בטלויזיה הפלשתינית שודרה ביום שלישי השבוע תוכנית בשידור חוזר על העיר יפו, עיר ישראלית לכל דבר.
"יפו, העיר יפו. הערבים הכנעניים ייסדו עשרה נמלים על חוף ארץ כנען, המוכרת כיום כפלשתין, אלפי שנים לפני הספירה. הנמלים היו עכו, חיפה, עתלית, טנטורה, קיסריה, ארסוף (הרצליה פיתוח של היום - ח.ה.), אשדוד, אשקלון, עזה ויפו" - התפייט הקריין, שחלק שבחים ליופיה של יפו והסביר את מקור שמה בשפה הכנענית - יאפי. הקריין ציין שמאפייניה הערביים-כנעניים עמדו בכל ניסיונות החלפתם וניסיונות מחיקתם.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בתוכנית צילומי מקומות בהם ניכרה ערביותה של העיר, ופורטו השכונות ביפו שקמו לפני הקמת המדינה, רחובותיה הראשיים ומסגדיה. לא שכחו לציין כי ביפו היו גם 10 כנסיות, דבר שהביא להשמעת דברים נרגשים על האסלאם וגישתו כלפי דתות אחרות, בזכות הקרבה הפיזית בין המסגדים לכנסיות. הכתבה ציינה גם את בנות יפו הפלשתיניות, הלבושות בגדים אסלאמים המסתירים ומכסים על חלקי הגוף. אחר-כך הזכירו את סוסי יפו.
"הדלתות והפתחים בבתי היפואים עודם פתוחים, צופים ומצפים לשבים [לפליטים המגורשים]" - הכריז קריין הטלויזיה הפלשתינית. כאן הובאה רשימת שמות האנשים המפורסמים של יפו - סופרים, משוררים, אישים בולטים ומנהיגים, שיצאו מיפו, כמו גם "מבניה הלוחמים, שנפלו תוך הגנה על ערביותה ואסלאמיותה". בין השמות הללו היו המחבלת דלאל אלמוגרבי, מבצעת הפיגוע באוטובוס בכביש החוף בשנת 1978, סגנו של ערפאת סלאח ח'לף (אבו-איאד) ומפקד הג'יהאד-האיסלמי שחוסל ברצועה סלאח שחאדה".
ע"פ התוכנית, יופיה של יפו, ציינה התוכנית, נודע בכל העולם הערבי. מסתבר גם שפריד אלאטרש, מחמד עבד אלוהאב ואם כלת'ום שרו בתחנת הרדיו של יפו.
תושב יפו סיפר כי יפו מכונה "כלת פלשתין", והקריין אומר: "העיר תל אביב, שאליה צורפה יפו, החלה לגדול ולהתרחב לאחר הנכבה. בירת הציוניים, העיר תל אביב הזו, הייתה שכונה, פרבר או חלק מיפו. השכונה הזו הוקמה ב- 30/5/1909, מעל תלי החול צפונית ליפו...
וכאן היה לו חידוש בלשני. לדבריו, "מקורו הלשוני של שם אזור זה של יפו, תל אביב, בערבית". תל הוא גבעה, ו"אב" _ במשמעות עשב. היהודים לקחו את המילה "אב" והפכו אותה ל"אביב" – שיבולת ואביב. הוא הסביר שהיהודים בחרו את תל אביב כבירה לפני שבחרו בירושלים, בירת פלשתין, כבירתם.
הקריין סיפר עוד על המהגרים היהודים שנכפו על תושבי יפו לאחר מלחמת השיחרור, ועל התמעטות תושבי העיר בעקבות זאת. "הציונים הרגו יותר מ-1300 מתושבי העיר. הם גרשו את רוב תושביה מהעיר (נותרו כ- 4000), השתלטו על בתיהם. הם לא כבשו את יפו בקלות- תושביה הגנו עליה בגבורה".
בתארו את מאבק הפלשתינים תושבי העיר אומר הקריין כי "הלוחמים הפלשתינים הצליחו להסתער על ההתנחלות חולון". בתוכנית גם הושמעה גם טענה כי בניית מלון דיוויד אינטרקונטיננטל לצד מסגד חסן בק נועדה "להסתיר אותו".
היו גם טענות על הזנחה ואי שיפוץ בתים ביפו, כמו גם על גזל הרכוש, בטענה שהוא "רכוש של נפקדים".
תושב העיר שהתראיין הגדיר את עצמו "ערבי פלשתיני". אחרי דברי הלל ליפו, הנאחזת בערביותה ובשורשיה הערביים והמוסלמים. סיפר הדייג, החאג' סלאמה זינב, יליד שכונת אלעג'מי, מאז אפריל 1941, על התרוקנות הבתים בעת ה"נכבה". לדבריו, היו אנשים שפחדו והיו שהעדיפו למות ולא לעזוב את יפו. הוא מחה על היחס שמקבלים תושבי העיר _ מתייחסים אליהם כאל אינדיאנים.
