הדר בהט נפצע אנושות בראשו בפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה לפני כשנתיים, אביו היה בין ההרוגים. היום, אחרי תהליך שיקום קשה וממושך, משתחרר הדר בן 5 מבית החולים לוינשטיין.
משפחת בהט הייתה אחת המשפחות שנקרעו באחת בפיגוע התופת שביצעה מחבלת מתאבדת התפוצצה בלב מסעדת "מקסים" בחיפה לפני כשנתיים.
טובה, שאיבדה את בעלה בפיגוע, חששה שבנה הקטן לא יוכל לשרוד את הפציעה הקשה. קשה לשכוח את פנייתה לכל העם באמצעות הטלוויזיה: היא פנתה בקריאה נרגשת, עם דמעות בעיניים: "תתפללו בשביל הדר, תנו אנרגיה ואור כדי שבני יחלים". תמונה החרותה עד היום בזכרוני. התפילות נענו, הדר שרד.
לאחר שורה של ניתוחים וטיפולים קשים בבית חולים כללי, יצא הדר מכלל סכנה, אז החל המסע הארוך והמפרך של השיקום בבית החולים השיקומי לוינשטיין. לאורך כל הדרך אמו טובה ומשפחתה לצדו.
הפציעה הקשה שספג הדר הקטן בראשו פגעה ביכולת הדיבור שלו. אבל טובה לא אמרה נואש: "האמנתי בהדר, בכוח הרצון שלו, באישיות, ביכולת. ידעתי שהוא חייב להמשיך להתקדם, ושאנחנו חייבים להמשיך ולעבוד אתו בכל הכוח, במרץ, בלי ייאוש ועם הרבה תקווה".
הדר, שהגיע לביה"ח לוינשטיין במצב קשה, משותק כולו, לא מדבר ולא מסוגל ללכת, בטיפול מסור של הפיזיותרפיסטיות שב ולמד ללכת ובסיוע המרפאה בעיסוק, הפסיכולוגים ושאר הצוות החל אט אט לתפקד, אך רק לאחר שנה וחודשיים, בעזרת הטיפולים של קלינאית התקשורת הצמודה ממחלקת הילדים בביה"ח לוינשטיין, חזר הדר לדבר "זה התחיל בהברות מקוטעות", מספרת טובה, "ואז יום אחד הוא פשוט אמר 'אמא', המילה שכל כך חיכיתי לשמוע ממנו". לאחר מכן, הוא המשיך ללמוד אט אט עוד מילה, עוד הברה, צירף אותיות למילים, והחל להגות אותן אחת אחת.
למרות העצב העצום על כך שבנה לעולם לא יראה את אביו, היא שואבת נחמה מהשיקום המופלא של הדר. "כל כך פחדתי שייקחו גם אותו ממני".
ימים שלמים העבירה טובה לצד הדר, לוקחת אותו לטיפולי הפיזיותרפיה, לטיפולי הריפוי בעיסוק, מלווה אותו ללימודים בכיתת הילדים בביה"ח לוינשטיין. בזמן זה, ענבר, האחות הגדולה, בילתה שעות ללא אמה. כדי להקל על בתה הוחלט להעביר את הדר לאשפוז יום.
לאחר מאמצים רבים של צוות ביה"ח לוינשטיין בתוספת כוח הרצון האדיר של הדר, ותמיכתה האינסופית של אמו, החלום הגדול מתגשם - הדר הקטן חזר הביתה. בקול רועד הודתה טובה במסיבת הפרידה לצוות המקצועי של בית החולים: "אני מודה לצוות ביה"ח: הכנסתם את האור לחיינו לאחר החושך שנפל עלינו. אני אסירת תודה לכם לעד" ולילדיה אמרה: "ענבר, האחות הטובה ביותר בעולם של הדר, ולהד המקסים עם שמחת החיים ועקשנותו- אני בטוחה שאבא גאה בכם מלמעלה." לאחר דבריה המרגשים, כולם מחו דמעות.
פרופ' יעקב הרט מנהל ביה"ח לוינשטיין: "אני נרגש להיות במסיבת הפרידה מהדר. הדר הגיע אלינו במצב כל כך קשה, ללא יכולת ללכת, ללא יכולת לדבר, במצב קשה ביותר. היום, לאחר שנתיים של טיפולים של הצוות המסור של מחלקת הילדים ביה"ח לוינשטיין, הדר הולך הביתה על שתי רגליו, יכול לדבר, לשחק, ללמוד ולחזור לחיים רגילים. אני גאה בצוות המקצועי שלנו, שבזכותו הדר היום חוזר לחיים".
שחרורו מבית לוינשטיין לווה בהתרגשות עצומה. רבים צפו והתעניינו בנס המתרחש לנגד העיניים, רבים שהיו שותפים להתקדמות האדירה ונטלו חלק במשימה. ויותר מכולם, האמא טובה, שכוח הרצון שלה לא הפסיק להפתיע, חוותה את אחד מרגעי האושר של חייה.
