ביהמ"ש בתל אביב גזר הבוקר שלש שנות מאסר בפועל על טלי פחימה, במסגרת עיסקת טיעון. פחימה הורשעה במגע עם סוכן זר, המחבל זכריה זביידי מגדודי חללי אל אקצה.
מהמאסר ינוכה הזמן ששהתה במעצר כך שבעוד כעשרה חודשים תצא פחימה לחופשי.
פחימה אמרה לפני כשבוע: "אני נאמנה למדינה בה גדלתי וחונכתי. מעולם לא היתה לי כוונה לפגוע במדינה. למרות כל הקמפיין הזה והמעצר המנהלי, יש פה כל מיני אינטרסים זרים, ואני נקלעתי לסיטואציה".
התובעת בתיקה של פחימה עו"ד אורלי בן ארי אמרה הבוקר, לאחר מתן גזר הדין, כי פחימה הורשעה עפ"י הודאתה בכתב האישום המייחס לה עבירות בטחוניות חמורות מאד. אמנם העבירה הומרה מסיוע לאויב במלחמתו למסירת ידיעה לאויב במלחמתו "אנחנו סברנו שהעבירה המקורית היא המתאימה בנסיבות הענין". בן ארי הדגישה כי העובדות בכתב האישום נותרו כמעט בעינן. "אותו מעשה שייחס לה 'העברת מלל' מתוך חומר סודי צבאי נותר בעינו בכתב באישום. ההרשעה בגין הודאתה היא בגין אותה פרשה ואותן עובדות שאנו רואים בהן וגם בית המשפט היום ראה בהן משמעות חמורה מאד".
"הדגשנו לכל אורך הדרך שאזרח ישראלי שנאמנותו למדינתו לא צריכה להיות מוטלת בספק לא יכול לגרום לאויב לקבל חומר ופרשנות נגישה בזמן אמת בזמן שחיילי צה"ל מסתובבים בסימטאות מחנה פליטים ג'נין ולוחמים את לחימתם ונחשפים בזמן אמת לפגיעה בחייהם", אומרת בן ארי. "אותו אזרח ישראלי לא יכול לשבת 'בחדרי חדרים' ולתת תמצית תכנית של החומר שהגיעה לידיו 'בדרך לא דרך'".
ה"חומר הסודי" לדבריה כלל "פירוט עובדתי שנגע לאזור הלחימה, אזור לכידת מבוקשים, צירי גישה, צילומי אויר. כמו כן נמצא בחומר מקרא שתיעד את דרכי הגישה למקומות המסתור של המבוקשים, תיאורם המילולי והחזותי וכן תכנון יעדים שכוחות צה"ל צריכים היו לשים לנגד עיניהם בשעה שהם נעים בתוך שטח הלחימה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בכתב האישום המתוקן נכתב שפחימה הודתה ב: "מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, הפרת הוראה חוקית...בחודש מאי 04 נכנסה פחימה ללא היתר לתוך ג'נין, בניגוד לצו מפקד צבאי ושהתה בשטח זה במשך שבועיים. במהלך התקופה, חברה פחימה לפעילים בארגון 'גדודי חללי אל אקצה', והצהירה לכלי התקשורת כי היא מתכוונת לשמש לזכרייה זביידי 'מגן אנושי', במטרה לסכל פעילות של כוחות הבטחון הישראליים".
עוד הודתה כי "התלוותה לפעילים חמושים של הארגון, נטלה כלי נשק של אחד הפעילים ואחר כך ירתה ברובה מסוג אם 16 ארוך שהיה בחזקתו של זביידי. בחודש מאי 04 במהלך מבצע של כוחות צה"ל שתכליתו היתה לעצור ולפגוע במבוקשים חמושים (לרבות זכרייה זביידי והקרובים לו). במהלך המבצע אבד לצה"ל חומר שסיווגו 'סודי ביותר', אך הגיע בדרך שלא התבררה לידיהם של הפעילים ב'גדודי חללי אל אקצה'. פחימה הודתה כי החומר הסודי הוצג בפניה על ידי הפעילים והיא תרגמה להם את תוכנו תוך מתן הסברים על מטרות המבצע, צירי התנועה ושמות המבוקשים. בהמשך לכך הורה זביידי לאנשים להסתתר עד לסיומו של המבצע. ואכן אותם מבוקשים ששמותיהם הוזכרו במסמך וביצעו את הנחייתו של זביידי – לא נעצרו".
