המרכז המדיני קובע בדו"ח כי הפרקליטות יזמה הפרה מאסיבית ושיטתית של החוק שאותו היא אמורה לאכוף. בדו"ח: שופטת ששלחה ילדות ל'חינוך מחדש' ועוד.
דו"ח "הפרת זכויות האדם במשפט של מתנגדי תכנית ההתנתקות" שהופק במרכז המדיני לישראל, הוגש לועדת החוקה ולאגודה לזכויות האזרח.
לדברי ד"ר יצחק קליין יו"ר המרכז, הדו"ח העוסק במעשיה של המדינה נגד זכויות האדם, יועבר למבקר המדינה בדרישה לפתוח בחקירה לגבי מדיניות הפרקליטות וכיצד היא קובעת מדיניות זו. הדו"ח אף יועבר ללשכת עורכי הדין לבדוק האם אין באופן התנהלות פרקליטי המדינה פגיעה באתיקה המקצועית.
בראיון לכתבנו עוזי ברוך אומר ד"ר קליין כי הדו"ח הוכן על בסיס בדיקתם של מאות תיקים, פסקי דין ופרוטוקולים וממנו עולה תמונה לפיה מערכת המשפט ופרקליטות המדינה התגייסו 'התגייסות עקרונית' למטרה הפוליטית של עצירת מתנגדי ההתנתקות, אפילו כאלה שעברו עבירות קלות, לא אלימות וזאת בניגוד לחוק המעצרים.
"מול תופעת התנגדות אזרחית בלתי אלימה מערכת אכיפת החוק יזמה מעצמה הפרה מאסיבית ושיטתית של החוק שהיא אמורה לאכוף אותו", אומר ד"ר קליין. דוגמא לכך הן החזקתן במעצר של 3 קטינות, במשך שבועות רבים. לדבריו בפרוטוקולים אומר התובע כי יש לשלוח אותן לקיבוץ כלשהו "לחינוך מחדש". השופטת בדקה את 'ההשקפות האידיאולוגיות' של הורי הילדות והחליטה ש'ההורים אינם ראוים להיות אפוטרופסים' על הבנות.
הבנות אמנם עברו על החוק אומר קליין אבל חוק גם מגדיר באיזה עילות מותר להחזיק במעצר. למשל, אם אדם חשוד שעבר עבירה קלה ואינו מסוכן לציבור, אסור להחזיקו במעצר או להגביל את חירותו סתם כך. "ברגע שאנשים פעלו מתוך מה שהשופטת איילה פרוקצ'ה הגדירה כ'עבריינות אידיאולוגית', זה כשלעצמו הפך להיות 'עילה למסוכנות', גם אם מדובר באנשים שלא עשו דבר מסוכן".
"מדובר על מאות מקרים שבהם הפרקליטות ובתי המשפט זרקו את החוק מאחורי גבם, בגלל שהיתה להם מגמה לעצור את מי שלא היתה עילה לעצור אותם לפני משפט".
גם אם רעיונותיו של מישהו נראים 'מסוכנים', מוסיף קליין אין הצדקה למעצר וכל המקרים היו כאלה ש"המערכת עברה על החוקים של עצמה".
ד"ר קליין מביא את סיפורו של חיים יהודה זקש שהוחזק במעצר על עבירה שלא הוכח שביצע. הוא ניסה לדבריו למסור את גרסתו לפיה אינו מעורב במעשה "12 יום הוא הוחזק במעצר ואיש לא חקר אותו ולא איפשרו לו למסור את גרסתו למרות ששני שופטים קבעו שיש לתחקר אותו. בסופו של דבר הוא חתם על עיסקת טיעון שבה 'הורשע' על מעשה שלא הוכח שביצע, ובלבד שיוכל לשוב לאשתו וילדיו".
קליין מציין כי הדו"ח שהוכן בקפידה, באופן מקצועי ומבוסס, והוכר על איכותו זו על ידי האגודה לזכויות האזרח שאף אימצה חלק ממסקנותיו. הוא גם הוצג בפני ועדת החוקה שלפני 3 שבועות דנה במדיניות הפרקליטות. בדיון הועברה לפרקליטות המלצה 'לרדת' ממדיניות המעצרים וכתבי האישום. "לפי שעה הפרקליטות לא הגיבה", אומר ד"ר קליין.
הדו"ח יימסר למבקר המדינה במטרה לפתוח בחקירה לגבי מדיניות הפרקליטות וגם ללשכת עורכי הדין כדי שתבדוק את השאלה האם התנהלות הפרקליטות שיש בה הפרת החוק, אינה פוגעת באתיקה המקצועית.
