מאת יוסף עברון
ככל שמתקרב מועד הבחירות לראשות הליכוד, הולכת ומעמיקה מעורבותם של שרון ואנשיו בקרב מתפקדי התנועה, תוך הגברת הלחץ על נאמניהם במרכז המפלגה, לעשות כל שבידם, כדי לסכל את בחירתו של בנימין נתניהו. הפער בסקרים לטובתו של נתניהו מעורר דאגה רבה ב"קדימה", שם חוששים שבהנהגתו של ביבי יצליח הליכוד לשקם את עצמו ולהחזיר רבים מקהל בוחריו,
"ארבעה חודשים שקולים כ נ צ ח במערכת בחירות דינמית כמו בישראל", התבטא אחד מראשי "קדימה"
הוא הוסיף: "די באירוע ביטחוני חמור אחד, כדי לחולל מהפך קיצוני בדעת הקהל". ההנחיות לפעילים בשטח היו השבוע חד משמעיות: לרכז את כל המאמצים ולגייס את כל המשאבים לטובת בחירתו של סילבן שלום.
כאילו במטה קסם החלו הסקרים להורות על "סגירת הפער" בין נתניהו לבין סילבן שלום, בראש החץ ניצב כמובן, "העיתון של המדינה": ידיעות אחרונות. (ורק מקרה הוא, כמובן, שרעייתו של שלום, , ג'ודי, היא מבעלת המניות ואחותו של בעל השליטה בעיתון. ..).
בראש הפירמידה ניצבת כרגיל, אלילת הסקרים, מינה צמח, שמדי העלותה את שם הליכוד בהופעותיה בטלוויזיה, רועדים קמטי פניה בעווית, שקשה לטעות בה.
וכך ביום שני השבוע מבשרת לנו כותרתו של "ידיעות אחרונות":
הליכוד נחלש ל-11 מנדטים - פועל לדחות הבחירות.
למחרת, יום ג', בכותרת בומבסטית לכל רוחב העמוד הראשון:
שלום מצמצם הפער.
ומגיב על כך עורך "עניין מרכזי", רמי יצהר, במדור, "ביקורת תקשורת", תחת הכותרת "בערוגה של רפי גינת":
"הכותרת הראשית בידיעות אחרונות, 'שלום מצמצם את הפער' היא ספין מתחכם, מסעודה משדרות לא תבחין בו, אך משפחת המלוכה תהיה מרוצה ממנו. לצערם זה לא יעזור להם: ביבי ינצח, סטיב יובס (סטיב הוא השם שג'ודי העניקה לבן זוגה, סילבן – י.ע.). קשה שלא לתהות על הכותרת, 'שלום מצמצם הפער' – ממשיך רמי יצהר - כשכותרת המשנה באותה כתבה פוסקת חד משמעית, 'כי... המתפקדים נותנים לנתניהו ניצחון בסיבוב הראשון עם 45 אחוזי תמיכה, שלום 30 אחוז, פייגלין 14 אחוז, וכץ 4 אחוז'. עם נתונים כאלה, כפי שמופיעים בכותרת המשנה ובידיעה המורחבת, ברור לחלוטין לכל עורך טירון, כי המסקנה בכותרת הראשית איננה תולדה של ניתוח חדשותי אמיתי...אלא סוג של ספין מתחכם...כי האמת היא, שהסקר של צמח מצביע על כך, שלסילבן אין שום סיכוי לנצח. שום, שום, שום סיכוי..."
ביום חמישי, ארבעה ימים לפני מועד הפריימריז, סקר דיאלוג עבור "הארץ" וערוץ 10 קובע חד משמעית: 46 אחוזים לנתניהו, 29 אחוזים לסילבן.
פער של 17 אחוזים כמעט שלא ניתן עוד לסגירה בפרק הזמן קצר שעוד נותר, והמסקנה: בנימין נתניהו יביס את סילבן שלום, ובגדול.
