מתקרב רגע האמת של הפלשתינים, הקרב על זכות השיבה לפליטי 48. כך אומר יונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במכון ירושלים בראשות ד"ר דורי גולד, לכתבנו אריאל כהנא.
האינתיפדה הנוכחית ניזומה ע"י הרש"פ כדי להשיג מדינה פלשתינית אך ללא ויתור על זכות השיבה, אומר דחוח הלוי. יש לדבריו לשים לב לשמה המלא של האינתיפדה הנוכחית: "אינתפידת אל אקצה, העצמאות, המדינה והשיבה", כך שלמעשה העימות על נושא הפליטים מתקרב. יתירה מכך אין זרם משמעותי פלשתיני כלשהו שדוגל קורא או חושב לוותר על זכות השיבה. גם נצחונו הסוחף של החמאס בעזה וביו"ש בבחירות המוניציפאליות (שכם – 73%, ג'נין – 70%, אל בירה – 60%) כרוך להערכתו לסוגיית הפליטים.
סברו בישראל שדוקא באותן ערים בהן התחוללה לחימה קשה מול ישראל, כמו חאן יונס בית להייה וג'נין, בערים שבהן הוכבדה היד והיתה פעילות קשה, שהאוכלוסיה תתנער מהחמאס, אך לא כך קרה. האוכלוסיה בחרה בדרך החמאס משום שהפלשתינים חשים בעוצמת ההישג לאחר ההתנתקות, ורואה בדרכו של החמאס, שאינה דרך המו"מ וההידברות, כמקדמת את שיבת פליטי 48. "הפלשתינים רואים בחמאס כמי שמסוגל לספק את הסחורה של מימוש השיבה".
הבחירות המוניציפאליות אומר דחוח הלוי הן סקר דעת הקהל הטוב ביותר ברש"פ שיכול לתת אמת מידה לאן הרוח נושבת, והן עשויות להשתקף גם בבחירות הכלליות. מעבר לכך השליטה בעיריות ובתקציבים תקנה לחמאס יכולת אדירה לקראת הבחירות הכלליות.
דחוח הלוי אומר כי כאן ברש"פ מתנהל הקרב גדול בין המזרח למערב, בין הציביליזציות, בין ערכי הדמוקרטיה שארה"ב מנסה להנחיל לבין האיסלמיסטים שמנסים לנצל את היוזמה האמריקנית להנחלת דמוקרטיזציה כדי להקים את הבסיס הראשון לחליפות האיסלמית סונית. משום כך אין הבדל בין החמאס, האחים המוסלמים במצרים, זרקוואי ומפלגת השחרור האיסלמית. הם שונים רק בדרך אך לא במטרה: הקמת חליפות איסלאמית.
להאזנה לראיון
האינתיפדה הנוכחית ניזומה ע"י הרש"פ כדי להשיג מדינה פלשתינית אך ללא ויתור על זכות השיבה, אומר דחוח הלוי. יש לדבריו לשים לב לשמה המלא של האינתיפדה הנוכחית: "אינתפידת אל אקצה, העצמאות, המדינה והשיבה", כך שלמעשה העימות על נושא הפליטים מתקרב. יתירה מכך אין זרם משמעותי פלשתיני כלשהו שדוגל קורא או חושב לוותר על זכות השיבה. גם נצחונו הסוחף של החמאס בעזה וביו"ש בבחירות המוניציפאליות (שכם – 73%, ג'נין – 70%, אל בירה – 60%) כרוך להערכתו לסוגיית הפליטים.
סברו בישראל שדוקא באותן ערים בהן התחוללה לחימה קשה מול ישראל, כמו חאן יונס בית להייה וג'נין, בערים שבהן הוכבדה היד והיתה פעילות קשה, שהאוכלוסיה תתנער מהחמאס, אך לא כך קרה. האוכלוסיה בחרה בדרך החמאס משום שהפלשתינים חשים בעוצמת ההישג לאחר ההתנתקות, ורואה בדרכו של החמאס, שאינה דרך המו"מ וההידברות, כמקדמת את שיבת פליטי 48. "הפלשתינים רואים בחמאס כמי שמסוגל לספק את הסחורה של מימוש השיבה".
הבחירות המוניציפאליות אומר דחוח הלוי הן סקר דעת הקהל הטוב ביותר ברש"פ שיכול לתת אמת מידה לאן הרוח נושבת, והן עשויות להשתקף גם בבחירות הכלליות. מעבר לכך השליטה בעיריות ובתקציבים תקנה לחמאס יכולת אדירה לקראת הבחירות הכלליות.
דחוח הלוי אומר כי כאן ברש"פ מתנהל הקרב גדול בין המזרח למערב, בין הציביליזציות, בין ערכי הדמוקרטיה שארה"ב מנסה להנחיל לבין האיסלמיסטים שמנסים לנצל את היוזמה האמריקנית להנחלת דמוקרטיזציה כדי להקים את הבסיס הראשון לחליפות האיסלמית סונית. משום כך אין הבדל בין החמאס, האחים המוסלמים במצרים, זרקוואי ומפלגת השחרור האיסלמית. הם שונים רק בדרך אך לא במטרה: הקמת חליפות איסלאמית.
להאזנה לראיון