השופטים מציינים בקבלם את עיסקת הטיעון כי התביעה ייחסה חשיבות להודאתה ולהרשעתה של פחימה בעבירות בטחון חמורות ו"בחובת הנאמנות שחב כל אזרח ישראלי למדינתו". כמו כן הוכר כי ה"אירוע לא היה פרי פעילות יזומה של פחימה אלא סיטואציה ספונטנית". העונש במסגרת עיסקת הטיעון, טענה המדינה "ראוי מאוזן ועולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שבהרתעת הפרט והכלל מלבצע מעשים שיש בהם משום פגיעה בבטחון המדינה".
"איננו יכולים להמעיט מחומרתן המופלגת של העבירות בהן הורשעה פחימה גם לאחר תיקונו של כתב האישום, ורק אליו אנחנו מתייחסים. גם בהתייחס לעונשים המנויים בצידן של העבירות 15 שנות מאסר על כל אחת משתי העבירות הנוגעות לבטחון המדינה ושנתיים בגין הפרת ההוראה החוקית. וגם במישור הלאומי חברתי ומוסרי. לפיכך אנחנו רואים חשיבות רבה בהודאתה של פחימה בעבירות אלה", כתבו השופטים.
כאמור על פחימה נגזרו 3 שנות מאסר בפועל "בניכוי תקופת מעצרה לצרכי חקירה". כמו כן מאסר של 18חודשים על תנאי לשלש שנים, מיום שחרורה, "שלא תעבור איזו מן העבירות בהן הורשעה על ידינו וכן כל עבירה כזו. וגם כל הוראה האוסרת כניסה לשטח צבאי סגור". השופטים הוסיפו כי המדינה לא תתנגד לניכוי שליש ממעצרה כשהדבר יועלה בפני ועדת שליש בתנאי שלא יהיה מידע נוסף הכורך את פחימה בפעילות עבריינית כלשהי ו"בכפוף להתנהגות טובה בבית הסוהר".
מהמאסר ינוכה הזמן ששהתה במעצר כך שבעוד כעשרה חודשים תצא פחימה לחופשי.
פחימה אמרה לפני כשבוע: "אני נאמנה למדינה בה גדלתי וחונכתי. מעולם לא היתה לי כוונה לפגוע במדינה. למרות כל הקמפיין הזה והמעצר המנהלי, יש פה כל מיני אינטרסים זרים, ואני נקלעתי לסיטואציה".
התובעת בתיקה של פחימה עו"ד אורלי בן ארי אמרה הבוקר, לאחר מתן גזר הדין, כי פחימה הורשעה עפ"י הודאתה בכתב האישום המייחס לה עבירות בטחוניות חמורות מאד. אמנם העבירה הומרה מסיוע לאויב במלחמתו למסירת ידיעה לאויב במלחמתו "אנחנו סברנו שהעבירה המקורית היא המתאימה בנסיבות הענין". בן ארי הדגישה כי העובדות בכתב האישום נותרו כמעט בעינן. "אותו מעשה שייחס לה 'העברת מלל' מתוך חומר סודי צבאי נותר בעינו בכתב באישום. ההרשעה בגין הודאתה היא בגין אותה פרשה ואותן עובדות שאנו רואים בהן וגם בית המשפט היום ראה בהן משמעות חמורה מאד".
"הדגשנו לכל אורך הדרך שאזרח ישראלי שנאמנותו למדינתו לא צריכה להיות מוטלת בספק לא יכול לגרום לאויב לקבל חומר ופרשנות נגישה בזמן אמת בזמן שחיילי צה"ל מסתובבים בסימטאות מחנה פליטים ג'נין ולוחמים את לחימתם ונחשפים בזמן אמת לפגיעה בחייהם", אומרת בן ארי. "אותו אזרח ישראלי לא יכול לשבת 'בחדרי חדרים' ולתת תמצית תכנית של החומר שהגיעה לידיו 'בדרך לא דרך'".