העצבנות במטהו של שרון גוברת. הם שולפים מאמתחתם את הקלף הסודי:
כותרתו הראשית של ביטאונם, ידיעות אחרונות, מבשר ביום ה' באותיות קידוש לבנה: תומכי סילבן שלום מאיימים: אם נתניהו ינצח – נצביע בעד שרון
בשורות הליכוד לא הופתעו: מזה זמן מתהלכות שם שמועות עקשניות, שסילבן הוא איש של שרון, שהופקד להתמודד על ראשות התנועה, כדי להקים, לאחר הבחירות, "מערך" עם "קדימה". מהלך שמשמעותו חיסולו הסופי של הליכוד כתנועה עצמאית וסיפוחו ל"קדימה".
לאורך כל מסע הבחירות לפריימריז נקט סילבן שלום בקו תוקפני אישי ובוטה נגד נתניהו. בניגוד למופז – הוא נזהר מהשמעת שמץ של ביקורת על שרון ואת כל חציו הפנה כלפי ביבי. לשיא הצביעות הגיע ביום רביעי, 14.12.2005, בראיון ב"קול ישראל". כשנשאל לדעתו, על הצהרתו של קלמן גאייר, לשבועון האמריקני "ניוזוויק", לגבי נכונותו של אריאל שרון לוותר על 90 אחוז משטחי הגדה ולחלק את ירושלים - התחמק בערמומיות מתשובה ישירה, תוך שהוא שב ותוקף את נתניהו ואנשיו, עד שפקעה סבלנותה של המראיינת, אסתי פרז, והזכירה לו, שהמדובר כאן בשרון ולא בנתניהו. אך היה זה, ללא הועיל – את שמו של שרון הס מלהזכיר.
עתה תוהים בליכוד, מה יהיה צעדו בא של סילבן שלום, אם וכאשר ינצח נתניהו וכל שרי הליכוד יתבקשו להתפטר מתפקידיהם ולעבור לשולחן האופוזיציה – האם הוא ייענה למשמעת הסיעתית (כפי שהוא עצמו דורש עתה מכל המתמודדים לראשות התנועה), יוותר על תיק החוץ, שהוא כה נצמד אליו – או שישתמש בכך כעילה, כדי לקום ולערוק ל"קדימה" ?
הימים הקרובים יגידו.
ככל שמתקרב מועד הבחירות לראשות הליכוד, הולכת ומעמיקה מעורבותם של שרון ואנשיו בקרב מתפקדי התנועה, תוך הגברת הלחץ על נאמניהם במרכז המפלגה, לעשות כל שבידם, כדי לסכל את בחירתו של בנימין נתניהו. הפער בסקרים לטובתו של נתניהו מעורר דאגה רבה ב"קדימה", שם חוששים שבהנהגתו של ביבי יצליח הליכוד לשקם את עצמו ולהחזיר רבים מקהל בוחריו,
"ארבעה חודשים שקולים כ נ צ ח במערכת בחירות דינמית כמו בישראל", התבטא אחד מראשי "קדימה"
הוא הוסיף: "די באירוע ביטחוני חמור אחד, כדי לחולל מהפך קיצוני בדעת הקהל". ההנחיות לפעילים בשטח היו השבוע חד משמעיות: לרכז את כל המאמצים ולגייס את כל המשאבים לטובת בחירתו של סילבן שלום.
כאילו במטה קסם החלו הסקרים להורות על "סגירת הפער" בין נתניהו לבין סילבן שלום, בראש החץ ניצב כמובן, "העיתון של המדינה": ידיעות אחרונות. (ורק מקרה הוא, כמובן, שרעייתו של שלום, , ג'ודי, היא מבעלת המניות ואחותו של בעל השליטה בעיתון. ..).
בראש הפירמידה ניצבת כרגיל, אלילת הסקרים, מינה צמח, שמדי העלותה את שם הליכוד בהופעותיה בטלוויזיה, רועדים קמטי פניה בעווית, שקשה לטעות בה.
וכך ביום שני השבוע מבשרת לנו כותרתו של "ידיעות אחרונות":
הליכוד נחלש ל-11 מנדטים - פועל לדחות הבחירות.
למחרת, יום ג', בכותרת בומבסטית לכל רוחב העמוד הראשון:
שלום מצמצם הפער.
