קשרים משפחתיים בין שופטים שונים, בין פרקליטים בכירים לשופטים ולשאר צמרת משרד המשפטים... שלטון תקיף של נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק... מעורבות של בית המשפט בתחומים נרחבים מדי...
כל אלה ועוד הן רק חלק מהטענות נגד מערכת המשפט בישראל.
ומה דעתכם אתם? כיצד אתם מתייחסים למערכת המשפט הישראלית ולעומדים בראשה? יש לכם אמון מלא בה? האם אתם חשים שיש לדעתכם ייצוג הולם במערכת המשפט? ואולי אין צורך בייצוג שכזה? האם אתם חשים אמון במערכת המשפט הישראלית? ומה יהא על החובה להרכין ראש בפני מוראה של מלכות על מנת שלא "איש את רעהו חיים בלעו"?
ומה דעתכם על החשאיות שבוועדה לבחירת שופטים? האם יש לפתוח את הדיונים לסיקור ציבורי? כיצד יימנע לחץ חיצוני על המחליטים אם אכן יהיה סיקור שכזה? כיצד הייתם אתם בוחרים את שופטי ישראל? האם חייבת להיות נציגות לכל קבוצת אוכלוסין בבית המשפט העליון, או שהדבר נתון לשיקולי מצויינות בלבד?
ומה על שכר השופטים? האם הוא גבוה מדי לטעמכם? ואם אכן הוא גבוה, האם המחיר אינו שווה את היעד שבשכר הגבוה, והוא: מניעת מתן שוחד לשופטים?
ובסוגיית השוחד - מה לדעתכם הסיכוי ששופט בישראל יטול שוחד מנאשם או ממקורביו?
חוו דעתכם. תגובות ומחשבות ראויות, תשולבנה כחלק בלתי נפרד מהכתבה עצמה.
יונתן (16) שולל את ההתקפות כלפי בית המשפט הישראלי וכותב: "חלק טוענים שבית המשפט אקטיביסטי מדי,אבל תארו לכם מה היה קורה אם הוא לא היה אקטיביסטי.תארו לכם בית המשפט העליון היה שותק כשנפגעות זכויות האדם והדמוקרטיה.האם זה בית המשפט שהייתם רוצים לראות?להזכירכם,דמוקרטיה זה לא רק בחירות,דמוקרטיה זה גם זכויות אדם(עליהם בית המשפט העליון שומר)ובלמים ואיזונים.לפי דעתי,בית המשפט דווקא לא אקטיביסטי מספיק,ומתעלם מעוולות רבות,זאת בנוסף לפסיקתו בנוגע לפגיעת הגזרות הכלכליות בכבוד האדם.אפשר לטעון שבית המשפט פוליטי,אבל מה שבטוח,זה שבית המשפט בישראל פחות פוליטי מאשר בית המשפט בארה"ב.ומזעזע לקרוא שיש כאן אנשים שרוצים מערכת משפט הלכתית,כמו באיראן.ישראל לא תהיה איראן!"
אלמוני (1) לא מאמין לאיש וקובע: "השחיתות חוגגת בכל פינה במדינה הזו". נחמה (4) מבליטה את התקופה העכשווית כמוכיחה את ההאשמות נגד מערכת המשפט: "אף פעם לא האמנתי במערכת המשפט. והיום במיוחד לא !!! אחרי ההתנתקות, אני רואה כמה המערכת "רקובה" - ב - ה הידיעה".
(2) מייחס תחושה דומה גם כלפי בתי הדין הרבניים: "לצערינו אותו תלונות יש בבית דין הרבני".
יהודי (15) מציג את אברי רן וההתנהלות המשפטית נגדו דוגמא למה שהוא מגדיר כ"דוגמה לקרבן מערכת המשפט האנטי יהודית".
יונתן (11) דורש מהציבור בישראל "ללמוד מצביה שריאל! צריך ללמוד מצביה שריאל (שבמזל טוב שוחררה השבוע ב"ה) אשר לא הכירה בסמכות בית המשפט-משפח לשפוט אותה והצהירה כי היא רוצה להישפט בפני בית דין תורני, ואף שילמה מחיר כבד מאד על כך. אשריה ואשרי חלקה וכולנו צריכים ללמוד ממנה ולעשות כך. ככל שיותר ינהגו כך- כך תתערער הסמכות של בית המשפט. בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה".
אלמוני (20) תוקף את בית המשפט קשות וקובע "הם לא דנים משפט צדק כמו בתורה מתחשבים רק אם ימני או שמאלני - אם ימני ישר עונש חמור וערבים מחבלים משחררים "
יונתן (21) מציג עצמו כאיש שמאל שאינו מוכן לקבל את ההאשמות לפיהן ביהמ"ש חד צדדי: "אם אתה חושב שאכן הימנים כל כך מקופחים ותמיד רודפים אותם, אז מותר לך. אני חושב שאתה טועה(חוץ מזה שגם אם זה נכון, אולי עכשיו אתה יודע איך אנחנו בשמאל הרגשנו כשאתם רדפתם אותנו...),ושמותר להם להיאבק למען ארץ ישראל השלמה, אבל רק כל עוד הם לא עוברים על החוק".
