220 חברות נשק מורשות פועלות כיום ברחבי העולם ומוכרות ציוד צבאי מסוגים שונים עבור מדינות ישראל בפיקוח סיב"ט היחידה המופקדת במשרד הביטחון על קידום ומכירה של ציוד צבאי לסוגיו.
סיב"ט מנוהלת ע"י אלוף (מיל') יוסי בן-חנן. סיב"ט פועלת באמצעות סגן ראש סיב"ט לשיווק לפי אזורי מכירה גיאוגרפיים (דוגמת- הודו, יפן, סינגפור, המזרח הרחוק, דרום אמריקה, אמריקה הלטינית ועוד.) סגן ראש סיב"ט נוסף הממונה ע"י היחידה הארצית למכירה מטפל ביחידות משנה העוסקות במכירת ציוד לתחום היבשה, תחומי אויר וים, קשר ואופטיקה ועוד. נתונים אלה ונוספים עולים מסקירה על סיב"ט שנעשתה באוניברסיטת דרבי.
מתווכי הנשק המורשים, בינהם פוליטיקאים לשעבר ואנשי עסקים ידועים, קיבלו "היתר מנכ"ל" לפעול בסחר בנשק והם מוכרים, בין היתר, ציוד כמו: מנועי מטוסים וחלקי מנועים, מערכות אלקטרוניקה למניעת ירוט מטוסים, טילים וספינות קרב, תותחים וטנקים שיצאו משירות צה"ל, ציוד רפואי ליחידות לוחמות, מערכות לוגיסטיות מיוחדות, צוותים לתחזוקת והדרכת מערכות מתוחכמות, נק"ל, אפודי מגן ועוד שורה ארוכה של ציוד צבאי מגוון. פעילות המתווכים המורשים באופן עצמאי נאמדת במאות מיליוני דולר מדי שנה.
מהסקירה עולה כי אדם הקרוב לתחום הסחר בנשק יאלץ, בדרך כלל , להמתין כחצי שנה עד לקבלת היתר מנכ"ל לעסקת נשק. לעיתים, פוליטיקאים שפרשו או בכירים בצה"ל, קיבלו את ההיתר תוך זמן קצר הרבה יותר.
עוד עולה מהסקירה כי נספחים צבאיים רבים של ישראל בשגרירויות ברחבי העולם עוסקים מטעם סיב"ט במו"מ על מכירת נשק. חלק מנספחים אלה שמסיימים את תפקידם אחר 4 שנות כהונה עוברים במהירות לעבוד כסוכני מכירות בחברות נשק גדולות או באופן עצמאי תוך ניצול קשריהם שפותחו במהלך שנות עבודתם כאנשי סיב"ט. ממשהב"ט נמסר בתגובה לשאלת דרבי בנושא "הצורך בצינון" בין תפקיד הנספח לסוחר נשק- "חזקה על נציג רשמי, בין אם עובד המשרד או נספח צה"ל העובר לעבוד בתעשייה ביטחונית כי יפעל בכפוף למתחייב על פי חוק הצינון". מיותר לציין שהפקדת הפיקוח על הצינון בידי העובד מהווה בעיה בפני עצמה. עפ"י הידוע נספחים צבאיים במדינות כמו- הודו, סין, סינגפור, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית הפכו לעובדי חברות פרטיות חודשים בלבד לאחר פרישתם מסיב"ט.
מבנה סיב"ט פשוט יחסית: חטיבת השיווק, היחידה הארצית למכירות והמרכז לשירותי יצוא. הציוד הצבאי לסוגיו נמכר ע"י סיב"ט במכרז פומבי או במרכז סגור עפ"י תקנות המרכזים או במכירה בדרך של מו"מ. בדרבי מציינים כי בשנים האחרונות ארעו מספר מקרים שציוד שנמכר במכרז מסיב"ט נמכר סמוך לאחר המכרז במחיר של פי 10 למדינות שונות באפריקה או באמריקה הלטינית.
