתשובה לשאלת המראיין אמציה האיתן מה בדבר בניית בית המקדש, השיב הרב אריאל כי אין הקרבת הקורבנות תלויה בהכרח בבניית הבית, "ההלכה היא שמקריבים אף על פי שאין בית, וכך היה בבניין הבית השני, התחילו להקריב למרות שלא היה עדיין בית מקדש רק תוך כדי העבודה לאחר 22 שנה התחילה העבודה", "במהלך המחקר שמביא אותנו לעשיית הדברים איננו עוסקים בניחושים אלא לכל פריט שאנחנו מנסים לשחזר אותו קיים מחקר, אנו בודקים בכל המקומות האפשריים ומגיעים למסקנה".
"אך אנחנו נמצאים בקשיים כספיים גדולים, צריך לזכור שהמפתח ל"ועשו לי מקדש" הוא "ויקחו לי תרומה", נדיבות הציבור והבאת התרומות מאפשרים לנו להתקדם בפעילויותינו, לקראת חנוכה אנו נציג לראשונה את הבגדים של הכהן הגדול ואנו מתקדמים לקראת הפרויקט הבא, שהוא עשיית בגדי כהונה בצורה סיטונאית פתחנו במשא ומתן עם מפעל אריגה להכנת בגדי כהונה שיעמדו בכל בית ויהיו מוכנים לשימוש כשיבנה בית המקדש, הוצאנו גם אנציקלופדיה של המקדש, וכעת אנו עובדים על ספר המקדש לאם ולבת".
הבגדים יוצגו לציבור הרחב בתערוכת מכון המקדש רח' משגב לדך 19 העיר העתיקה ירושלים למשך שבועיים בין התאריכים י"ז כסלו – ב' טבת (18/12-2/1)
בגדי הזהב של הכהן הגדול:
החושן – בגד מעשה חושב עשוי תכלת, ארגמן, תולעת שני, ושש.
קבועים בו ארבעה טורים של שלושה אבנים יקרות – סך הכול 12 אבנים משוקעים בבית של זהב מוקף מלמטה ומארבע רוחותיו. על האבנים חרותות שמות 12 השבטים.האבנים נחקרו ונקבעו וזוהו בעבודת מחקר מאומצת.
האפוד – בגד המשמש בסיס לחושן ומיתקן המסייע לשאת אותו. הכהן הגדול לובש אותו כאפודה העשויה תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש וחוט זהב שזור.רוחבו כרוחב גבו של אדם. לאפוד מחוברות רצועות בד שתפקידן לשמור על יציבות החושן על לבו של הכהן וכן לקבע אבנים על שתי הכתפיים.
הציץ – כתר זהב טהור על מצחו של הכהן הגדול עליו חרות "קודש לה'".
המעיל – בגד עליון ארוך ארוג כולו תכלת מכתפי הכהן הגדול ועד קרסוליו ובבסיסו 72 פעמוני זהב ו- 72 רימונים עשויים תכלת וארגמן ותולעת שני. המעיל הוא הבגד האחרון ששחזורו הושלם השבוע.
כתבנו שמעון כהן מזכיר כי במהלך השנים נבנו במכון כשבעים כלי מקדש משוחזרים, הכשרים לשימוש במקדש, ביניהם: מנורת הזהב, מזבח הזהב, שולחן לחם הפנים, מזרקים, מחתות, סממני הקטורת ועוד. כל אלה ועוד עשרות ציורים מעשי אומן בנושאי עבודת המקדש, מוצגים בתערוכת כלי המקדש של המכון בעיר העתיקה בירושלים.
במכון המקדש שנוסד בירושלים בשנת 1988 על ידי הרב ישראל אריאל פועל צוות חוקרים העמל על לימוד הלכות המקדש ובניינו. כן נעזר המכון במומחים במקצועות שונים : ארכיטקטורה, בוטניקה, זואולוגיה, ארכיאולוגיה, ועוד.
להאזנה לראיון