ח"כ בניזרי שהיה שר העבודה והרווחה, הואשם כי לא שילם לעובדת זרה, רודרסקה רוזיטה סטפנובה, על עבודתה בביתו. מדובר בפרשה שבה נטען כי העסקת העובדת היתה בבחינת 'מתנה' שנתן לו לכאורה קבלן כ"א משה סלע, בתמורה למידע פנימי שאיפשר לסלע להביא ארצה עובדים זרים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בית הדין האזורי קבע שעדויותיהם של העובדת הזרה ושל עד התביעה הקבלן משה סלע, אינן אמינות, וקיבל את עדותה של גב' בניזרי כי "מדובר בהעסקה של ימים בודדים וכי התשלום שולם לעובדת הזרה בסוף יום העבודה". השופט עמירם רבינוביץ' הביע תמיהה מדוע 'נזכרה' העובדת הזרה לתבוע את בני הזוג בניזרי "רק חמש שנים לאחר סיום עבודתה".
בהחלטתו מתח השופט ביקורת על כך שבית הדין האזורי שדחה את תביעת העובדת הזרה לא פסק לשלם לבני הזוג בניזרי את הוצאות המשפט וזאת בנימוק כי 'מדובר בעובדת זרה שעזבה את הארץ'. "הנימוק שמדובר בעובדת זרה שעזבה את הארץ כפטור מהוצאות לא קיים כאשר חרף זאת הוגש ערעור", כתב השופט, והורה לעובדת הזרה לשלם לבני הזוג בניזרי את הוצאות המשפט לרבות שכר טרחת עו"ד בסך 7 אלפים ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
פרקליטו של בניזרי עו"ד משה אוסדיטשר אמר כי כל המהלכים המשפטיים שנוהלו נגד ח"כ בניזרי נועדו "להכפיש את שמו במטרה להציגו כאיש ציבור המקבל שוחד ממשה סלע אשר קיבל מעמד של עד מדינה".
אוסדיטשר הוסיף כי עורך הדין של העובדת הזרה "לא היסס וידו לא רעדה בהכתירו את העובדת הזרה כ'מתנה', שם קוד לשוחד, שנתן משה סלע". התביעה לדבריו התבססה על 'זכרונם המופלג' של העדים ש'זכרו' 5 שנים לאחור באילו ימים ושעות עבדה העובדת הזרה ועל משה סלע שבסופו של דבר נמצא על ידי בית הדין כ"בלתי אמין, מחליף גירסאות כזיקית, אשר אין בית הדין יכול לתת אמון ולדעת מתי הוא דובר אמת ומתי דובר שקר".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בית הדין האזורי קבע שעדויותיהם של העובדת הזרה ושל עד התביעה הקבלן משה סלע, אינן אמינות, וקיבל את עדותה של גב' בניזרי כי "מדובר בהעסקה של ימים בודדים וכי התשלום שולם לעובדת הזרה בסוף יום העבודה". השופט עמירם רבינוביץ' הביע תמיהה מדוע 'נזכרה' העובדת הזרה לתבוע את בני הזוג בניזרי "רק חמש שנים לאחר סיום עבודתה".
בהחלטתו מתח השופט ביקורת על כך שבית הדין האזורי שדחה את תביעת העובדת הזרה לא פסק לשלם לבני הזוג בניזרי את הוצאות המשפט וזאת בנימוק כי 'מדובר בעובדת זרה שעזבה את הארץ'. "הנימוק שמדובר בעובדת זרה שעזבה את הארץ כפטור מהוצאות לא קיים כאשר חרף זאת הוגש ערעור", כתב השופט, והורה לעובדת הזרה לשלם לבני הזוג בניזרי את הוצאות המשפט לרבות שכר טרחת עו"ד בסך 7 אלפים ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
פרקליטו של בניזרי עו"ד משה אוסדיטשר אמר כי כל המהלכים המשפטיים שנוהלו נגד ח"כ בניזרי נועדו "להכפיש את שמו במטרה להציגו כאיש ציבור המקבל שוחד ממשה סלע אשר קיבל מעמד של עד מדינה".
אוסדיטשר הוסיף כי עורך הדין של העובדת הזרה "לא היסס וידו לא רעדה בהכתירו את העובדת הזרה כ'מתנה', שם קוד לשוחד, שנתן משה סלע". התביעה לדבריו התבססה על 'זכרונם המופלג' של העדים ש'זכרו' 5 שנים לאחור באילו ימים ושעות עבדה העובדת הזרה ועל משה סלע שבסופו של דבר נמצא על ידי בית הדין כ"בלתי אמין, מחליף גירסאות כזיקית, אשר אין בית הדין יכול לתת אמון ולדעת מתי הוא דובר אמת ומתי דובר שקר".