בתצלום: הדר בהט, עם פרופ' יעקב הרט במסיבת השחרור מלוינשטיין
משפחת בהט הייתה אחת המשפחות שנקרעו באחת בפיגוע התופת שביצעה מחבלת מתאבדת התפוצצה בלב מסעדת "מקסים" בחיפה לפני כשנתיים.
טובה, שאיבדה את בעלה בפיגוע, חששה שבנה הקטן לא יוכל לשרוד את הפציעה הקשה. קשה לשכוח את פנייתה לכל העם באמצעות הטלוויזיה: היא פנתה בקריאה נרגשת, עם דמעות בעיניים: "תתפללו בשביל הדר, תנו אנרגיה ואור כדי שבני יחלים". תמונה החרותה עד היום בזכרוני. התפילות נענו, הדר שרד.
לאחר שורה של ניתוחים וטיפולים קשים בבית חולים כללי, יצא הדר מכלל סכנה, אז החל המסע הארוך והמפרך של השיקום בבית החולים השיקומי לוינשטיין. לאורך כל הדרך אמו טובה ומשפחתה לצדו.
הפציעה הקשה שספג הדר הקטן בראשו פגעה ביכולת הדיבור שלו. אבל טובה לא אמרה נואש: "האמנתי בהדר, בכוח הרצון שלו, באישיות, ביכולת. ידעתי שהוא חייב להמשיך להתקדם, ושאנחנו חייבים להמשיך ולעבוד אתו בכל הכוח, במרץ, בלי ייאוש ועם הרבה תקווה".
הדר, שהגיע לביה"ח לוינשטיין במצב קשה, משותק כולו, לא מדבר ולא מסוגל ללכת, בטיפול מסור של הפיזיותרפיסטיות שב ולמד ללכת ובסיוע המרפאה בעיסוק, הפסיכולוגים ושאר הצוות החל אט אט לתפקד, אך רק לאחר שנה וחודשיים, בעזרת הטיפולים של קלינאית התקשורת הצמודה ממחלקת הילדים בביה"ח לוינשטיין, חזר הדר לדבר "זה התחיל בהברות מקוטעות", מספרת טובה, "ואז יום אחד הוא פשוט אמר 'אמא', המילה שכל כך חיכיתי לשמוע ממנו". לאחר מכן, הוא המשיך ללמוד אט אט עוד מילה, עוד הברה, צירף אותיות למילים, והחל להגות אותן אחת אחת.
למרות העצב העצום על כך שבנה לעולם לא יראה את אביו, היא שואבת נחמה מהשיקום המופלא של הדר. "כל כך פחדתי שייקחו גם אותו ממני".
ימים שלמים העבירה טובה לצד הדר, לוקחת אותו לטיפולי הפיזיותרפיה, לטיפולי הריפוי בעיסוק, מלווה אותו ללימודים בכיתת הילדים בביה"ח לוינשטיין. בזמן זה, ענבר, האחות הגדולה, בילתה שעות ללא אמה. כדי להקל על בתה הוחלט להעביר את הדר לאשפוז יום.
לאחר מאמצים רבים של צוות ביה"ח לוינשטיין בתוספת כוח הרצון האדיר של הדר, ותמיכתה האינסופית של אמו, החלום הגדול מתגשם - הדר הקטן חזר הביתה. בקול רועד הודתה טובה במסיבת הפרידה לצוות המקצועי של בית החולים: "אני מודה לצוות ביה"ח: הכנסתם את האור לחיינו לאחר החושך שנפל עלינו. אני אסירת תודה לכם לעד" ולילדיה אמרה: "ענבר, האחות הטובה ביותר בעולם של הדר, ולהד המקסים עם שמחת החיים ועקשנותו- אני בטוחה שאבא גאה בכם מלמעלה." לאחר דבריה המרגשים, כולם מחו דמעות.
פרופ' יעקב הרט מנהל ביה"ח לוינשטיין: "אני נרגש להיות במסיבת הפרידה מהדר. הדר הגיע אלינו במצב כל כך קשה, ללא יכולת ללכת, ללא יכולת לדבר, במצב קשה ביותר. היום, לאחר שנתיים של טיפולים של הצוות המסור של מחלקת הילדים ביה"ח לוינשטיין, הדר הולך הביתה על שתי רגליו, יכול לדבר, לשחק, ללמוד ולחזור לחיים רגילים. אני גאה בצוות המקצועי שלנו, שבזכותו הדר היום חוזר לחיים".
שחרורו מבית לוינשטיין לווה בהתרגשות עצומה. רבים צפו והתעניינו בנס המתרחש לנגד העיניים, רבים שהיו שותפים להתקדמות האדירה ונטלו חלק במשימה. ויותר מכולם, האמא טובה, שכוח הרצון שלה לא הפסיק להפתיע, חוותה את אחד מרגעי האושר של חייה.
בתצלום: הדר בהט, עם פרופ' יעקב הרט במסיבת השחרור מלוינשטיין