סיב"ט מארגנת ביקורים של מפקדי צבאות זרים ממדינות שונות שחלקם מלווים במתווכים (סוכנים) שרקמו עסקאות מכירה של נשק מתוצרת ישראל עבור מדינות שונות שבחלקם השלטון אינו דמוקרטי. סיב"ט גם מארגנת, עבור חברות נשק ישראליות, ירידי תצוגת נשק בסינגפור, צ'ילה, טורקיה, הודו, קוריאה, אנגליה וברזיל, במטרה לעודד קיום עסקאות. אנשי דרבי מציינים כי לתערוכות אלה מוזמנים, מעת לעת, גורמים שאין להם קשר דיפלומטי או עיסקי עם ישראל במטרה לעודד עסקאות נשק בהיקף כספי גדול ככל שניתן. בעבר ביצעה ישראל עסקאות נשק עם מדינות כמו: אקוואדור, מקסיקו, אנגולה, דרא"פ, גאנה, טוגו, ליבריה, ניגריה, סרביה מונטנגרו, קרואטיה, יוון פורטוגל ועוד. במדינות מסוימות הרוויחו סוכנים שהם אנשי עסקים פרטיים עשרות מיליוני דולר כמתווכים. ידוע שתופעת דמי תיווך לקונים, בעיקר באפריקה, מגיעה לעיתים לכ- 25% מהיקף העסקה.
עפ"י המידע מרבית העסקאות מדווחות לממשל האמריקאי במיוחד העסקאות בעלות היקף כספי משמעותי. יחד עם זאת במספר מקרים מתקשים בסיב"ט לעקוב אחר סחר בנשק לגופים שלישיים שרוכשים, תמורת עמלה, נשק וציוד עבור צדדים שמדינת ישראל אינה מעונינת למכור להם נשק או ציוד צבאי אחר. יצויין שחלק מהמידע בסקירה התבסס גם על מקורות גלויים של סיב"ט. משרד הביטחון התבקש להגיב מספר פעמים לסקירה בעניין סיב"ט. לאחר שיחות טלפוניות ותכתובת ארוכה שנמשכה כעשרה ימים עם אוניברסיטת דרבי החליט משהב"ט להימנע מתגובה.
סיב"ט מנוהלת ע"י אלוף (מיל') יוסי בן-חנן. סיב"ט פועלת באמצעות סגן ראש סיב"ט לשיווק לפי אזורי מכירה גיאוגרפיים (דוגמת- הודו, יפן, סינגפור, המזרח הרחוק, דרום אמריקה, אמריקה הלטינית ועוד.) סגן ראש סיב"ט נוסף הממונה ע"י היחידה הארצית למכירה מטפל ביחידות משנה העוסקות במכירת ציוד לתחום היבשה, תחומי אויר וים, קשר ואופטיקה ועוד. נתונים אלה ונוספים עולים מסקירה על סיב"ט שנעשתה באוניברסיטת דרבי.
מתווכי הנשק המורשים, בינהם פוליטיקאים לשעבר ואנשי עסקים ידועים, קיבלו "היתר מנכ"ל" לפעול בסחר בנשק והם מוכרים, בין היתר, ציוד כמו: מנועי מטוסים וחלקי מנועים, מערכות אלקטרוניקה למניעת ירוט מטוסים, טילים וספינות קרב, תותחים וטנקים שיצאו משירות צה"ל, ציוד רפואי ליחידות לוחמות, מערכות לוגיסטיות מיוחדות, צוותים לתחזוקת והדרכת מערכות מתוחכמות, נק"ל, אפודי מגן ועוד שורה ארוכה של ציוד צבאי מגוון. פעילות המתווכים המורשים באופן עצמאי נאמדת במאות מיליוני דולר מדי שנה.
מהסקירה עולה כי אדם הקרוב לתחום הסחר בנשק יאלץ, בדרך כלל , להמתין כחצי שנה עד לקבלת היתר מנכ"ל לעסקת נשק. לעיתים, פוליטיקאים שפרשו או בכירים בצה"ל, קיבלו את ההיתר תוך זמן קצר הרבה יותר.
