העותרים מבקשים כי תעודות הכשרות בערים תיחתמנה בידי רב העיר, שהוא האחראי לכשרות עפ"י חוק, ולא בידי פקידים במועצה הדתית. כמו כן דורשים כי מועצת הרבנות הראשית תסמיך רב אחראי על הכשרות בירושלים אשר יחתום על התעודות.
בנוסף, מבקשים בעתירה מראש הממשלה שישלים בתקנה את טופס תעודת הכשרות החסר בתקנות איסור הונאה בכשרות.
מרדכי איזנברג , יו"ר התנועה להגינות השלטון, מבקש לדעת מדוע לא מתכנסת מועצת הרבנות הראשית וממנה רב מוסמך מטעמה כרב האחראי לכשרות בירושלים אשר יחתום בפועל על תעודות הכשרות בעיר, עפ"י חוק איסור הונאה בכשרות.
עוד שואל אינזברג בעתירתו מדוע המועצות הדתיות בירושלים, ראשון לציון ובפתח תקווה גובות אגרות כשרות בגין הנפקת תעודות כשרות שלא חתומים עליהם המוסמכים כחוק.
כלל הוא בישראל כי על תעודות הכשרות המקומיות חותם רב העיר, כזכות וכחובה, ועל חתימתו סומכים בני העיר. נוהג זה עוגן בחוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 שם הוסמך הרב המקומי לחתום על תעודות הכשרות. בנוסף, מסמיך החוק גם את מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך לחתום על תעודות כשרות.
בפועל, טוען אינזברג, לא כך הדבר בחלק מערי ישראל. כך בירושלים בה אין רב ראשי מכהן, פתח תקוה וראשון לציון. שם אין תעודות הכשרות נחתמות ע"י רב העיר אלא ע"י ראשי מחלקת הכשרות או אחרים. לטענתו, התנהלות זאת עומדת לכאורה בסתירה לאמור בחוק איסור הונאה בכשרות.
העותרים טוענים כי הסמכתו בחוק של הרב המקומי או של מי שהוסמך ע"י מועצת הרבנות הראשית "איננה עניין טיקסי / טכני גרידא. הסמכה זאת משקפת לדעת העותרים את מידת האחריות והמעורבות הנדרשת מנותן הכשרות, ומצווה עליו להיות אחראי אישית לנעשה בתחום השיפוט של אחריותו".
העותרים פנו לרבני הערים והזכירו את עמדתו של היועמ"ש לממשלה במשך למעלה משנה ומחצה, אך הדבר לא הביא את המשיבים לפעול כנדרש.
לעומת זאת, יצויין כי בערים רמת גן ואשדוד הועילו הפניות והנושא תוקן ורב העיר הוא החותם על תעודות הכשרות.
הרב הראשי הרב יונה מצגר חתם בתקופה מסויימת על תעודות הכשרות בירושלים. אבל , הסדר זה נמשך חודשים ספורים בלבד ומזה זמן רב חזר המצב לקדמותו והרב מצגר איננו חותם על תעודות הכשרות בירושלים, מסיבות שלא הובררו כל צרכם.
בנוסף, מבקשים בעתירה מראש הממשלה שישלים בתקנה את טופס תעודת הכשרות החסר בתקנות איסור הונאה בכשרות.
מרדכי איזנברג , יו"ר התנועה להגינות השלטון, מבקש לדעת מדוע לא מתכנסת מועצת הרבנות הראשית וממנה רב מוסמך מטעמה כרב האחראי לכשרות בירושלים אשר יחתום בפועל על תעודות הכשרות בעיר, עפ"י חוק איסור הונאה בכשרות.
עוד שואל אינזברג בעתירתו מדוע המועצות הדתיות בירושלים, ראשון לציון ובפתח תקווה גובות אגרות כשרות בגין הנפקת תעודות כשרות שלא חתומים עליהם המוסמכים כחוק.
כלל הוא בישראל כי על תעודות הכשרות המקומיות חותם רב העיר, כזכות וכחובה, ועל חתימתו סומכים בני העיר. נוהג זה עוגן בחוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 שם הוסמך הרב המקומי לחתום על תעודות הכשרות. בנוסף, מסמיך החוק גם את מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך לחתום על תעודות כשרות.
בפועל, טוען אינזברג, לא כך הדבר בחלק מערי ישראל. כך בירושלים בה אין רב ראשי מכהן, פתח תקוה וראשון לציון. שם אין תעודות הכשרות נחתמות ע"י רב העיר אלא ע"י ראשי מחלקת הכשרות או אחרים. לטענתו, התנהלות זאת עומדת לכאורה בסתירה לאמור בחוק איסור הונאה בכשרות.
העותרים טוענים כי הסמכתו בחוק של הרב המקומי או של מי שהוסמך ע"י מועצת הרבנות הראשית "איננה עניין טיקסי / טכני גרידא. הסמכה זאת משקפת לדעת העותרים את מידת האחריות והמעורבות הנדרשת מנותן הכשרות, ומצווה עליו להיות אחראי אישית לנעשה בתחום השיפוט של אחריותו".
העותרים פנו לרבני הערים והזכירו את עמדתו של היועמ"ש לממשלה במשך למעלה משנה ומחצה, אך הדבר לא הביא את המשיבים לפעול כנדרש.
לעומת זאת, יצויין כי בערים רמת גן ואשדוד הועילו הפניות והנושא תוקן ורב העיר הוא החותם על תעודות הכשרות.
הרב הראשי הרב יונה מצגר חתם בתקופה מסויימת על תעודות הכשרות בירושלים. אבל , הסדר זה נמשך חודשים ספורים בלבד ומזה זמן רב חזר המצב לקדמותו והרב מצגר איננו חותם על תעודות הכשרות בירושלים, מסיבות שלא הובררו כל צרכם.