משה (24): "פעם חשבתי שעורכי העיתון יתד נאמן קצת מגזימים בהתקפותיהם על ביהמ"ש העליון היום שאני לומד משפטים אני רואה שברק הוא פשוט דיקטטור שיפוטי שמנסה לכפות את דעותיו הליברליות על כלל העם."
אהד קמין (27) מנתח את הבעייתיות שבהתנהלות בתי המשפט בישראלף "בעיית היסוד של המערכת המשפטית בישראל מסתכמת בשאלה: מהם ערכי היסוד שלה? כל עוד אין בישראל חוקה אין אפשרות אמיתית להשיב על השאלה. משמעות הדבר היא: כל אחד לפי השקפתו. במלים אחרות: אנחנו בידי השקפתם הצבורה של קבוצת אנשים שאינם מחוייבים לשום ערכים מוגדרים, המחייבים אותם".
אבי (7) ממליץ בתוקף: "לא ללכת לערכאות. המתדיינים ניזוקים כלכלית קשה על שכר מופקע של עורכי דין אך עם זאת יש להקפיד שרבב לא יגע בדין תורה ויש להפיץ ברבים את חוכמת המשפט העברי לקהל הרחב ע"י הרצאות ולהציג אלטרנטיבה למערכת משפט מנוכרת למשפט העברי השואבת אסמכטאות מהמשפט הגויי בארה"ב". אלמוני (8) ממליץ "להתפלל בכל הכוונה 'השיבה
שופטינו כבראשונה' ".
שאול (9) מציע בסוגיית בחירת השופטים בישראל: "צריכים למנות שופטים כמו בארה"ב, הנשיא מציע מועמד והכנסת צריך לאשר אותו (כדאי ברוב מיוחד כמו 67%) כך שלעם יש השפעה על המינוים. ברק והעשירון הנאור שהוא מיצג מנותקים המעם וערכיו. צריכים שופטים שלא רוצים למחוק את המדינה היהודית יותר משכנינו".
בסוגיית בחירת השופטים מציע 'צדק צדק תרדוף' (19) את הצעת ח"כ דוד טל: " 120 חברי הכנסת יבחרו את השופטים. לכל 5 חברי כנסת תינתן זכות להציע מועמד. השופטים יעמדו לבחירה חוזרת כעבור כל 6 שנים".
כל אלה ועוד הן רק חלק מהטענות נגד מערכת המשפט בישראל.
ומה דעתכם אתם? כיצד אתם מתייחסים למערכת המשפט הישראלית ולעומדים בראשה? יש לכם אמון מלא בה? האם אתם חשים שיש לדעתכם ייצוג הולם במערכת המשפט? ואולי אין צורך בייצוג שכזה? האם אתם חשים אמון במערכת המשפט הישראלית? ומה יהא על החובה להרכין ראש בפני מוראה של מלכות על מנת שלא "איש את רעהו חיים בלעו"?
ומה דעתכם על החשאיות שבוועדה לבחירת שופטים? האם יש לפתוח את הדיונים לסיקור ציבורי? כיצד יימנע לחץ חיצוני על המחליטים אם אכן יהיה סיקור שכזה? כיצד הייתם אתם בוחרים את שופטי ישראל? האם חייבת להיות נציגות לכל קבוצת אוכלוסין בבית המשפט העליון, או שהדבר נתון לשיקולי מצויינות בלבד?
ומה על שכר השופטים? האם הוא גבוה מדי לטעמכם? ואם אכן הוא גבוה, האם המחיר אינו שווה את היעד שבשכר הגבוה, והוא: מניעת מתן שוחד לשופטים?
ובסוגיית השוחד - מה לדעתכם הסיכוי ששופט בישראל יטול שוחד מנאשם או ממקורביו?
חוו דעתכם. תגובות ומחשבות ראויות, תשולבנה כחלק בלתי נפרד מהכתבה עצמה.
יונתן (16) שולל את ההתקפות כלפי בית המשפט הישראלי וכותב: "חלק טוענים שבית המשפט אקטיביסטי מדי,אבל תארו לכם מה היה קורה אם הוא לא היה אקטיביסטי.תארו לכם בית המשפט העליון היה שותק כשנפגעות זכויות האדם והדמוקרטיה.האם זה בית המשפט שהייתם רוצים לראות?להזכירכם,דמוקרטיה זה לא רק בחירות,דמוקרטיה זה גם זכויות אדם(עליהם בית המשפט העליון שומר)ובלמים ואיזונים.לפי דעתי,בית המשפט דווקא לא אקטיביסטי מספיק,ומתעלם מעוולות רבות,זאת בנוסף לפסיקתו בנוגע לפגיעת הגזרות הכלכליות בכבוד האדם.אפשר לטעון שבית המשפט פוליטי,אבל מה שבטוח,זה שבית המשפט בישראל פחות פוליטי מאשר בית המשפט בארה"ב.ומזעזע לקרוא שיש כאן אנשים שרוצים מערכת משפט הלכתית,כמו באיראן.ישראל לא תהיה איראן!"