עוד עולה מהסקירה כי נספחים צבאיים רבים של ישראל בשגרירויות ברחבי העולם עוסקים מטעם סיב"ט במו"מ על מכירת נשק. חלק מנספחים אלה שמסיימים את תפקידם אחר 4 שנות כהונה עוברים במהירות לעבוד כסוכני מכירות בחברות נשק גדולות או באופן עצמאי תוך ניצול קשריהם שפותחו במהלך שנות עבודתם כאנשי סיב"ט. ממשהב"ט נמסר בתגובה לשאלת דרבי בנושא "הצורך בצינון" בין תפקיד הנספח לסוחר נשק- "חזקה על נציג רשמי, בין אם עובד המשרד או נספח צה"ל העובר לעבוד בתעשייה ביטחונית כי יפעל בכפוף למתחייב על פי חוק הצינון". מיותר לציין שהפקדת הפיקוח על הצינון בידי העובד מהווה בעיה בפני עצמה. עפ"י הידוע נספחים צבאיים במדינות כמו- הודו, סין, סינגפור, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית הפכו לעובדי חברות פרטיות חודשים בלבד לאחר פרישתם מסיב"ט.
מבנה סיב"ט פשוט יחסית: חטיבת השיווק, היחידה הארצית למכירות והמרכז לשירותי יצוא. הציוד הצבאי לסוגיו נמכר ע"י סיב"ט במכרז פומבי או במרכז סגור עפ"י תקנות המרכזים או במכירה בדרך של מו"מ. בדרבי מציינים כי בשנים האחרונות ארעו מספר מקרים שציוד שנמכר במכרז מסיב"ט נמכר סמוך לאחר המכרז במחיר של פי 10 למדינות שונות באפריקה או באמריקה הלטינית.
סיב"ט מארגנת ביקורים של מפקדי צבאות זרים ממדינות שונות שחלקם מלווים במתווכים (סוכנים) שרקמו עסקאות מכירה של נשק מתוצרת ישראל עבור מדינות שונות שבחלקם השלטון אינו דמוקרטי. סיב"ט גם מארגנת, עבור חברות נשק ישראליות, ירידי תצוגת נשק בסינגפור, צ'ילה, טורקיה, הודו, קוריאה, אנגליה וברזיל, במטרה לעודד קיום עסקאות. אנשי דרבי מציינים כי לתערוכות אלה מוזמנים, מעת לעת, גורמים שאין להם קשר דיפלומטי או עיסקי עם ישראל במטרה לעודד עסקאות נשק בהיקף כספי גדול ככל שניתן. בעבר ביצעה ישראל עסקאות נשק עם מדינות כמו: אקוואדור, מקסיקו, אנגולה, דרא"פ, גאנה, טוגו, ליבריה, ניגריה, סרביה מונטנגרו, קרואטיה, יוון פורטוגל ועוד. במדינות מסוימות הרוויחו סוכנים שהם אנשי עסקים פרטיים עשרות מיליוני דולר כמתווכים. ידוע שתופעת דמי תיווך לקונים, בעיקר באפריקה, מגיעה לעיתים לכ- 25% מהיקף העסקה.
עפ"י המידע מרבית העסקאות מדווחות לממשל האמריקאי במיוחד העסקאות בעלות היקף כספי משמעותי. יחד עם זאת במספר מקרים מתקשים בסיב"ט לעקוב אחר סחר בנשק לגופים שלישיים שרוכשים, תמורת עמלה, נשק וציוד עבור צדדים שמדינת ישראל אינה מעונינת למכור להם נשק או ציוד צבאי אחר. יצויין שחלק מהמידע בסקירה התבסס גם על מקורות גלויים של סיב"ט. משרד הביטחון התבקש להגיב מספר פעמים לסקירה בעניין סיב"ט. לאחר שיחות טלפוניות ותכתובת ארוכה שנמשכה כעשרה ימים עם אוניברסיטת דרבי החליט משהב"ט להימנע מתגובה.