מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס מתח ביקורת חריפה על נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, בשל הערות אנטישמיות שאמר במהלך דברים שנשא בחג המולד הנוצרי. צ'אווס אמר בטלוויזיה הממלכתית של המדינה, כי העולם מספק את צרכי כולם אך הדגיש ש"מיעוט מסויים, בניהם של אלו שצלבו את ישו וגרמו לגירושו של סימון בוליבר, הצליחו להשתלט על כספי העולם ועשיריו".
המרכז דרש התנצלות מנשיא ונצואלה.
לפני כחמש עשרה שנה, עמד צ'אווס בראש הפיכה צבאית שנכשלה, וישב בכלא למשך שנתיים עד שנחון על ידי הנשיא רפאל קלדרה. אחרי שחרורו הפך לפוליטיקאי וייסד את "המפלגה למען הרפובליקה החמישית", ולפני כשבע שנים זכה בבחירות לנשיאות.
בוא נבחר על מצע שקרא למלחמה בעוני ובשחיתות, וזכה לתמיכה רחבה בקרב בני המעמדות הנמוכים במדינה.
כנשיא התבלט בהתנהגותו העממית והשנויה במחלוקת. בכל יום ראשון הוא מופיע בתוכנית בת 5 שעות בה הוא עונה לפניות האזרחים, ואף עורך חיקויים. הוא גם הראשון מנשיאי ונצואלה שבעורקיו זורם דם אינדיאני ושחור. הוא עויין לארצות הברית, והוא רקם קשרים חמים עם פידל קסטרו וקובה, ואף ביקר את סדאם חוסיין בעיראק, והיה בכך לנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שעשה כן מאז מלחמת המפרץ הראשונה.
עם כניסתו לתפקיד ערך סדרה של משאלי עם, ושינה את החוקה בצורה שמגדילה את סמכויות הנשיא. החוקה החדשה אושרה במשאל עם. לפני כשש שנים נבחר מחדש לנשיאות על פי החוקה החדשה, לקדנציה של שש שנים.
התנהגותו של צ'אווס ומדיניותו השמאלית, שהביאה אותו להתנגשות עם אנשי עסקים ועם תעשיית הנפט גרמה לכך שהוא מעורר התנגדות עזה בקרב האליטות הוותיקות בוונצואלה, והן פעלו כמה פעמים כדי לסיים את שלטונו.
באביב תשס"ב, החל גל הפגנות בתמיכה של ארגוני אנשי עסקים, חלק גדול מהעיתונות, מפלגות הימין, ואיגודים מקצועיים. אחרי ש-12 מפגינים נהרגו מיריות, ההפיכה דוכאה. צ'אווס ותומכיו מאשימים את ארצות הברית, שמעולם לא הסתירה את עוינותה לנשיא האנטי-אמריקאי, כי עמדה מאחורי ההפיכה. צ'אווס אף אמר בראיון לרשת אל ג'זירה שהמוסד הישראלי עמד גם הוא מאחורי ההפיכה. ארצות הברית מכחישה טענות אלה, אם כי, בניגוד לשאר מדינות אמריקה, ארצות הברית סירבה בתחילה לגנות את ההפיכה, והטילה את האחריות על האירועים על צ'אווס. אחרי כשלון ההפיכה טענה ארצות הברית שלמרות התנגדותה לצ'אווס אמרה לראשי האופוזיציה כי היא מתנגדת להפיכה.
אחרי כשלון ההפיכה מתנגדי הנשיא עברו להשתמש באמצעים חוקתיים על מנת לסיים את כהונתו של צ'אווס.
המרכז דרש התנצלות מנשיא ונצואלה.
לפני כחמש עשרה שנה, עמד צ'אווס בראש הפיכה צבאית שנכשלה, וישב בכלא למשך שנתיים עד שנחון על ידי הנשיא רפאל קלדרה. אחרי שחרורו הפך לפוליטיקאי וייסד את "המפלגה למען הרפובליקה החמישית", ולפני כשבע שנים זכה בבחירות לנשיאות.
בוא נבחר על מצע שקרא למלחמה בעוני ובשחיתות, וזכה לתמיכה רחבה בקרב בני המעמדות הנמוכים במדינה.
כנשיא התבלט בהתנהגותו העממית והשנויה במחלוקת. בכל יום ראשון הוא מופיע בתוכנית בת 5 שעות בה הוא עונה לפניות האזרחים, ואף עורך חיקויים. הוא גם הראשון מנשיאי ונצואלה שבעורקיו זורם דם אינדיאני ושחור. הוא עויין לארצות הברית, והוא רקם קשרים חמים עם פידל קסטרו וקובה, ואף ביקר את סדאם חוסיין בעיראק, והיה בכך לנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שעשה כן מאז מלחמת המפרץ הראשונה.
עם כניסתו לתפקיד ערך סדרה של משאלי עם, ושינה את החוקה בצורה שמגדילה את סמכויות הנשיא. החוקה החדשה אושרה במשאל עם. לפני כשש שנים נבחר מחדש לנשיאות על פי החוקה החדשה, לקדנציה של שש שנים.
התנהגותו של צ'אווס ומדיניותו השמאלית, שהביאה אותו להתנגשות עם אנשי עסקים ועם תעשיית הנפט גרמה לכך שהוא מעורר התנגדות עזה בקרב האליטות הוותיקות בוונצואלה, והן פעלו כמה פעמים כדי לסיים את שלטונו.
באביב תשס"ב, החל גל הפגנות בתמיכה של ארגוני אנשי עסקים, חלק גדול מהעיתונות, מפלגות הימין, ואיגודים מקצועיים. אחרי ש-12 מפגינים נהרגו מיריות, ההפיכה דוכאה. צ'אווס ותומכיו מאשימים את ארצות הברית, שמעולם לא הסתירה את עוינותה לנשיא האנטי-אמריקאי, כי עמדה מאחורי ההפיכה. צ'אווס אף אמר בראיון לרשת אל ג'זירה שהמוסד הישראלי עמד גם הוא מאחורי ההפיכה. ארצות הברית מכחישה טענות אלה, אם כי, בניגוד לשאר מדינות אמריקה, ארצות הברית סירבה בתחילה לגנות את ההפיכה, והטילה את האחריות על האירועים על צ'אווס. אחרי כשלון ההפיכה טענה ארצות הברית שלמרות התנגדותה לצ'אווס אמרה לראשי האופוזיציה כי היא מתנגדת להפיכה.
אחרי כשלון ההפיכה מתנגדי הנשיא עברו להשתמש באמצעים חוקתיים על מנת לסיים את כהונתו של צ'אווס.