כך עולה מסקר חדש שערך מרכז "מדה אל-כרמל", בניהולו של האחראי על יחידת הסטטיסטיקה במכרז, עמיד סעאבנה, ובעריכתו האקדמית של פרופסור נדים רוחאנא. הנתונים פורסמו ביום שישי בשבועון "כל אל-ערב".
כתבנו חגי הוברמן מציין כי לגבי יחסם של האזרחים הערבים כלפי המדינה, השיבו 55% כי אינם חשים שישראל היא מדינתם ו- 45% אמרו כי הם חשים שישראל היא מדינתם במידה בינונית. 81% מהנסקרים אמרו שישראל אינה מדינה דמוקרטית וכי הדמוקרטיה בישראל היא ליהודים בלבד, לעומת 18% הסבורים כי ישראל היא מדינה דמוקרטית.
כתבנו מוסיף כי 61% מהאזרחים הערבים מתנגדים להגדרת המדינה כמדינה יהודית, גם אם יקבלו את מרבית זכויותיהם. לעומתם, 35% מוכנים לקבל את ההגדרה הזו, אם יובטח להם שוויון זכויות מוחלט.
עוד עולה מהסקר כי 90% מהמשתתפים חושבים שחוק השבות הוא חוק גזעני, 90% תומכים בפתרון של מדינת כל אזרחיה ואילו 44% תומכים בפתרון של מדינה דו-לאומית.
הסקר העוסק בשוויון וביחסיהם של האזרחים הערבים עם המדינה בחן את עמדותיהם של האזרחים הערבים ב-11 תחומים שונים. בכל אחד מהתחומים טענו הנסקרים כי המדינה מתייחסת לאזרחים הערבים כאל קבוצה עוינת ובאופן בלתי שוויוני.
הסקר בחן בנוסף את מידת האמון של האזרחים הערבים במוסדות מדינה כמו בתי-המשפט, המשטרה, הכנסת, הביטוח הלאומי, התקשורת היהודית ומוסדות הבריאות. רק בשני תחומים ענו רוב משתתפי הסקר כי הם בוטחים במוסדות אלה במידה רבה. כך למשל אמרו 75% מהנשאלים כי יש להם אמון בבתי-החולים ובקופות החולים ו- 64.1% ענו כי יש להם אמון בבית-המשפט העליון. המצב ביחס לשאר המוסדות עגום מאד. 83% מהנסקרים השיבו כי אין להם אמון בכנסת, 80% אינם בוטחים במשטרה ו- 73% אינם מאמינים לתקשורת היהודית.
עוד עולה מהסקר כי למעלה מ-90% מהאזרחים הערבים חשים שהמדינה מפלה אותם בנושא הקרקעות, התקציבים והדיור. למעלה מרבע מהנסקרים דיווחו כי בשדה-התעופה הם זוכים ליחס של אויבים.
רק 16% מהנסקרים סבורים שישראל פועלת למען האינטרסים של האזרחים הערבים ברוב התחומים, לעומת 39% שאמרו שהמדינה פועלת נגד האינטרסים שלהם ו-45% שאמרו שבתחומים מסוימים פועלת המדינה לטובתם וברוב התחומים נגדם.
הסקר בחן את מידת שביעות רצונם של האזרחים הערבים מתחומים שונים בחייהם, כגון רמת החיים, השירותים המוניציפליים ועוד. 60% מהנסקרים אמרו כי אינם שבעי רצון מרמת החיים שלהם, 68% אינם שבעי רצון ממצבן של הרשויות המקומיות, 73% מאוכזבים משיעור הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, 60% אינם שבעי רצון מהשירותים המוניציפליים. לגבי מעמד האשה בחברה הערבית ענו 46% בלבד כי אינם שבעי רצון ממעמדן של הנשים בחברה.
משתתפי הסקר נשאלו גם מהי לדעתם הדרך הטובה ביותר להאבק להשגת שוויון לאזרחים הערבים במדינה. 46% בחרו בדרך המחאה הציבורית, 50% בחרו בפניה לבתי-המשפט, 35% אמרו שהדרך היא הפעילות הפרלמנטרית ורק 28% בחרו בוועדת המעקב העליונה ככלי להשגת שוויון.
