יו"ר העבודה עמיר פרץ נפגש בשעה זו בחדר האוכל עם תושבי הישוב נתיב העשרה. הפגישה סגורה לתקשורת.
כתבנו משה פריאל מוסר כי קודם לפגישה הגיע יו"ר העבודה לנקודת תצפית מהישוב על עזה וקיבל הסברים מהמח"ט הצפונית אל"מ מוני. כתבנו מציין כי מספר תושבים הגיעו לתצפית ודרשו להסביר לפרץ על מחדלים לדעתם במיגון הישוב.
אחד התושבים, שייקה שקד, אמר לפרץ: "לדעתנו חסרים עוד כמה עשרות מטרים בחומה המפרידה בין הקיבוץ לעזה ונקודות נוספות במערך המיגון".
מאוחר יותר סייר פרץ בישוב, התעכב בגן הילדים, כאשר סקר המח"ט, אל"מ מוני, את המציאות הביטחונית בשטח פנה אליו פרץ ושאל: "אם גורם ממשלתי היה אומר לך כמה תקציב שאתה צריך,
אנחנו רוצים שנתיב העשרה יהיה ישוב מודל. מה היית עושה?" המח"ט הצפוני השיב לו כי בבדיקת היקף העלויות של כל המיגון הגענו לסך של 185 מיליון ש"ח, אולם "צריך לזכור שני דברים: אחרי שנגמור למגן את כל הישוב ישנה עדיין סכנה שבית לא ממוגן יפגע. אם אתה שואל אותי איך לנצל את הסכום לא הייתי הולך על מיגון כל הישוב. המענה לדעתי צריך להיות בהשקעת כסף באוכלוסיה. שיהיה אפשר לנייד אותה".
בדבריו הזכיר פרץ את שנות החמישים והזכיר לאלוף משנה כי "בזמנו לא תוכננו בבניה חדרי ביטחון ויכול להיות שצריכים לחייב בנייה כזו בחוק כחלק מהנורמה. שכל תוכנית בניה יהיה בה חדר ביטחון".
במפגש עם התושבים, ציין אלון שוסטר, ראש מועצת שער הנגב בפני פרץ כי "לא הצלחנו עד כה לגייס את ממשלת ישראל שתכין תוכנית מקיפה לאיומים ולצרכים הקיימים ביישובי עוטף עזה זה שיורידו את הארנונה ונתנו הטבות כספיות זה לא מספיק יש החלטות שלא קשורות לכסף ובזה אתם חברי הכנסת חייבים לעזור לנו".
מירי, תושבת קיבוץ סעד, קבלה על שעד כה נפלו באיזור 170 קאסמים כאשר היא ציינה שהאחרון שבהם היה בחג החנוכה בגן הילדים ובנס לא נפגע איש "התחושה שלנו שאם היה קורה פה אסון כיום לא היינו ממוגנים כמו שצריך. אנחנו רגילים כבר שכאשר אנחנו שומעים את השחר האדום אנחנו רצים לקירות ומתפללים שלא יקרה מאומה כי אין לנו חדרי ביטחון".
גם רכז הביטחון של נתיב העשרה טען כי לדעתו ולדעת התושבים "כושר ההרתעה של הממשלה הוא לא מספיק, הבומים העל קוליים והירי לשטחים ריקים לא מרתיע אותם, הם יורים על איזורים אסטרטגיים
כמו תחנת הכח באשקלון המייצרת חשמל לחצי מהמדינה, הם יורים על מתקן ההתפלה, ומדינת ישראל ממשיכה למרות זאת להזרים להם חשמל ומים ולספק להם דלק ואנרגיה. אנחנו סבורים שעל כל ירי שהם יורים צריך להפסיק לספק להם חשמל ומים".
בתשובה לשאלות התושבים סיכם פרץ כי "בשעה זו מתקיימות בחירות ברשות הפלשתינית, המצב מאוד מתוח ועלול להתפתח לסערה. הכל תלוי במה שיקרה ברשות הפלשתינאית, ישנם 2 תהליכים שעומדים בסתירה אחד לשני, מצד אחד יותר ויותר ציבור במדינת ישראל סבור שיש להגיע להסכם של שלום ומצדד במדינה לפלשתינאים, מה שלפני 20 שנה אף אדם לא היה חולם על זה. מאידך, הציבור הפלשתיני נע כיום לכיוון הפוך להקצנה. אני מאוד מקווה שהתוצאות יראו שנוכל להגיע לתהליך של שלום עם הצד השני ואז נקבל תשובה ואתם תקבלו תשובה לעתיד האזור וגם תשובה לנושא הביטחון
וחוסר הוודאות שאתם חיים פה".
