הדימום שאירע במוחו של שרון היה סיבוך רפואי שמקורו בתרופות המדללות אותן נטל בעקבות השבץ הקודם. כך נטען בכתבה המתפרסמת בניו יורק טיימס.
בכתבה מתייחסים נוירולוגים לטיפול שניתן לרה"מ לסיכוניו, וכן לסיכוייו של שרון להחלים.
ראש מחלקת טיפול נמרץ וטיפול בשבץ בביה"ח ניו יורק פרסבטריאן, ד"ר מתיו פינק, אומר כי הדימום שהתפשט במוחו של שרון כתוצאה מהתרופות המדללות היה הרסני וכמעט שלא ניתן לטפל בו. הסטטיסטיקה מדברת על 80% תמותה במקרים אלו. הניתוח נועד להציל את חייו אבל, מוסיף ד"ר פינק, אך אין הוכחה כי נשמרו גם הפונקציות הנוירולוגיות שלו.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עפ"י הכתבה, האירוע המוחי החמור נוצר כתוצאה מסיבוך רפואי עקב נטילת תרופות מדללות שנועדו למנוע שבץ נוסף כמו זה שהיה לשרון לפני כשבועיים. רופאיו של שרון אבחנו נקב בלבו וסברו שהוא מקור התסחיף שגרם לשבץ ולכן החליטו לאטום את הנקב בצינתור. בינתיים הוחלט לתת לו תרופות מדללות למניעת תסחיף נוסף, אך אלו הותירו אותו חשוף לסכנת דימום כמו זה שאירע אמש וגרם לאובדן הכרתו ולמאבק על חייו. אם לחולה יש לחץ דם גבוה הסכנה גדלה יותר. הניו יורק טיימס כותב כי הבקרה על תרופות מדללות מסובכת משום שכל חולה מגיב אחרת ויש צורך בעריכת בדיקות דם תכופות.
נוירולוגים רבים הביעו את הפתעתם על ההחלטה לטפל בנקב שבליבו של שרון תוך נטילת מדללים, מציין העתון. לדברי הנוירולוגים המחקרים האחרונים הראו כי נקבים אלו אינם גורמים בהכרח לשבץ בקרב אוכלוסיה מבוגרת.
ד"ר פינק הוסיף כי הפרוגנוזה של דימום אצל חולה הנוטל מדללים היא קשה ביותר, הדימום מתפשט במהירות וכמעט שאין מה לעשות.
בכתבה מתייחסים נוירולוגים לטיפול שניתן לרה"מ לסיכוניו, וכן לסיכוייו של שרון להחלים.
ראש מחלקת טיפול נמרץ וטיפול בשבץ בביה"ח ניו יורק פרסבטריאן, ד"ר מתיו פינק, אומר כי הדימום שהתפשט במוחו של שרון כתוצאה מהתרופות המדללות היה הרסני וכמעט שלא ניתן לטפל בו. הסטטיסטיקה מדברת על 80% תמותה במקרים אלו. הניתוח נועד להציל את חייו אבל, מוסיף ד"ר פינק, אך אין הוכחה כי נשמרו גם הפונקציות הנוירולוגיות שלו.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עפ"י הכתבה, האירוע המוחי החמור נוצר כתוצאה מסיבוך רפואי עקב נטילת תרופות מדללות שנועדו למנוע שבץ נוסף כמו זה שהיה לשרון לפני כשבועיים. רופאיו של שרון אבחנו נקב בלבו וסברו שהוא מקור התסחיף שגרם לשבץ ולכן החליטו לאטום את הנקב בצינתור. בינתיים הוחלט לתת לו תרופות מדללות למניעת תסחיף נוסף, אך אלו הותירו אותו חשוף לסכנת דימום כמו זה שאירע אמש וגרם לאובדן הכרתו ולמאבק על חייו. אם לחולה יש לחץ דם גבוה הסכנה גדלה יותר. הניו יורק טיימס כותב כי הבקרה על תרופות מדללות מסובכת משום שכל חולה מגיב אחרת ויש צורך בעריכת בדיקות דם תכופות.
נוירולוגים רבים הביעו את הפתעתם על ההחלטה לטפל בנקב שבליבו של שרון תוך נטילת מדללים, מציין העתון. לדברי הנוירולוגים המחקרים האחרונים הראו כי נקבים אלו אינם גורמים בהכרח לשבץ בקרב אוכלוסיה מבוגרת.
ד"ר פינק הוסיף כי הפרוגנוזה של דימום אצל חולה הנוטל מדללים היא קשה ביותר, הדימום מתפשט במהירות וכמעט שאין מה לעשות.