שר הבטחון הודיע לבג"ץ כי עד ל 15 בינואר יפונו היהודים ש"פלשו" לחנויות בשוק בחברון. כך הודיעה המדינה לבג"ץ היום.
מדובר בחנויות שהיו שייכות ליהודים לפני הטבח בתרפ"ט (1929) ואשר ננטשו בעקבות הטבח. יהודי חברון אומרים כי וועדות משפטיות המליצו להשכיר להם את חנויות השוק. וועד היישוב היהודי פנה בעבר למופז בבקשה למסור לידיהם את השוק הסגור בעיר חברון, או כלשונם "למסור ליורשי היהודים ולא ליורשי הרוצחים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי המדינה השיבה לבג"ץ במענה לעתירה: "לאור פניה נוספת שהתקבלה בענין זה לאחרונה הוחלט כי במקביל לפינוי החנויות תבחן על ידי הגורמים המוסמכים האפשרות לפעול לסיום הדיירות המוגנת של עירית חברון בחנויות. ככל שאכן תתקבל החלטה בכפוף להליכים החוקיים הנדרשים, על סיום דיירות מוגנת, הרי שלאחר מכן יישקלו אפשרויות לשימוש בחנויות לרבות האפשרות להחכיר את החנויות למתיישבים יהודיים, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה".
עוד הוסיפה המדינה בתשובתה כי "בכל מקרה החנויות לא יוחכרו לפולשים לחנויות".
דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון, אמר בתגובה כי "בתשובת המדינה לבג"צ בעניין השוק, מופיעה הכרה של מדינת ישראל שהשוק נמצא על אדמה יהודית שנשדדה בפרעות תרפ"ט, וכוונה רשמית להוציא לחלוטין את הפולשים הערבים מהרכוש היהודי השדוד ולהעבירו לידים יהודיות". הוועד גינה את הדרישה "לפנות את המשפחות היהודיות שגאלו את המקום מחרפתו". הועד לדבריו "יפעל בכל הדרכים להשארת הרכוש היהודי בידיים יהודיות".
בין הנאבקים על השבת האדמות שנשדדו לידיו הוא יעקב קסטל, יליד חברון ובן למשפחה שהגיעה לפני כ 500 שנה לחברון. קסטל נאבק להשבת האדמות שעליהן מצוי השוק של חברון למשפחתו. בג"ץ קבע שמאחר ואדמות אלו הן 'אדמות נפקדים' ניתן לפנות מהן את היהודים המתגוררים במקום מזה מספר שנים. קסטל אמר בראיון לישראל מידד בתכנית 'חופש השידור' כי לאחר שהערבים שחטו את היהודים בפרעות תרפ"ט בחברון, היהודים עזבו, ועל האדמות השתלטה ירדן, שהעבירה אותן לידי הערבים. כשהיהודים חזרו לחברון, ירדן השיבה את האדמות, וישראל מחזיקה בהן כ'אדמות נפקדים', כלומר שטח שאין לו בעלים, למרות שהוא, כבן למשפחת קסטל, בעליהן של האדמות. "אני טוען שיש בעל בית לאדמה והיא אינה יכולה להמשיך להיות אדמת נפקדים לאחר ששבה מירדן. עכשיו שהאדמות הוחזרו לישראל זו צריכה להיות אדמה של משפחתי" אמר קסטל.
למשפחתו 5 בתים ברובע היהודי המתחדש של חברון שמתגוררים בהם יהודים ועוד 3 בתים מחוץ לרובע היהודי ושבהם מתגוררים ערבים. הבתים הוא אומר נרכשו על ידי משפחתו והם נשמרו עד ל 29 ואז נהרסו בידי הערבים. קסטל פנה ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בנושא אך הוא לא בישר טובות ואמר לו שמדובר בענין מסובך. קסטל אמר כי יפנה לבג"ץ לתבוע את רכושו.
בידיו ספר המתעד את קורותיה של משפחתו שמנתה לפני יותר מ 500 שנה כ 7 משפחות. הם יצאו לפני גירוש ספרד מקסטיליה והגיעו לעזה. שם התגוררו זמן מה ואז עברו לחברון.
הספר הוכן בידי נכדתו במסגרת פרוייקט שורשים והוא מתעד את סיפורה של המשפחה באמצעות סיפורים ומסמכים. "לקחתי את הספר להציג בפני בית התפוצות, והם אמרו שהם רואים דבר כזה פעם ראשונה", אומר קסטל. כדי להמחיש את גודלה של משפחתו, קסטל מספר על כנס שקיימה המשפחה בשנת 1991 ביער מודיעין. על דבר הכנס ניתן פרסום שכן בן דודו הוא תא"ל יוסקה קסטל שהיה בשנות ה 70 מושל רצועת עזה, גם הוא יליד חברון. לפרסום בכלי התקשורת היתה תוצאה מספר קסטל, ביום הכנס נחת בשדה התעופה אחד מבניה של משפחת קסטל המתגורר בהודו ומנהל בי"ס לג'ודו. הוא שמע ברדיו על הכינוס, "עלה על המטוס ובא לכנס".