ומגיב על כך עורך "עניין מרכזי", רמי יצהר, במדור, "ביקורת תקשורת", תחת הכותרת "בערוגה של רפי גינת":
"הכותרת הראשית בידיעות אחרונות, 'שלום מצמצם את הפער' היא ספין מתחכם, מסעודה משדרות לא תבחין בו, אך משפחת המלוכה תהיה מרוצה ממנו. לצערם זה לא יעזור להם: ביבי ינצח, סטיב יובס (סטיב הוא השם שג'ודי העניקה לבן זוגה, סילבן – י.ע.). קשה שלא לתהות על הכותרת, 'שלום מצמצם הפער' – ממשיך רמי יצהר - כשכותרת המשנה באותה כתבה פוסקת חד משמעית, 'כי... המתפקדים נותנים לנתניהו ניצחון בסיבוב הראשון עם 45 אחוזי תמיכה, שלום 30 אחוז, פייגלין 14 אחוז, וכץ 4 אחוז'. עם נתונים כאלה, כפי שמופיעים בכותרת המשנה ובידיעה המורחבת, ברור לחלוטין לכל עורך טירון, כי המסקנה בכותרת הראשית איננה תולדה של ניתוח חדשותי אמיתי...אלא סוג של ספין מתחכם...כי האמת היא, שהסקר של צמח מצביע על כך, שלסילבן אין שום סיכוי לנצח. שום, שום, שום סיכוי..."
ביום חמישי, ארבעה ימים לפני מועד הפריימריז, סקר דיאלוג עבור "הארץ" וערוץ 10 קובע חד משמעית: 46 אחוזים לנתניהו, 29 אחוזים לסילבן.
פער של 17 אחוזים כמעט שלא ניתן עוד לסגירה בפרק הזמן קצר שעוד נותר, והמסקנה: בנימין נתניהו יביס את סילבן שלום, ובגדול.
העצבנות במטהו של שרון גוברת. הם שולפים מאמתחתם את הקלף הסודי:
כותרתו הראשית של ביטאונם, ידיעות אחרונות, מבשר ביום ה' באותיות קידוש לבנה: תומכי סילבן שלום מאיימים: אם נתניהו ינצח – נצביע בעד שרון
בשורות הליכוד לא הופתעו: מזה זמן מתהלכות שם שמועות עקשניות, שסילבן הוא איש של שרון, שהופקד להתמודד על ראשות התנועה, כדי להקים, לאחר הבחירות, "מערך" עם "קדימה". מהלך שמשמעותו חיסולו הסופי של הליכוד כתנועה עצמאית וסיפוחו ל"קדימה".
לאורך כל מסע הבחירות לפריימריז נקט סילבן שלום בקו תוקפני אישי ובוטה נגד נתניהו. בניגוד למופז – הוא נזהר מהשמעת שמץ של ביקורת על שרון ואת כל חציו הפנה כלפי ביבי. לשיא הצביעות הגיע ביום רביעי, 14.12.2005, בראיון ב"קול ישראל". כשנשאל לדעתו, על הצהרתו של קלמן גאייר, לשבועון האמריקני "ניוזוויק", לגבי נכונותו של אריאל שרון לוותר על 90 אחוז משטחי הגדה ולחלק את ירושלים - התחמק בערמומיות מתשובה ישירה, תוך שהוא שב ותוקף את נתניהו ואנשיו, עד שפקעה סבלנותה של המראיינת, אסתי פרז, והזכירה לו, שהמדובר כאן בשרון ולא בנתניהו. אך היה זה, ללא הועיל – את שמו של שרון הס מלהזכיר.
עתה תוהים בליכוד, מה יהיה צעדו בא של סילבן שלום, אם וכאשר ינצח נתניהו וכל שרי הליכוד יתבקשו להתפטר מתפקידיהם ולעבור לשולחן האופוזיציה – האם הוא ייענה למשמעת הסיעתית (כפי שהוא עצמו דורש עתה מכל המתמודדים לראשות התנועה), יוותר על תיק החוץ, שהוא כה נצמד אליו – או שישתמש בכך כעילה, כדי לקום ולערוק ל"קדימה" ?
הימים הקרובים יגידו.