ההסתדרות נחלשה וכך ארגוני העובדים ולכן בתי הדין הם המגן היחידי של העובדים ואין לבטל את מעמדם המיוחד. כך ממליצה הועדה לבדיקת בתי דין לעבודה שדו"ח מטעמה מוגש בצהרים לשרת המשפטים ציפי לבני.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הועדה מונתה בנוב' 03 לבדוק את נחיצות בתי דין לעבודה. נגד בתי דין אלו נשמעו טענות לפיהן הם פוסקים הלכות "בלתי מבוססות שאינן עולות בקנה אחד עם הלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, כמו הלכה שלעובד יש זכות מעין קניינית במקום העבודה", "נוטים יתר על המידה לעסוק בפישור וגישור לא פעם למורת רוחו של אחד הצדדים במקום להכריע בסכסוך מבחינה משפטית", יעילים פחות "ושילובם בבתי המשפט הכלליים עשוי לייעל את ההתדיינות ואף לחסוך כסף לאוצר המדינה".
הועדה קובעת כי לאור בדיקת עולה תמונה שונה לחלוטין וכמעט כל הגופים שלהם ענין ישיר בתפקוד של ביה"ד לעבודה "אין אף גוף המציע לבטל את המעמד הנפרד של בתי דין לעבודה או לשנות את מבנה מערכת בתי דין אלה". יתירה מכך, "בסה"כ פעילותו של בי"ד לעבודה זוכה להערכה מצד רוב הגופים המעורבים ביחסי העבודה ובכלל זה ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים". בתי הדין לעבודה נחשבים נגישים ידידותיים וכאלו שהצליחו "למצב עצמם בעיני הצדדים ליחסי עבודה כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה".
בעיקר חשיבותם "לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים. הצורך בהגנה כזאת גבר בתקופה האחרונה בעיקר נוכח היחלשות יחסית של ארגוני העובדים ובראשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הארגונים החברתיים הדגישו כי ביטול המעמד הקיים של בתי הדין לעבודה ושילובם בבתי המשפט הכלליים עלולים לפגוע בצורה קשה בהגנה על זכויות עובדים, במיוחד על הזכויות של הקבוצות החלשות ביותר בציבור העובדים".
הועדה עסקה בהמלצות לשיפור תפקודם והתייחסה בהרחבה לסוגייה הייחודית של בתי דין אלו, נציגי ציבור המשתתפים בדיונים. הועדה מותחת ביקורת על שיעור ההשתתפותם בדיונים "מספר לא קטן של נציגי ציבור אינו משתתף או משתתף רק במידה מעטה בישיבות בתי דין. לדעת הועדה מצב זה אינו ראוי". יש "לדרוש מהמועמדים למינוי כנציגי ציבור התחייבות להשתתף בישיבות בתי הדין בשיעור שייקבע ויצוין מראש".
הועדה נתנה דעתה גם על דרך מינויים של נציגי ציבור וקבעה כי יש לערוך שינויים. מינויים צריך להיות פומבי ושקוף וכן יש לדרוש מהם להצהיר אם יש להם זיקה "אישית עסקית או פוליטית" לשר שצריך למנותם.
לנציג ציבור יש למנות אדם הכשיר לכך קובעת הועדה "בעל נסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה רווחה או בטחון סוציאלי לרבות הוראה או מחקר בתחום זה במסגרת אקדמית". נציג ציבור יכהן עד גיל 75 בלבד.
הועדה ממליצה כי ימונו נשים וערבים כנציגי ציבור כדי שזה "ישקף באופן הולם את המגזרים השונים בחברה הישראלית".
בראש הועדה עמד שופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופ' יצחק זמיר, וחבריה: לשעבר סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט בדימוס יצחק אליאסוף, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין עו"ד ארנה לין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניני חקיקה עו"ד יהושע שופמן, לשעבר המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי הפרופ' יוסף תמיר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הועדה מונתה בנוב' 03 לבדוק את נחיצות בתי דין לעבודה. נגד בתי דין אלו נשמעו טענות לפיהן הם פוסקים הלכות "בלתי מבוססות שאינן עולות בקנה אחד עם הלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, כמו הלכה שלעובד יש זכות מעין קניינית במקום העבודה", "נוטים יתר על המידה לעסוק בפישור וגישור לא פעם למורת רוחו של אחד הצדדים במקום להכריע בסכסוך מבחינה משפטית", יעילים פחות "ושילובם בבתי המשפט הכלליים עשוי לייעל את ההתדיינות ואף לחסוך כסף לאוצר המדינה".
הועדה קובעת כי לאור בדיקת עולה תמונה שונה לחלוטין וכמעט כל הגופים שלהם ענין ישיר בתפקוד של ביה"ד לעבודה "אין אף גוף המציע לבטל את המעמד הנפרד של בתי דין לעבודה או לשנות את מבנה מערכת בתי דין אלה". יתירה מכך, "בסה"כ פעילותו של בי"ד לעבודה זוכה להערכה מצד רוב הגופים המעורבים ביחסי העבודה ובכלל זה ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים". בתי הדין לעבודה נחשבים נגישים ידידותיים וכאלו שהצליחו "למצב עצמם בעיני הצדדים ליחסי עבודה כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה".
בעיקר חשיבותם "לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים. הצורך בהגנה כזאת גבר בתקופה האחרונה בעיקר נוכח היחלשות יחסית של ארגוני העובדים ובראשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הארגונים החברתיים הדגישו כי ביטול המעמד הקיים של בתי הדין לעבודה ושילובם בבתי המשפט הכלליים עלולים לפגוע בצורה קשה בהגנה על זכויות עובדים, במיוחד על הזכויות של הקבוצות החלשות ביותר בציבור העובדים".
הועדה עסקה בהמלצות לשיפור תפקודם והתייחסה בהרחבה לסוגייה הייחודית של בתי דין אלו, נציגי ציבור המשתתפים בדיונים. הועדה מותחת ביקורת על שיעור ההשתתפותם בדיונים "מספר לא קטן של נציגי ציבור אינו משתתף או משתתף רק במידה מעטה בישיבות בתי דין. לדעת הועדה מצב זה אינו ראוי". יש "לדרוש מהמועמדים למינוי כנציגי ציבור התחייבות להשתתף בישיבות בתי הדין בשיעור שייקבע ויצוין מראש".
הועדה נתנה דעתה גם על דרך מינויים של נציגי ציבור וקבעה כי יש לערוך שינויים. מינויים צריך להיות פומבי ושקוף וכן יש לדרוש מהם להצהיר אם יש להם זיקה "אישית עסקית או פוליטית" לשר שצריך למנותם.
לנציג ציבור יש למנות אדם הכשיר לכך קובעת הועדה "בעל נסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה רווחה או בטחון סוציאלי לרבות הוראה או מחקר בתחום זה במסגרת אקדמית". נציג ציבור יכהן עד גיל 75 בלבד.
הועדה ממליצה כי ימונו נשים וערבים כנציגי ציבור כדי שזה "ישקף באופן הולם את המגזרים השונים בחברה הישראלית".
בראש הועדה עמד שופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופ' יצחק זמיר, וחבריה: לשעבר סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט בדימוס יצחק אליאסוף, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין עו"ד ארנה לין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניני חקיקה עו"ד יהושע שופמן, לשעבר המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי הפרופ' יוסף תמיר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.