קסטל אמר כי בין מטרותיו, הצגת הספר המיוחד של משפחתו לציבור ו"לדאוג שבחברון יחיו יהודים".
מדובר בחנויות שהיו שייכות ליהודים לפני הטבח בתרפ"ט (1929) ואשר ננטשו בעקבות הטבח. יהודי חברון אומרים כי וועדות משפטיות המליצו להשכיר להם את חנויות השוק. וועד היישוב היהודי פנה בעבר למופז בבקשה למסור לידיהם את השוק הסגור בעיר חברון, או כלשונם "למסור ליורשי היהודים ולא ליורשי הרוצחים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי המדינה השיבה לבג"ץ במענה לעתירה: "לאור פניה נוספת שהתקבלה בענין זה לאחרונה הוחלט כי במקביל לפינוי החנויות תבחן על ידי הגורמים המוסמכים האפשרות לפעול לסיום הדיירות המוגנת של עירית חברון בחנויות. ככל שאכן תתקבל החלטה בכפוף להליכים החוקיים הנדרשים, על סיום דיירות מוגנת, הרי שלאחר מכן יישקלו אפשרויות לשימוש בחנויות לרבות האפשרות להחכיר את החנויות למתיישבים יהודיים, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה".
עוד הוסיפה המדינה בתשובתה כי "בכל מקרה החנויות לא יוחכרו לפולשים לחנויות".
דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון, אמר בתגובה כי "בתשובת המדינה לבג"צ בעניין השוק, מופיעה הכרה של מדינת ישראל שהשוק נמצא על אדמה יהודית שנשדדה בפרעות תרפ"ט, וכוונה רשמית להוציא לחלוטין את הפולשים הערבים מהרכוש היהודי השדוד ולהעבירו לידים יהודיות". הוועד גינה את הדרישה "לפנות את המשפחות היהודיות שגאלו את המקום מחרפתו". הועד לדבריו "יפעל בכל הדרכים להשארת הרכוש היהודי בידיים יהודיות".
בין הנאבקים על השבת האדמות שנשדדו לידיו הוא יעקב קסטל, יליד חברון ובן למשפחה שהגיעה לפני כ 500 שנה לחברון. קסטל נאבק להשבת האדמות שעליהן מצוי השוק של חברון למשפחתו. בג"ץ קבע שמאחר ואדמות אלו הן 'אדמות נפקדים' ניתן לפנות מהן את היהודים המתגוררים במקום מזה מספר שנים. קסטל אמר בראיון לישראל מידד בתכנית 'חופש השידור' כי לאחר שהערבים שחטו את היהודים בפרעות תרפ"ט בחברון, היהודים עזבו, ועל האדמות השתלטה ירדן, שהעבירה אותן לידי הערבים. כשהיהודים חזרו לחברון, ירדן השיבה את האדמות, וישראל מחזיקה בהן כ'אדמות נפקדים', כלומר שטח שאין לו בעלים, למרות שהוא, כבן למשפחת קסטל, בעליהן של האדמות. "אני טוען שיש בעל בית לאדמה והיא אינה יכולה להמשיך להיות אדמת נפקדים לאחר ששבה מירדן. עכשיו שהאדמות הוחזרו לישראל זו צריכה להיות אדמה של משפחתי" אמר קסטל.
למשפחתו 5 בתים ברובע היהודי המתחדש של חברון שמתגוררים בהם יהודים ועוד 3 בתים מחוץ לרובע היהודי ושבהם מתגוררים ערבים. הבתים הוא אומר נרכשו על ידי משפחתו והם נשמרו עד ל 29 ואז נהרסו בידי הערבים. קסטל פנה ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בנושא אך הוא לא בישר טובות ואמר לו שמדובר בענין מסובך. קסטל אמר כי יפנה לבג"ץ לתבוע את רכושו.
בידיו ספר המתעד את קורותיה של משפחתו שמנתה לפני יותר מ 500 שנה כ 7 משפחות. הם יצאו לפני גירוש ספרד מקסטיליה והגיעו לעזה. שם התגוררו זמן מה ואז עברו לחברון.
הספר הוכן בידי נכדתו במסגרת פרוייקט שורשים והוא מתעד את סיפורה של המשפחה באמצעות סיפורים ומסמכים. "לקחתי את הספר להציג בפני בית התפוצות, והם אמרו שהם רואים דבר כזה פעם ראשונה", אומר קסטל. כדי להמחיש את גודלה של משפחתו, קסטל מספר על כנס שקיימה המשפחה בשנת 1991 ביער מודיעין. על דבר הכנס ניתן פרסום שכן בן דודו הוא תא"ל יוסקה קסטל שהיה בשנות ה 70 מושל רצועת עזה, גם הוא יליד חברון. לפרסום בכלי התקשורת היתה תוצאה מספר קסטל, ביום הכנס נחת בשדה התעופה אחד מבניה של משפחת קסטל המתגורר בהודו ומנהל בי"ס לג'ודו. הוא שמע ברדיו על הכינוס, "עלה על המטוס ובא לכנס".
קסטל אמר כי בין מטרותיו, הצגת הספר המיוחד של משפחתו לציבור ו"לדאוג שבחברון יחיו יהודים".