כתבנו משה פריאל מוסר כי קודם לפגישה הגיע יו"ר העבודה לנקודת תצפית מהישוב על עזה וקיבל הסברים מהמח"ט הצפונית אל"מ מוני. כתבנו מציין כי מספר תושבים הגיעו לתצפית ודרשו להסביר לפרץ על מחדלים לדעתם במיגון הישוב.
אחד התושבים, שייקה שקד, אמר לפרץ: "לדעתנו חסרים עוד כמה עשרות מטרים בחומה המפרידה בין הקיבוץ לעזה ונקודות נוספות במערך המיגון".
מאוחר יותר סייר פרץ בישוב, התעכב בגן הילדים, כאשר סקר המח"ט, אל"מ מוני, את המציאות הביטחונית בשטח פנה אליו פרץ ושאל: "אם גורם ממשלתי היה אומר לך כמה תקציב שאתה צריך,
אנחנו רוצים שנתיב העשרה יהיה ישוב מודל. מה היית עושה?" המח"ט הצפוני השיב לו כי בבדיקת היקף העלויות של כל המיגון הגענו לסך של 185 מיליון ש"ח, אולם "צריך לזכור שני דברים: אחרי שנגמור למגן את כל הישוב ישנה עדיין סכנה שבית לא ממוגן יפגע. אם אתה שואל אותי איך לנצל את הסכום לא הייתי הולך על מיגון כל הישוב. המענה לדעתי צריך להיות בהשקעת כסף באוכלוסיה. שיהיה אפשר לנייד אותה".
בדבריו הזכיר פרץ את שנות החמישים והזכיר לאלוף משנה כי "בזמנו לא תוכננו בבניה חדרי ביטחון ויכול להיות שצריכים לחייב בנייה כזו בחוק כחלק מהנורמה. שכל תוכנית בניה יהיה בה חדר ביטחון".
במפגש עם התושבים, ציין אלון שוסטר, ראש מועצת שער הנגב בפני פרץ כי "לא הצלחנו עד כה לגייס את ממשלת ישראל שתכין תוכנית מקיפה לאיומים ולצרכים הקיימים ביישובי עוטף עזה זה שיורידו את הארנונה ונתנו הטבות כספיות זה לא מספיק יש החלטות שלא קשורות לכסף ובזה אתם חברי הכנסת חייבים לעזור לנו".
מירי, תושבת קיבוץ סעד, קבלה על שעד כה נפלו באיזור 170 קאסמים כאשר היא ציינה שהאחרון שבהם היה בחג החנוכה בגן הילדים ובנס לא נפגע איש "התחושה שלנו שאם היה קורה פה אסון כיום לא היינו ממוגנים כמו שצריך. אנחנו רגילים כבר שכאשר אנחנו שומעים את השחר האדום אנחנו רצים לקירות ומתפללים שלא יקרה מאומה כי אין לנו חדרי ביטחון".
גם רכז הביטחון של נתיב העשרה טען כי לדעתו ולדעת התושבים "כושר ההרתעה של הממשלה הוא לא מספיק, הבומים העל קוליים והירי לשטחים ריקים לא מרתיע אותם, הם יורים על איזורים אסטרטגיים
כמו תחנת הכח באשקלון המייצרת חשמל לחצי מהמדינה, הם יורים על מתקן ההתפלה, ומדינת ישראל ממשיכה למרות זאת להזרים להם חשמל ומים ולספק להם דלק ואנרגיה. אנחנו סבורים שעל כל ירי שהם יורים צריך להפסיק לספק להם חשמל ומים".
בתשובה לשאלות התושבים סיכם פרץ כי "בשעה זו מתקיימות בחירות ברשות הפלשתינית, המצב מאוד מתוח ועלול להתפתח לסערה. הכל תלוי במה שיקרה ברשות הפלשתינאית, ישנם 2 תהליכים שעומדים בסתירה אחד לשני, מצד אחד יותר ויותר ציבור במדינת ישראל סבור שיש להגיע להסכם של שלום ומצדד במדינה לפלשתינאים, מה שלפני 20 שנה אף אדם לא היה חולם על זה. מאידך, הציבור הפלשתיני נע כיום לכיוון הפוך להקצנה. אני מאוד מקווה שהתוצאות יראו שנוכל להגיע לתהליך של שלום עם הצד השני ואז נקבל תשובה ואתם תקבלו תשובה לעתיד האזור וגם תשובה לנושא הביטחון
וחוסר הוודאות שאתם חיים פה".