את תמליל התוכנית תירגמה סוכנות "מבט לתקשורת פלשתינית".
"יפו, העיר יפו. הערבים הכנעניים ייסדו עשרה נמלים על חוף ארץ כנען, המוכרת כיום כפלשתין, אלפי שנים לפני הספירה. הנמלים היו עכו, חיפה, עתלית, טנטורה, קיסריה, ארסוף (הרצליה פיתוח של היום - ח.ה.), אשדוד, אשקלון, עזה ויפו" - התפייט הקריין, שחלק שבחים ליופיה של יפו והסביר את מקור שמה בשפה הכנענית - יאפי. הקריין ציין שמאפייניה הערביים-כנעניים עמדו בכל ניסיונות החלפתם וניסיונות מחיקתם.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בתוכנית צילומי מקומות בהם ניכרה ערביותה של העיר, ופורטו השכונות ביפו שקמו לפני הקמת המדינה, רחובותיה הראשיים ומסגדיה. לא שכחו לציין כי ביפו היו גם 10 כנסיות, דבר שהביא להשמעת דברים נרגשים על האסלאם וגישתו כלפי דתות אחרות, בזכות הקרבה הפיזית בין המסגדים לכנסיות. הכתבה ציינה גם את בנות יפו הפלשתיניות, הלבושות בגדים אסלאמים המסתירים ומכסים על חלקי הגוף. אחר-כך הזכירו את סוסי יפו.
"הדלתות והפתחים בבתי היפואים עודם פתוחים, צופים ומצפים לשבים [לפליטים המגורשים]" - הכריז קריין הטלויזיה הפלשתינית. כאן הובאה רשימת שמות האנשים המפורסמים של יפו - סופרים, משוררים, אישים בולטים ומנהיגים, שיצאו מיפו, כמו גם "מבניה הלוחמים, שנפלו תוך הגנה על ערביותה ואסלאמיותה". בין השמות הללו היו המחבלת דלאל אלמוגרבי, מבצעת הפיגוע באוטובוס בכביש החוף בשנת 1978, סגנו של ערפאת סלאח ח'לף (אבו-איאד) ומפקד הג'יהאד-האיסלמי שחוסל ברצועה סלאח שחאדה".
ע"פ התוכנית, יופיה של יפו, ציינה התוכנית, נודע בכל העולם הערבי. מסתבר גם שפריד אלאטרש, מחמד עבד אלוהאב ואם כלת'ום שרו בתחנת הרדיו של יפו.
תושב יפו סיפר כי יפו מכונה "כלת פלשתין", והקריין אומר: "העיר תל אביב, שאליה צורפה יפו, החלה לגדול ולהתרחב לאחר הנכבה. בירת הציוניים, העיר תל אביב הזו, הייתה שכונה, פרבר או חלק מיפו. השכונה הזו הוקמה ב- 30/5/1909, מעל תלי החול צפונית ליפו...
וכאן היה לו חידוש בלשני. לדבריו, "מקורו הלשוני של שם אזור זה של יפו, תל אביב, בערבית". תל הוא גבעה, ו"אב" _ במשמעות עשב. היהודים לקחו את המילה "אב" והפכו אותה ל"אביב" – שיבולת ואביב. הוא הסביר שהיהודים בחרו את תל אביב כבירה לפני שבחרו בירושלים, בירת פלשתין, כבירתם.
הקריין סיפר עוד על המהגרים היהודים שנכפו על תושבי יפו לאחר מלחמת השיחרור, ועל התמעטות תושבי העיר בעקבות זאת. "הציונים הרגו יותר מ-1300 מתושבי העיר. הם גרשו את רוב תושביה מהעיר (נותרו כ- 4000), השתלטו על בתיהם. הם לא כבשו את יפו בקלות- תושביה הגנו עליה בגבורה".
בתארו את מאבק הפלשתינים תושבי העיר אומר הקריין כי "הלוחמים הפלשתינים הצליחו להסתער על ההתנחלות חולון". בתוכנית גם הושמעה גם טענה כי בניית מלון דיוויד אינטרקונטיננטל לצד מסגד חסן בק נועדה "להסתיר אותו".
היו גם טענות על הזנחה ואי שיפוץ בתים ביפו, כמו גם על גזל הרכוש, בטענה שהוא "רכוש של נפקדים".
תושב העיר שהתראיין הגדיר את עצמו "ערבי פלשתיני". אחרי דברי הלל ליפו, הנאחזת בערביותה ובשורשיה הערביים והמוסלמים. סיפר הדייג, החאג' סלאמה זינב, יליד שכונת אלעג'מי, מאז אפריל 1941, על התרוקנות הבתים בעת ה"נכבה". לדבריו, היו אנשים שפחדו והיו שהעדיפו למות ולא לעזוב את יפו. הוא מחה על היחס שמקבלים תושבי העיר _ מתייחסים אליהם כאל אינדיאנים.
את תמליל התוכנית תירגמה סוכנות "מבט לתקשורת פלשתינית".