במשך מאות שנים עברו אפריקאים דרך "הדלת שאין ממנה שיבה" במצודת חוף הכף (Cape Coast), שבגאנה היישר לאוניות עבדים שמהן לא חזרו מעולם. כיום השער של המצודה, שמילאה תפקיד כה מרכזי באחד הפשעים הגדולים ביותר בהיסטוריה, נושא שם חדש: "דלת השיבה".
העיתונאית לידיה פולגרין מהניו יורק טיימס מספרת כי שלטונות גאנה החלו לקרוא לצאצאי העבדים שנלקחו משטחה לחשוב עליה כעל מולדתם - לבקר בה, להשקיע בה, לשלוח את ילדיהם ללמוד בה ואפילו לחיות בה לאחר צאתם לגימלאות. כדי לעודדם מתכוונת גאנה להציע אשרה מיוחדת לכל החיים לצאצאי העבדים - הפזורים היום בארה"ב ובאמריקה הלטינית - ולהעניק להם דרכונים גנאים.
גאנה היתה המדינה הראשונה באפריקה שמדרום לסהרה שקיבלה עצמאות מבריטניה בשנת תשי"ז (1957). אפריקאים-אמריקאים רבים, החל ממאיה אנג'לו וכלה במלקולם אקס ביקרו בה בשנות ה-50 וה-60, וקומץ מהם נשארו. גם כיום, גאנה מושכת שחורים רבים שנמשכים להיסטוריה של העבדות - שמוצגת באופן בולט במצודות סוחרי עבדים שעדיין עומדות על תילן ברחבי המדינה.
אלה הם האנשים שגאנה מנסה לגייס, אך המשימה אינה קלה. למרות שהדמוקרטיה היציבה נהנית מצמיחה כלכלית מתמדת, היא עדיין מדינה ענייה הנאבקת על דרכה. כשליש מתושביה חיים על פחות מדולר ליום, ותוחלת החיים בה היא רק 59 שנים. עם זאת, אלפי אפריקאים-אמריקאים מתגוררים בה לפחות בחלק מהשנה, אמרה ולרי פפאיה מן, יושבת ראש "ההתאחדות האפריקאית-אמריקאית של גאנה".
בדרך ליעדה, על הממשלה גם להתמודד עם חשדנותם של תושביה. השלטונות החלו בקמפיין לשכנע גנאים להתייחס לאפריקאים-אמריקאים המבקרים כאל קרובים אבודים יותר מאשר כאל תיירים עשירים. אפריקאים-אמריקאים רבים המבקרים ביבשת מופתעים ומאוכזבים לגלות שתכופות מתייחסים אליהם המקומיים בדיוק כמו לתיירים לבנים. המונח "אוברוני" (זר לבן) מוחל גם עליהם, בלי קשר לצבע עורם.
אך למרות המאמצים ל"איחוד" בשם היסטוריה משותפת, יש אפריקאים-אמריקאים שמגלים יחס דו-ערכי לתפקיד שמילאו האפריקאים עצמם בסחר העבדים. "המיתוס הוא שאבותינו האפריקאים יצאו יום אחד לטיול ואיזשהו ברנש לבן מרושע לכד אותם ברשת", אמר הנרי לואי גייטס, יו"ר המחלקה ללימודים אפריקאים ואפריקאים-אמריקאים בהרווארד. "אך לא כך קרו הדברים", הוא מסתייג. "זה היה בלתי אפשרי ללא עזרתם של אפריקאים". גם בקרב האפריקאים, רבים אינם מוצאים שום קשר לאפריקאים-אמריקאים.
היחסים, כך נראה, עדיין בתהליך התפתחות. לצד הקריאה לאפריקאים-אמריקאים "לחזור הביתה", גנאים לומדים על התפקיד שמילאו אבותיהם בסחר העבדים, ומצודות של סוחרי עבדים בחוף שזה מכבר שימשו יעד לאלפי תיירים זרים הפכו בשנים האחרונות גם לאתר ביקורי שדה של תלמידים.
העיתונאית לידיה פולגרין מהניו יורק טיימס מספרת כי שלטונות גאנה החלו לקרוא לצאצאי העבדים שנלקחו משטחה לחשוב עליה כעל מולדתם - לבקר בה, להשקיע בה, לשלוח את ילדיהם ללמוד בה ואפילו לחיות בה לאחר צאתם לגימלאות. כדי לעודדם מתכוונת גאנה להציע אשרה מיוחדת לכל החיים לצאצאי העבדים - הפזורים היום בארה"ב ובאמריקה הלטינית - ולהעניק להם דרכונים גנאים.
גאנה היתה המדינה הראשונה באפריקה שמדרום לסהרה שקיבלה עצמאות מבריטניה בשנת תשי"ז (1957). אפריקאים-אמריקאים רבים, החל ממאיה אנג'לו וכלה במלקולם אקס ביקרו בה בשנות ה-50 וה-60, וקומץ מהם נשארו. גם כיום, גאנה מושכת שחורים רבים שנמשכים להיסטוריה של העבדות - שמוצגת באופן בולט במצודות סוחרי עבדים שעדיין עומדות על תילן ברחבי המדינה.
אלה הם האנשים שגאנה מנסה לגייס, אך המשימה אינה קלה. למרות שהדמוקרטיה היציבה נהנית מצמיחה כלכלית מתמדת, היא עדיין מדינה ענייה הנאבקת על דרכה. כשליש מתושביה חיים על פחות מדולר ליום, ותוחלת החיים בה היא רק 59 שנים. עם זאת, אלפי אפריקאים-אמריקאים מתגוררים בה לפחות בחלק מהשנה, אמרה ולרי פפאיה מן, יושבת ראש "ההתאחדות האפריקאית-אמריקאית של גאנה".
בדרך ליעדה, על הממשלה גם להתמודד עם חשדנותם של תושביה. השלטונות החלו בקמפיין לשכנע גנאים להתייחס לאפריקאים-אמריקאים המבקרים כאל קרובים אבודים יותר מאשר כאל תיירים עשירים. אפריקאים-אמריקאים רבים המבקרים ביבשת מופתעים ומאוכזבים לגלות שתכופות מתייחסים אליהם המקומיים בדיוק כמו לתיירים לבנים. המונח "אוברוני" (זר לבן) מוחל גם עליהם, בלי קשר לצבע עורם.
אך למרות המאמצים ל"איחוד" בשם היסטוריה משותפת, יש אפריקאים-אמריקאים שמגלים יחס דו-ערכי לתפקיד שמילאו האפריקאים עצמם בסחר העבדים. "המיתוס הוא שאבותינו האפריקאים יצאו יום אחד לטיול ואיזשהו ברנש לבן מרושע לכד אותם ברשת", אמר הנרי לואי גייטס, יו"ר המחלקה ללימודים אפריקאים ואפריקאים-אמריקאים בהרווארד. "אך לא כך קרו הדברים", הוא מסתייג. "זה היה בלתי אפשרי ללא עזרתם של אפריקאים". גם בקרב האפריקאים, רבים אינם מוצאים שום קשר לאפריקאים-אמריקאים.
היחסים, כך נראה, עדיין בתהליך התפתחות. לצד הקריאה לאפריקאים-אמריקאים "לחזור הביתה", גנאים לומדים על התפקיד שמילאו אבותיהם בסחר העבדים, ומצודות של סוחרי עבדים בחוף שזה מכבר שימשו יעד לאלפי תיירים זרים הפכו בשנים האחרונות גם לאתר ביקורי שדה של תלמידים.