ביום ששי ט"ו בטבת תשט"ז, (30.12.1955), בעקבות גשמים עזים, השתבשה הדרך היחידה המובילה מבאר שבע לאילת בקטע הירידה ממעלה עקרבים.
חברת מע"צ החליטה להתחיל בתיקון הכביש ביום ראשון ושלחה למקום ציוד וכמה פועלים, שיתארגנו כבר מיום ששי. הם נסעו בשיירה כי באותה תקופה רבו התקפות מחבלים-מסתננים על כלי רכב בכביש לאילת. בראש השיירה נסע ג'יפ ובו הנהג שלמה כהן ושני מלווים חמושים מאחור, אברהם ארץ-קדושה ושמשון שוורץ.
בשעה 15:30 השיירה הגיעה לק"מ ה- 112, שם ארבו מסתננים שירו בנוסעי הג'יפ, הרגו את שני המלווים ופצעו את הנהג, שהצליח להגיע לשדה בוקר ולדווח אודות התקרית.
אברהם ארץ-קדושה, בן מרים ואגאי, נולד בשנת תרצ"א (1931) בשיראז, פרס, והיה בן 24 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע.
הוא היה הבן החמישי במשפחה ובה תשעה ילדים. אברהם לא למד בבית ספר בילדותו, בגיל צעיר החל לעבוד כעצמאי, וכדי להצליח הצטרף לשני אחיו שעבדו בעיר אבאדן.
ביום שני, י"ד באייר תש"י, 01.05.1950 עלה לארץ והתגורר בקיבוץ הדתי "יסודות" ליד ואדי ערה. לאחר שנה התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בגולני. בתום השירות הוא למד מכונאות רכב ועבד בחברת מע"צ.
אברהם ארץ-קדושה היה פעיל בקרב עדת עולי פרס בבאר שבע, ובשל מעורבותו ועזרתו לעולים הרבים, ועל אף היותו צעיר מאוד, הוכתר כראש העדה הפרסית בעיר. הוא השקיע מאמצים רבים כדי להקים בעיר בית כנסת לעדה הפרסית, ואמנם ראש העיר הבטיח לעזור, ומעט לפני מותו של אברהם הגיע לנמל חיפה צריף העץ השוודי שנועד למבנה בית הכנסת.
בית הכנסת שהוקם ביוזמתו - בית הכנסת לעולי אירן ברחוב שבזי בבאר שבע - נקרא על שמו של אברהם ארץ קדושה, ולימים הוחלף מבנה העץ בבית לבנים לתפארת. כן הוצאו חוברת מזמורי תהילים לפי אותיות, ושירון לזכרו.
חברת מע"צ הקימה במקום הירי מצבה לזכר הנופלים. ביוזמת יעקב, אחיו של אברהם, הוקמה מצבה גדולה ונשתלו עצים מסביב. עובדי מע"צ התחייבו להשקות את העצים מדי עוברם במקום ואכן, העצים גדלו והיו לחורש נאה. באמצע שנת תשס"א נבנה במקום ע"י שלמה, אח נוסף של אברהם, גלעד חדש - מוקף מסלעות, ומותאם לגובה הכביש החדש.
שמשון שוורץ, בן סבינה ואברהם, נולד ברומניה בכ"ו בטבת תרפ"ט (08.01.1929).
בחודש אב תש"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, עלה לישראל.
מתחילת שנות החמישים עבד כשומר ומאבטח באתרי סלילת כבישים ובנייה בדרום. בן 26 שנים במותו.
חברת מע"צ החליטה להתחיל בתיקון הכביש ביום ראשון ושלחה למקום ציוד וכמה פועלים, שיתארגנו כבר מיום ששי. הם נסעו בשיירה כי באותה תקופה רבו התקפות מחבלים-מסתננים על כלי רכב בכביש לאילת. בראש השיירה נסע ג'יפ ובו הנהג שלמה כהן ושני מלווים חמושים מאחור, אברהם ארץ-קדושה ושמשון שוורץ.
בשעה 15:30 השיירה הגיעה לק"מ ה- 112, שם ארבו מסתננים שירו בנוסעי הג'יפ, הרגו את שני המלווים ופצעו את הנהג, שהצליח להגיע לשדה בוקר ולדווח אודות התקרית.
אברהם ארץ-קדושה, בן מרים ואגאי, נולד בשנת תרצ"א (1931) בשיראז, פרס, והיה בן 24 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע.
הוא היה הבן החמישי במשפחה ובה תשעה ילדים. אברהם לא למד בבית ספר בילדותו, בגיל צעיר החל לעבוד כעצמאי, וכדי להצליח הצטרף לשני אחיו שעבדו בעיר אבאדן.
ביום שני, י"ד באייר תש"י, 01.05.1950 עלה לארץ והתגורר בקיבוץ הדתי "יסודות" ליד ואדי ערה. לאחר שנה התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בגולני. בתום השירות הוא למד מכונאות רכב ועבד בחברת מע"צ.
אברהם ארץ-קדושה היה פעיל בקרב עדת עולי פרס בבאר שבע, ובשל מעורבותו ועזרתו לעולים הרבים, ועל אף היותו צעיר מאוד, הוכתר כראש העדה הפרסית בעיר. הוא השקיע מאמצים רבים כדי להקים בעיר בית כנסת לעדה הפרסית, ואמנם ראש העיר הבטיח לעזור, ומעט לפני מותו של אברהם הגיע לנמל חיפה צריף העץ השוודי שנועד למבנה בית הכנסת.
בית הכנסת שהוקם ביוזמתו - בית הכנסת לעולי אירן ברחוב שבזי בבאר שבע - נקרא על שמו של אברהם ארץ קדושה, ולימים הוחלף מבנה העץ בבית לבנים לתפארת. כן הוצאו חוברת מזמורי תהילים לפי אותיות, ושירון לזכרו.
חברת מע"צ הקימה במקום הירי מצבה לזכר הנופלים. ביוזמת יעקב, אחיו של אברהם, הוקמה מצבה גדולה ונשתלו עצים מסביב. עובדי מע"צ התחייבו להשקות את העצים מדי עוברם במקום ואכן, העצים גדלו והיו לחורש נאה. באמצע שנת תשס"א נבנה במקום ע"י שלמה, אח נוסף של אברהם, גלעד חדש - מוקף מסלעות, ומותאם לגובה הכביש החדש.
שמשון שוורץ, בן סבינה ואברהם, נולד ברומניה בכ"ו בטבת תרפ"ט (08.01.1929).
בחודש אב תש"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, עלה לישראל.
מתחילת שנות החמישים עבד כשומר ומאבטח באתרי סלילת כבישים ובנייה בדרום. בן 26 שנים במותו.