הקטינה נעצרה על מחאתה בימי הגירוש מגוש קטיף והועברה לבית הסוהר "מעשיהו". היא טענה בתלונתה כי סוהר היכה אותה וסטר לה לאחר שסירבה לבדיקה מחשש לפגיעה בצניעותה. הסוהרת ביקשה לעשות בדיקת סמים וכשסירבה קראה לסוהר אחר שיסייע לה. הסוהר צעק עליה ואמר לה: "כאן זה לא קייטנה אלא בית סוהר". בשלב זה מחתה גם חברתה והסוהר היכה את העצורה.
ח"כ גילה פינקלשטיין ערערה בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על ההחלטה שלא להעמיד לדין את הסוהר.
ע"פ התלונה, הסוהר פארס חשאן היכה את הקטינה ביום 8/9/05 בנוכחות קטינות נוספות ואנשי סגל שב"ס נוספים. למרות זאת החליטו שלא להעמידו לדין משום ש"אין אשמה פלילית".
פינקלשטיין הבהירה למזוז את חומרת ההחלטה: "מדובר בצעירה, קטינה, בתוך תחומי בית הסוהר – מחד, ובסוהר בתפקיד, האמור לדעת את הוראות החוק והנחיות השירות – מאידך, שהרים יד על הקטינה, בנוכחות עדים, ללא כל הצדק סביר – למעט אגו אישי מנופח".
היא מציינת כי האירוע האלים התרחש במהלך התקופה הקשה שלאחר ההתנתקות, כשהקטינה מוחזקת במתקן השב"ס, בניגוד להוראות, תוך חריגה מנהלים וללא כל הצדקה חוקית. "לא הופעל כח ע"י מי מהקטינות, במקום הארוע היו מספר סוהרות, ולא היה כל צורך בהתערבותו האגרסיבית והבוטה של הסוהר האלים".
פינקלשטיין הדגישה כי בביקוריה התכופים בבתי הכלא שונים ובפרט ב"מעשיהו" מתחילת הקדנציה של הכנסת ה – 16 (בנושא סרבני הגט), טרם נתקלה באלימות בוטה מסוג זה של סוהר. "המנעות מהעמדה לדין בנסיבות אלה מהווה סטירת לחי לשלטון החוק, ומטילה כתם עז על כל שרות בתי הסוהר".
היא הוסיפה והבהירה כי כבר בעצם הדרישה לבצע בדיקות סמים בגופן של קטינות, תלמידות החינוך הממ"ד מבתים דתיים, המוחזקות במעצר לפני משפט בגין חשד לעבירות על רקע אידאולוגי, טמונה לכאורה כוונה לענישה ללא סמכות, לביזוי ולפגיעה נפשית וערכית קשה. על רקע זה, הסטירה מהווה נקודת שיא בשפלותה".
לפני כניסת השבת דאגה פינקלשטיין להעביר בחור שנעצר בחברון וישב עם רוצח באותו תא לתא אחר.
"איתנו נמלחמים ועם הערבים יש הידברות", מסכמת.
ח"כ גילה פינקלשטיין ערערה בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על ההחלטה שלא להעמיד לדין את הסוהר.
ע"פ התלונה, הסוהר פארס חשאן היכה את הקטינה ביום 8/9/05 בנוכחות קטינות נוספות ואנשי סגל שב"ס נוספים. למרות זאת החליטו שלא להעמידו לדין משום ש"אין אשמה פלילית".
פינקלשטיין הבהירה למזוז את חומרת ההחלטה: "מדובר בצעירה, קטינה, בתוך תחומי בית הסוהר – מחד, ובסוהר בתפקיד, האמור לדעת את הוראות החוק והנחיות השירות – מאידך, שהרים יד על הקטינה, בנוכחות עדים, ללא כל הצדק סביר – למעט אגו אישי מנופח".
היא מציינת כי האירוע האלים התרחש במהלך התקופה הקשה שלאחר ההתנתקות, כשהקטינה מוחזקת במתקן השב"ס, בניגוד להוראות, תוך חריגה מנהלים וללא כל הצדקה חוקית. "לא הופעל כח ע"י מי מהקטינות, במקום הארוע היו מספר סוהרות, ולא היה כל צורך בהתערבותו האגרסיבית והבוטה של הסוהר האלים".
פינקלשטיין הדגישה כי בביקוריה התכופים בבתי הכלא שונים ובפרט ב"מעשיהו" מתחילת הקדנציה של הכנסת ה – 16 (בנושא סרבני הגט), טרם נתקלה באלימות בוטה מסוג זה של סוהר. "המנעות מהעמדה לדין בנסיבות אלה מהווה סטירת לחי לשלטון החוק, ומטילה כתם עז על כל שרות בתי הסוהר".
היא הוסיפה והבהירה כי כבר בעצם הדרישה לבצע בדיקות סמים בגופן של קטינות, תלמידות החינוך הממ"ד מבתים דתיים, המוחזקות במעצר לפני משפט בגין חשד לעבירות על רקע אידאולוגי, טמונה לכאורה כוונה לענישה ללא סמכות, לביזוי ולפגיעה נפשית וערכית קשה. על רקע זה, הסטירה מהווה נקודת שיא בשפלותה".
לפני כניסת השבת דאגה פינקלשטיין להעביר בחור שנעצר בחברון וישב עם רוצח באותו תא לתא אחר.
"איתנו נמלחמים ועם הערבים יש הידברות", מסכמת.