בתקופה האחרונה התגלו במספר מוקדים בעמק הירדן מצבורים של נמלי אש קטנות, המוכרות לטיילים ישראליים כאיום בביקורם בארצות צפון, דרום אמריקה, איים באוקיינוס השקט ובים הקריבי.
מדובר בסוג נמלים ארסיות שעקיצתן גורמת לצריבה קשה הנמשכת לאורך שעות ולפעמים אף ימים. אנשים רבים שנפגעים מעקיצת הנמלים והם רגישים יותר עלולים להגיע עד לכדי אשפוז. מומחים אליהם פנו אנשי החברה להגנת הטבע קובעים כי "עקיצות הנמלים עשויות לפגוע בקרנית העין ואף לגרום לעיוורון בחיות בית ובחיות בר כצבים ופילים".
המומחים אספו עדויות של תושבים רבים בקיבוצי עמק הירדן אפיקים ובית זרע, ואלה סיפרו על עקיצות כואבות ביותר בדומה לכוויות בעור. המומחים סיירו באזור ואספו דגימות של הנמלים, והעבירו אותן למומחה העולמי הגדול לנמלים אלה בברזיל וכעת הם קובעים כי אכן מדובר בנמלת האש הקטנה.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי המומחים מגדירים את המצב כ"לא טוב. בקיבוצים בית זרע ואפיקים נראה כי הנמלים נפוצות מאוד ושולטות על בית הגידול. בכל מקום שבדקנו מצאנו קני נמלים ממין זה, ולעומת זאת לא מצאנו אף נמלה ממין אחר. מצב מאוד לא רגיל שמראה על מידת ההתפשטות של הנמלים".
הערכת המומחים היא כי התפשטות הנמלים החלה לפני כחמש שנים לאחר שהגיעו למקום לפני כשמונה שנים.
כתבנו מדווח כי צוותי המומחים שהוזעקו למקום מודאגים ביותר מהאפשרות לפגיעה חמורה באיזון האקולוגי. סוג זה של נמלים מוגדר ברשימה העולמית של ה-IUCN של מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר, והמאבק לבלימתן צפוי להיות ארוך ומתיש.
דובר רשות הטבע והגנים אמנון נחמיאס מוסר לכתבנו כי בימים אלה בוחנים ברשות, בשיתוף הרשויות המקומיות את האופן בו יטפלו בבעיה. לדבריו נמלים אלה פולשות על ישי פיצול קינים ולא תוך כדי מעוף באוויר כאצל שאר המינים. כיוון שכך לומדים כעת ברשות את ניסיון העבר שהצבר ברחבי העולם. בגלפגוס עלה בידי הרשויות להדביר חלקית את הנמלה על ידי שריפה מבוקרת של שטחי ענק. במהלך זה עלה בידיהם לבלום את התפשטות הנמלה לאיים הקטנים בחלקם, אך לא באיים הגדולים.
כמו כן נבחנים חומרי הדברה ורעל בהם נעשה שימוש במקומות אחרים בעולם. החשש הכבד הוא ששימוש ברעלים אלה יביא לפגיעה אנושה בחי ובצומח. החומרים עלולים לפגוע גם בדגה המצויה בבקעת הירדן לרוב.
נחמיאס אומר כי כעת נמשכת הפעילות בשני מישורים – האחד יידוע הרשויות שמצויות תחת סיכון, ודרכם להזהיר את התושבים. המישור השני הוא ניסיון למפות במדויק את השטח בו מצויות הנמלים לקראת פעילות בפועל נגדן.
עם זאת יצוין כי פעילות הנמלים עשויה להתגבר עם בוא הקיץ. ואולם, למרות הזמן הקצוב הרי שלא ניתן יהיה לעשות שימוש ברעלים ובחומרי ההדברה מבלי לבחון היטב את כל השלכותיהם על החי והצומח.
מדובר בסוג נמלים ארסיות שעקיצתן גורמת לצריבה קשה הנמשכת לאורך שעות ולפעמים אף ימים. אנשים רבים שנפגעים מעקיצת הנמלים והם רגישים יותר עלולים להגיע עד לכדי אשפוז. מומחים אליהם פנו אנשי החברה להגנת הטבע קובעים כי "עקיצות הנמלים עשויות לפגוע בקרנית העין ואף לגרום לעיוורון בחיות בית ובחיות בר כצבים ופילים".
המומחים אספו עדויות של תושבים רבים בקיבוצי עמק הירדן אפיקים ובית זרע, ואלה סיפרו על עקיצות כואבות ביותר בדומה לכוויות בעור. המומחים סיירו באזור ואספו דגימות של הנמלים, והעבירו אותן למומחה העולמי הגדול לנמלים אלה בברזיל וכעת הם קובעים כי אכן מדובר בנמלת האש הקטנה.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי המומחים מגדירים את המצב כ"לא טוב. בקיבוצים בית זרע ואפיקים נראה כי הנמלים נפוצות מאוד ושולטות על בית הגידול. בכל מקום שבדקנו מצאנו קני נמלים ממין זה, ולעומת זאת לא מצאנו אף נמלה ממין אחר. מצב מאוד לא רגיל שמראה על מידת ההתפשטות של הנמלים".
הערכת המומחים היא כי התפשטות הנמלים החלה לפני כחמש שנים לאחר שהגיעו למקום לפני כשמונה שנים.
כתבנו מדווח כי צוותי המומחים שהוזעקו למקום מודאגים ביותר מהאפשרות לפגיעה חמורה באיזון האקולוגי. סוג זה של נמלים מוגדר ברשימה העולמית של ה-IUCN של מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר, והמאבק לבלימתן צפוי להיות ארוך ומתיש.
דובר רשות הטבע והגנים אמנון נחמיאס מוסר לכתבנו כי בימים אלה בוחנים ברשות, בשיתוף הרשויות המקומיות את האופן בו יטפלו בבעיה. לדבריו נמלים אלה פולשות על ישי פיצול קינים ולא תוך כדי מעוף באוויר כאצל שאר המינים. כיוון שכך לומדים כעת ברשות את ניסיון העבר שהצבר ברחבי העולם. בגלפגוס עלה בידי הרשויות להדביר חלקית את הנמלה על ידי שריפה מבוקרת של שטחי ענק. במהלך זה עלה בידיהם לבלום את התפשטות הנמלה לאיים הקטנים בחלקם, אך לא באיים הגדולים.
כמו כן נבחנים חומרי הדברה ורעל בהם נעשה שימוש במקומות אחרים בעולם. החשש הכבד הוא ששימוש ברעלים אלה יביא לפגיעה אנושה בחי ובצומח. החומרים עלולים לפגוע גם בדגה המצויה בבקעת הירדן לרוב.
נחמיאס אומר כי כעת נמשכת הפעילות בשני מישורים – האחד יידוע הרשויות שמצויות תחת סיכון, ודרכם להזהיר את התושבים. המישור השני הוא ניסיון למפות במדויק את השטח בו מצויות הנמלים לקראת פעילות בפועל נגדן.
עם זאת יצוין כי פעילות הנמלים עשויה להתגבר עם בוא הקיץ. ואולם, למרות הזמן הקצוב הרי שלא ניתן יהיה לעשות שימוש ברעלים ובחומרי ההדברה מבלי לבחון היטב את כל השלכותיהם על החי והצומח.