אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הביע היום את אכזבתו מהחלטת הבג"צ, לעניין תיקון מס' 3 לתקנות קופות הגמל. לדעת לין, ההחלטה שגויה, "היא נתנה אישור לנורמת התנהגות פסולה של משרד האוצר".
לדברי לין, הבג"צ לא עסק במהות אלא יותר בפילפולציה משפטית. "החלטת שופטי בג"צ העניקה לאוצר כוח מופלג ומופרז, שמערער את יסודות הדמוקרטיה ואינו הולם מדינה דמוקרטית, המבקשת לשמור על איזונים בין כוחה של הרשות המבצעת לכוחה של הרשות המחוקקת".
"אין ספק שבעקבות החלטה זו יהיה צורך בהעברת חקיקה בכנסת שתגביל מאד את כוחו של האוצר ותחייב שכל חקיקת משנה, שיש לה השפעה מהותית על זכויות הציבור או הטלת חובות חדשים על הציבור, תחייב אישור של ועדת הכספים בכנסת", הדגיש לין והוסיף כי "זוהי אחת הדרכים שתבטיח את קיומו של דיון ציבורי בנושא העומד על הפרק".
"אין זה מתקבל על הדעת ששינוי מהפכני בכל מבנה החיסכון של העצמאים בישראל, כפי שהיה מקובל עשרות שנים, יעשה בחתימה של שר האוצר, מבלי שיתקיים דיון ענייני ומסודר קודם לחתימה, ומבלי שאפילו הובא הנושא לאישור ועדת הכספים של הכנסת".
נשיא לשכות המסחר סבור ששופטי בג"צ שגו קונספטואלית כשטענו שלא מוטלת חובה להפריש לתוכנית פנסיה, אלא שמדובר בהטבות מס בלבד. "זוהי הבחנה תיאורטית בלבד, שכן ברור שכל משלם מסים ירצה להפחית את נטל המס, ואם לא מאפשרים לו לחסוך עפ"י בחירתו, זו עולה לכדי חובה להפריש קודם לתוכנית פנסיה".
יתר על כן, סבור לין שהסעיף על פיו פעל שר האוצר בהוצאת התקנות האמורות אינו מקנה לו סמכות לעשות מהפיכה במבנה החיסכון, אלא רק מאפשר לו לקבוע תנאים לצרכי ביצוע. "יש הבדל עצום בין קביעת תנאים שיוצרים מצב חדש לבין יצירת תנאים שמשנים בעיקרו מצב קודם. הסמכות שניתנת לשר האוצר אינה כל כך רחבה כפי ששופטי בג"צ סברו".
לדברי לין, הבג"צ לא עסק במהות אלא יותר בפילפולציה משפטית. "החלטת שופטי בג"צ העניקה לאוצר כוח מופלג ומופרז, שמערער את יסודות הדמוקרטיה ואינו הולם מדינה דמוקרטית, המבקשת לשמור על איזונים בין כוחה של הרשות המבצעת לכוחה של הרשות המחוקקת".
"אין ספק שבעקבות החלטה זו יהיה צורך בהעברת חקיקה בכנסת שתגביל מאד את כוחו של האוצר ותחייב שכל חקיקת משנה, שיש לה השפעה מהותית על זכויות הציבור או הטלת חובות חדשים על הציבור, תחייב אישור של ועדת הכספים בכנסת", הדגיש לין והוסיף כי "זוהי אחת הדרכים שתבטיח את קיומו של דיון ציבורי בנושא העומד על הפרק".
"אין זה מתקבל על הדעת ששינוי מהפכני בכל מבנה החיסכון של העצמאים בישראל, כפי שהיה מקובל עשרות שנים, יעשה בחתימה של שר האוצר, מבלי שיתקיים דיון ענייני ומסודר קודם לחתימה, ומבלי שאפילו הובא הנושא לאישור ועדת הכספים של הכנסת".
נשיא לשכות המסחר סבור ששופטי בג"צ שגו קונספטואלית כשטענו שלא מוטלת חובה להפריש לתוכנית פנסיה, אלא שמדובר בהטבות מס בלבד. "זוהי הבחנה תיאורטית בלבד, שכן ברור שכל משלם מסים ירצה להפחית את נטל המס, ואם לא מאפשרים לו לחסוך עפ"י בחירתו, זו עולה לכדי חובה להפריש קודם לתוכנית פנסיה".
יתר על כן, סבור לין שהסעיף על פיו פעל שר האוצר בהוצאת התקנות האמורות אינו מקנה לו סמכות לעשות מהפיכה במבנה החיסכון, אלא רק מאפשר לו לקבוע תנאים לצרכי ביצוע. "יש הבדל עצום בין קביעת תנאים שיוצרים מצב חדש לבין יצירת תנאים שמשנים בעיקרו מצב קודם. הסמכות שניתנת לשר האוצר אינה כל כך רחבה כפי ששופטי בג"צ סברו".