למעשה, המטרה של הדו"ח היא "לחשוף את העובדה כי הפרקליטות אימצה מדיניות שהיא נגד חוקי המדינה", מדגיש ד"ר קליין.
להאזנה לראיון
דו"ח "הפרת זכויות האדם במשפט של מתנגדי תכנית ההתנתקות" שהופק במרכז המדיני לישראל, הוגש לועדת החוקה ולאגודה לזכויות האזרח.
לדברי ד"ר יצחק קליין יו"ר המרכז, הדו"ח העוסק במעשיה של המדינה נגד זכויות האדם, יועבר למבקר המדינה בדרישה לפתוח בחקירה לגבי מדיניות הפרקליטות וכיצד היא קובעת מדיניות זו. הדו"ח אף יועבר ללשכת עורכי הדין לבדוק האם אין באופן התנהלות פרקליטי המדינה פגיעה באתיקה המקצועית.
בראיון לכתבנו עוזי ברוך אומר ד"ר קליין כי הדו"ח הוכן על בסיס בדיקתם של מאות תיקים, פסקי דין ופרוטוקולים וממנו עולה תמונה לפיה מערכת המשפט ופרקליטות המדינה התגייסו 'התגייסות עקרונית' למטרה הפוליטית של עצירת מתנגדי ההתנתקות, אפילו כאלה שעברו עבירות קלות, לא אלימות וזאת בניגוד לחוק המעצרים.
"מול תופעת התנגדות אזרחית בלתי אלימה מערכת אכיפת החוק יזמה מעצמה הפרה מאסיבית ושיטתית של החוק שהיא אמורה לאכוף אותו", אומר ד"ר קליין. דוגמא לכך הן החזקתן במעצר של 3 קטינות, במשך שבועות רבים. לדבריו בפרוטוקולים אומר התובע כי יש לשלוח אותן לקיבוץ כלשהו "לחינוך מחדש". השופטת בדקה את 'ההשקפות האידיאולוגיות' של הורי הילדות והחליטה ש'ההורים אינם ראוים להיות אפוטרופסים' על הבנות.
הבנות אמנם עברו על החוק אומר קליין אבל חוק גם מגדיר באיזה עילות מותר להחזיק במעצר. למשל, אם אדם חשוד שעבר עבירה קלה ואינו מסוכן לציבור, אסור להחזיקו במעצר או להגביל את חירותו סתם כך. "ברגע שאנשים פעלו מתוך מה שהשופטת איילה פרוקצ'ה הגדירה כ'עבריינות אידיאולוגית', זה כשלעצמו הפך להיות 'עילה למסוכנות', גם אם מדובר באנשים שלא עשו דבר מסוכן".
"מדובר על מאות מקרים שבהם הפרקליטות ובתי המשפט זרקו את החוק מאחורי גבם, בגלל שהיתה להם מגמה לעצור את מי שלא היתה עילה לעצור אותם לפני משפט".
גם אם רעיונותיו של מישהו נראים 'מסוכנים', מוסיף קליין אין הצדקה למעצר וכל המקרים היו כאלה ש"המערכת עברה על החוקים של עצמה".
ד"ר קליין מביא את סיפורו של חיים יהודה זקש שהוחזק במעצר על עבירה שלא הוכח שביצע. הוא ניסה לדבריו למסור את גרסתו לפיה אינו מעורב במעשה "12 יום הוא הוחזק במעצר ואיש לא חקר אותו ולא איפשרו לו למסור את גרסתו למרות ששני שופטים קבעו שיש לתחקר אותו. בסופו של דבר הוא חתם על עיסקת טיעון שבה 'הורשע' על מעשה שלא הוכח שביצע, ובלבד שיוכל לשוב לאשתו וילדיו".
קליין מציין כי הדו"ח שהוכן בקפידה, באופן מקצועי ומבוסס, והוכר על איכותו זו על ידי האגודה לזכויות האזרח שאף אימצה חלק ממסקנותיו. הוא גם הוצג בפני ועדת החוקה שלפני 3 שבועות דנה במדיניות הפרקליטות. בדיון הועברה לפרקליטות המלצה 'לרדת' ממדיניות המעצרים וכתבי האישום. "לפי שעה הפרקליטות לא הגיבה", אומר ד"ר קליין.
הדו"ח יימסר למבקר המדינה במטרה לפתוח בחקירה לגבי מדיניות הפרקליטות וגם ללשכת עורכי הדין כדי שתבדוק את השאלה האם התנהלות הפרקליטות שיש בה הפרת החוק, אינה פוגעת באתיקה המקצועית.
למעשה, המטרה של הדו"ח היא "לחשוף את העובדה כי הפרקליטות אימצה מדיניות שהיא נגד חוקי המדינה", מדגיש ד"ר קליין.
להאזנה לראיון