אלמוני (1) לא מאמין לאיש וקובע: "השחיתות חוגגת בכל פינה במדינה הזו". נחמה (4) מבליטה את התקופה העכשווית כמוכיחה את ההאשמות נגד מערכת המשפט: "אף פעם לא האמנתי במערכת המשפט. והיום במיוחד לא !!! אחרי ההתנתקות, אני רואה כמה המערכת "רקובה" - ב - ה הידיעה".
(2) מייחס תחושה דומה גם כלפי בתי הדין הרבניים: "לצערינו אותו תלונות יש בבית דין הרבני".
יהודי (15) מציג את אברי רן וההתנהלות המשפטית נגדו דוגמא למה שהוא מגדיר כ"דוגמה לקרבן מערכת המשפט האנטי יהודית".
יונתן (11) דורש מהציבור בישראל "ללמוד מצביה שריאל! צריך ללמוד מצביה שריאל (שבמזל טוב שוחררה השבוע ב"ה) אשר לא הכירה בסמכות בית המשפט-משפח לשפוט אותה והצהירה כי היא רוצה להישפט בפני בית דין תורני, ואף שילמה מחיר כבד מאד על כך. אשריה ואשרי חלקה וכולנו צריכים ללמוד ממנה ולעשות כך. ככל שיותר ינהגו כך- כך תתערער הסמכות של בית המשפט. בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה".
אלמוני (20) תוקף את בית המשפט קשות וקובע "הם לא דנים משפט צדק כמו בתורה מתחשבים רק אם ימני או שמאלני - אם ימני ישר עונש חמור וערבים מחבלים משחררים "
יונתן (21) מציג עצמו כאיש שמאל שאינו מוכן לקבל את ההאשמות לפיהן ביהמ"ש חד צדדי: "אם אתה חושב שאכן הימנים כל כך מקופחים ותמיד רודפים אותם, אז מותר לך. אני חושב שאתה טועה(חוץ מזה שגם אם זה נכון, אולי עכשיו אתה יודע איך אנחנו בשמאל הרגשנו כשאתם רדפתם אותנו...),ושמותר להם להיאבק למען ארץ ישראל השלמה, אבל רק כל עוד הם לא עוברים על החוק".
משה (24): "פעם חשבתי שעורכי העיתון יתד נאמן קצת מגזימים בהתקפותיהם על ביהמ"ש העליון היום שאני לומד משפטים אני רואה שברק הוא פשוט דיקטטור שיפוטי שמנסה לכפות את דעותיו הליברליות על כלל העם."
אהד קמין (27) מנתח את הבעייתיות שבהתנהלות בתי המשפט בישראלף "בעיית היסוד של המערכת המשפטית בישראל מסתכמת בשאלה: מהם ערכי היסוד שלה? כל עוד אין בישראל חוקה אין אפשרות אמיתית להשיב על השאלה. משמעות הדבר היא: כל אחד לפי השקפתו. במלים אחרות: אנחנו בידי השקפתם הצבורה של קבוצת אנשים שאינם מחוייבים לשום ערכים מוגדרים, המחייבים אותם".
אבי (7) ממליץ בתוקף: "לא ללכת לערכאות. המתדיינים ניזוקים כלכלית קשה על שכר מופקע של עורכי דין אך עם זאת יש להקפיד שרבב לא יגע בדין תורה ויש להפיץ ברבים את חוכמת המשפט העברי לקהל הרחב ע"י הרצאות ולהציג אלטרנטיבה למערכת משפט מנוכרת למשפט העברי השואבת אסמכטאות מהמשפט הגויי בארה"ב". אלמוני (8) ממליץ "להתפלל בכל הכוונה 'השיבה
שופטינו כבראשונה' ".
שאול (9) מציע בסוגיית בחירת השופטים בישראל: "צריכים למנות שופטים כמו בארה"ב, הנשיא מציע מועמד והכנסת צריך לאשר אותו (כדאי ברוב מיוחד כמו 67%) כך שלעם יש השפעה על המינוים. ברק והעשירון הנאור שהוא מיצג מנותקים המעם וערכיו. צריכים שופטים שלא רוצים למחוק את המדינה היהודית יותר משכנינו".
בסוגיית בחירת השופטים מציע 'צדק צדק תרדוף' (19) את הצעת ח"כ דוד טל: " 120 חברי הכנסת יבחרו את השופטים. לכל 5 חברי כנסת תינתן זכות להציע מועמד. השופטים יעמדו לבחירה חוזרת כעבור כל 6 שנים".