לפני מספר ימים, כ 60 שנה לאחר שנספתה בטרבלינקה, נקבע בבית המשפט בתל אביב מותה הרשמי של גניה רוגובוי הי"ד. מועד המוות, קיץ 42, נקבע על ידי שופטת ביהמ"ש לעניני משפחה בתל אביב צילה צפת, לצורך מתן צו ירושה לצאצאיה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי היורשים התקשו לקבל את עזבונה מאחר שלא ניתן היה לדעת את מועד פטירתה המדוייק. השופטת הפעילה סעיף בחוק הצהרות המוות הקובע כי מועד פטירת נספי שואה הוא "היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם, הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים".
יום זה קבעה השופטת, היה יום שילוחם למחנה ההשמדה טרבלינקה בקיץ 42. השופטת ציינה עוד כי "יש גם נוהג רווח לקיים ימי זכרון לנספי שואה ביום השנה בו נשלחו אותם נספים למחנות המוות שכן מקובל לראות מועד זה כמועד המוות".
יצויין כי ענין בירושה גילה גם היועץ המשפטי בשם האפוטרופוס הכללי, הגורם המטפל מטעם המדינה בירושות שאין להן דורש. השופטת מתחה על התנהלותו ביקורת וכתבה: "מוטב היה ליועץ המשפטי אילולא השתלח בתובעים על רצונם לזכות בעזבון המנוחה גניה על אף הריחוק בקרבה המשפחתית. כידוע ליועץ המשפטי אינטרס זהה לזכות בעזבון המנוחה, בהעדר יורש, הגם שאין לו קרבה משפחתית כלל, גם לא רחוקה."
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי היורשים התקשו לקבל את עזבונה מאחר שלא ניתן היה לדעת את מועד פטירתה המדוייק. השופטת הפעילה סעיף בחוק הצהרות המוות הקובע כי מועד פטירת נספי שואה הוא "היום שבו נעלמו עקבותיו של אדם, הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על היותו בחיים".
יום זה קבעה השופטת, היה יום שילוחם למחנה ההשמדה טרבלינקה בקיץ 42. השופטת ציינה עוד כי "יש גם נוהג רווח לקיים ימי זכרון לנספי שואה ביום השנה בו נשלחו אותם נספים למחנות המוות שכן מקובל לראות מועד זה כמועד המוות".
יצויין כי ענין בירושה גילה גם היועץ המשפטי בשם האפוטרופוס הכללי, הגורם המטפל מטעם המדינה בירושות שאין להן דורש. השופטת מתחה על התנהלותו ביקורת וכתבה: "מוטב היה ליועץ המשפטי אילולא השתלח בתובעים על רצונם לזכות בעזבון המנוחה גניה על אף הריחוק בקרבה המשפחתית. כידוע ליועץ המשפטי אינטרס זהה לזכות בעזבון המנוחה, בהעדר יורש, הגם שאין לו קרבה משפחתית כלל, גם לא רחוקה."