ה"חומר הסודי" לדבריה כלל "פירוט עובדתי שנגע לאזור הלחימה, אזור לכידת מבוקשים, צירי גישה, צילומי אויר. כמו כן נמצא בחומר מקרא שתיעד את דרכי הגישה למקומות המסתור של המבוקשים, תיאורם המילולי והחזותי וכן תכנון יעדים שכוחות צה"ל צריכים היו לשים לנגד עיניהם בשעה שהם נעים בתוך שטח הלחימה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בכתב האישום המתוקן נכתב שפחימה הודתה ב: "מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, הפרת הוראה חוקית...בחודש מאי 04 נכנסה פחימה ללא היתר לתוך ג'נין, בניגוד לצו מפקד צבאי ושהתה בשטח זה במשך שבועיים. במהלך התקופה, חברה פחימה לפעילים בארגון 'גדודי חללי אל אקצה', והצהירה לכלי התקשורת כי היא מתכוונת לשמש לזכרייה זביידי 'מגן אנושי', במטרה לסכל פעילות של כוחות הבטחון הישראליים".
עוד הודתה כי "התלוותה לפעילים חמושים של הארגון, נטלה כלי נשק של אחד הפעילים ואחר כך ירתה ברובה מסוג אם 16 ארוך שהיה בחזקתו של זביידי. בחודש מאי 04 במהלך מבצע של כוחות צה"ל שתכליתו היתה לעצור ולפגוע במבוקשים חמושים (לרבות זכרייה זביידי והקרובים לו). במהלך המבצע אבד לצה"ל חומר שסיווגו 'סודי ביותר', אך הגיע בדרך שלא התבררה לידיהם של הפעילים ב'גדודי חללי אל אקצה'. פחימה הודתה כי החומר הסודי הוצג בפניה על ידי הפעילים והיא תרגמה להם את תוכנו תוך מתן הסברים על מטרות המבצע, צירי התנועה ושמות המבוקשים. בהמשך לכך הורה זביידי לאנשים להסתתר עד לסיומו של המבצע. ואכן אותם מבוקשים ששמותיהם הוזכרו במסמך וביצעו את הנחייתו של זביידי – לא נעצרו".
השופטים מציינים בקבלם את עיסקת הטיעון כי התביעה ייחסה חשיבות להודאתה ולהרשעתה של פחימה בעבירות בטחון חמורות ו"בחובת הנאמנות שחב כל אזרח ישראלי למדינתו". כמו כן הוכר כי ה"אירוע לא היה פרי פעילות יזומה של פחימה אלא סיטואציה ספונטנית". העונש במסגרת עיסקת הטיעון, טענה המדינה "ראוי מאוזן ועולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שבהרתעת הפרט והכלל מלבצע מעשים שיש בהם משום פגיעה בבטחון המדינה".
"איננו יכולים להמעיט מחומרתן המופלגת של העבירות בהן הורשעה פחימה גם לאחר תיקונו של כתב האישום, ורק אליו אנחנו מתייחסים. גם בהתייחס לעונשים המנויים בצידן של העבירות 15 שנות מאסר על כל אחת משתי העבירות הנוגעות לבטחון המדינה ושנתיים בגין הפרת ההוראה החוקית. וגם במישור הלאומי חברתי ומוסרי. לפיכך אנחנו רואים חשיבות רבה בהודאתה של פחימה בעבירות אלה", כתבו השופטים.
כאמור על פחימה נגזרו 3 שנות מאסר בפועל "בניכוי תקופת מעצרה לצרכי חקירה". כמו כן מאסר של 18חודשים על תנאי לשלש שנים, מיום שחרורה, "שלא תעבור איזו מן העבירות בהן הורשעה על ידינו וכן כל עבירה כזו. וגם כל הוראה האוסרת כניסה לשטח צבאי סגור". השופטים הוסיפו כי המדינה לא תתנגד לניכוי שליש ממעצרה כשהדבר יועלה בפני ועדת שליש בתנאי שלא יהיה מידע נוסף הכורך את פחימה בפעילות עבריינית כלשהי ו"בכפוף להתנהגות טובה בבית הסוהר".