משתתפי הסקר התבקשו להעריך את יחסה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים בעשר השנים האחרונות. 62% מהמשתתפים ענו כי היחסים התדרדרו בעשר השנים האחרונות.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי לגבי יחסם של האזרחים הערבים כלפי המדינה, השיבו 55% כי אינם חשים שישראל היא מדינתם ו- 45% אמרו כי הם חשים שישראל היא מדינתם במידה בינונית. 81% מהנסקרים אמרו שישראל אינה מדינה דמוקרטית וכי הדמוקרטיה בישראל היא ליהודים בלבד, לעומת 18% הסבורים כי ישראל היא מדינה דמוקרטית.
כתבנו מוסיף כי 61% מהאזרחים הערבים מתנגדים להגדרת המדינה כמדינה יהודית, גם אם יקבלו את מרבית זכויותיהם. לעומתם, 35% מוכנים לקבל את ההגדרה הזו, אם יובטח להם שוויון זכויות מוחלט.
עוד עולה מהסקר כי 90% מהמשתתפים חושבים שחוק השבות הוא חוק גזעני, 90% תומכים בפתרון של מדינת כל אזרחיה ואילו 44% תומכים בפתרון של מדינה דו-לאומית.
הסקר העוסק בשוויון וביחסיהם של האזרחים הערבים עם המדינה בחן את עמדותיהם של האזרחים הערבים ב-11 תחומים שונים. בכל אחד מהתחומים טענו הנסקרים כי המדינה מתייחסת לאזרחים הערבים כאל קבוצה עוינת ובאופן בלתי שוויוני.
הסקר בחן בנוסף את מידת האמון של האזרחים הערבים במוסדות מדינה כמו בתי-המשפט, המשטרה, הכנסת, הביטוח הלאומי, התקשורת היהודית ומוסדות הבריאות. רק בשני תחומים ענו רוב משתתפי הסקר כי הם בוטחים במוסדות אלה במידה רבה. כך למשל אמרו 75% מהנשאלים כי יש להם אמון בבתי-החולים ובקופות החולים ו- 64.1% ענו כי יש להם אמון בבית-המשפט העליון. המצב ביחס לשאר המוסדות עגום מאד. 83% מהנסקרים השיבו כי אין להם אמון בכנסת, 80% אינם בוטחים במשטרה ו- 73% אינם מאמינים לתקשורת היהודית.
עוד עולה מהסקר כי למעלה מ-90% מהאזרחים הערבים חשים שהמדינה מפלה אותם בנושא הקרקעות, התקציבים והדיור. למעלה מרבע מהנסקרים דיווחו כי בשדה-התעופה הם זוכים ליחס של אויבים.
רק 16% מהנסקרים סבורים שישראל פועלת למען האינטרסים של האזרחים הערבים ברוב התחומים, לעומת 39% שאמרו שהמדינה פועלת נגד האינטרסים שלהם ו-45% שאמרו שבתחומים מסוימים פועלת המדינה לטובתם וברוב התחומים נגדם.
הסקר בחן את מידת שביעות רצונם של האזרחים הערבים מתחומים שונים בחייהם, כגון רמת החיים, השירותים המוניציפליים ועוד. 60% מהנסקרים אמרו כי אינם שבעי רצון מרמת החיים שלהם, 68% אינם שבעי רצון ממצבן של הרשויות המקומיות, 73% מאוכזבים משיעור הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, 60% אינם שבעי רצון מהשירותים המוניציפליים. לגבי מעמד האשה בחברה הערבית ענו 46% בלבד כי אינם שבעי רצון ממעמדן של הנשים בחברה.
משתתפי הסקר נשאלו גם מהי לדעתם הדרך הטובה ביותר להאבק להשגת שוויון לאזרחים הערבים במדינה. 46% בחרו בדרך המחאה הציבורית, 50% בחרו בפניה לבתי-המשפט, 35% אמרו שהדרך היא הפעילות הפרלמנטרית ורק 28% בחרו בוועדת המעקב העליונה ככלי להשגת שוויון.
משתתפי הסקר התבקשו להעריך את יחסה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים בעשר השנים האחרונות. 62% מהמשתתפים ענו כי היחסים התדרדרו בעשר השנים האחרונות.