מאת: חגי הוברמן
יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, יכול לברך היום על כך שלפני 3 שנים הוא הובס במאבק מול ערפאת על סמכויות ה"ראיס" מול סמכויות ראש-הממשלה הפלשתיני.
אבו-מאזן התמנה אז לראש הממשלה הפלשתיני הראשון, כאילוץ שכפתה הקהיליה הבינלאומית ונגד רצונו של ערפאת. הוא דרש, שוב בגיבוי בינלאומי, שסמכויות השלטון יהיו בידיו, וערפאת, אז ה"ראיס", יישאר שליט בובה.
ערפאת הוכיח אז כי כוחו עדיין במותניו, והתעקש על כך שהשליטה על התקציב הפלשתיני, כמו גם על מנגנוני הביטחון הפלשתיניים.
עברו שנתיים, ערפאת מת, ואבו מאזן שעבר בינתיים למוקטעה קיבל לידיו את הסמכויות הללו, שהוא בעצמו כל-כך נאבק לשמוט מידי יו"ר הרשות.
החלוקה הזו משמשת כעת בסיס לרעיונות היצירתיים בארה"ב, איך להמשיך ולסייע לרשות הפלשתינית שלא תקרוס, בלי לקיים מגעים עם החמאס, העתיד להרכיב את הממשלה הפלשתינית. בארה"ב,
שלא כמו בישראל, הנשיא פועל על פי החוק. והחוק האמריקני איננו גמיש בנושא אירגוני הטרור: כל אירגון המוגדר כאירגון טרור, כמו החמאס, אסור למימשל האמריקני לקיים איתו איזשהו מגע.
מאידך, לכולם ברור שללא סיוע בינלאומי, הרשות הפלשתינית תקרוס.
תקציב הרשות הפלשתינית, 1.3 מיליארד דולר לשנה, בנוי ברובו על הסיוע הבינלאומי. שום מדינה לא תוכל לבדה להרים את המעמסה הזו, גם אם איסמעיל הניה התרברב אתמול כי ימצא תחליפים לסיוע במדינות ערב.
הרעיון המוביל כרגע: אבו-מאזן יישאר יו"ר, והמימשל האמריקני יעבוד מולו ורק מולו. הכסף יגיע אליו. ממילא הקופה נמצאת בידיו.
בשבוע שעבר בשיחה עם שרת החוץ, ציפי לבני, עוד לפני שנודע על נצחון החמאס בבחירות, אמר שליח הקוורטט, ג'ים וולפנזון, כי לרשות יש כסף למשכורות לעוד 6 חודשים בלבד. בעוד חצי שנה
הממשלה הפלשתינית תהיה חייבת לגייס כספים נוספים. הוא התחייב שאירופה לא תעביר את הסכומים לרשות, לפני שהפלשתינים יציגו תוכנית ברורה לאן הולך הכסף. כעת, אחרי נצחון החמאס, אירופה תכביד את ידה על הכסף.
המציאות הזו ברורה גם לראשי החמאס. הם יודעים כי ללא סיוע בינלאומי, ייכשלו. והרי כל זכייתם נבעה מכך שהם הבטיחו לציבור הצלחה בניהול הרשות. לכן גם בחמאס התקיימו אתמול דיונים נוקבים, איך לקבל את הסיוע.
אירועי סוף השבוע הגבירו את חששם של ראשי החמאס. גם בחמאס יודעים שלרשות יש 130 אלף מקבלי משכורות מהשירות הממשלתי, שליש מהם נושאי נשק. איך הם ישלמו את כל המשכורות
הללו, כשלטון, תחת האיום של הפסקת הסיוע הבינלאומי. ואם לא ישלמו, מי ימנע מאלפי לוחמים פלשתינים מפוטרים, נושאי נשק, לצאת לרחובות עם נשקם? איך יבלמו את התסיסה?
יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, יכול לברך היום על כך שלפני 3 שנים הוא הובס במאבק מול ערפאת על סמכויות ה"ראיס" מול סמכויות ראש-הממשלה הפלשתיני.
אבו-מאזן התמנה אז לראש הממשלה הפלשתיני הראשון, כאילוץ שכפתה הקהיליה הבינלאומית ונגד רצונו של ערפאת. הוא דרש, שוב בגיבוי בינלאומי, שסמכויות השלטון יהיו בידיו, וערפאת, אז ה"ראיס", יישאר שליט בובה.
ערפאת הוכיח אז כי כוחו עדיין במותניו, והתעקש על כך שהשליטה על התקציב הפלשתיני, כמו גם על מנגנוני הביטחון הפלשתיניים.
עברו שנתיים, ערפאת מת, ואבו מאזן שעבר בינתיים למוקטעה קיבל לידיו את הסמכויות הללו, שהוא בעצמו כל-כך נאבק לשמוט מידי יו"ר הרשות.
החלוקה הזו משמשת כעת בסיס לרעיונות היצירתיים בארה"ב, איך להמשיך ולסייע לרשות הפלשתינית שלא תקרוס, בלי לקיים מגעים עם החמאס, העתיד להרכיב את הממשלה הפלשתינית. בארה"ב,
שלא כמו בישראל, הנשיא פועל על פי החוק. והחוק האמריקני איננו גמיש בנושא אירגוני הטרור: כל אירגון המוגדר כאירגון טרור, כמו החמאס, אסור למימשל האמריקני לקיים איתו איזשהו מגע.
מאידך, לכולם ברור שללא סיוע בינלאומי, הרשות הפלשתינית תקרוס.
תקציב הרשות הפלשתינית, 1.3 מיליארד דולר לשנה, בנוי ברובו על הסיוע הבינלאומי. שום מדינה לא תוכל לבדה להרים את המעמסה הזו, גם אם איסמעיל הניה התרברב אתמול כי ימצא תחליפים לסיוע במדינות ערב.
הרעיון המוביל כרגע: אבו-מאזן יישאר יו"ר, והמימשל האמריקני יעבוד מולו ורק מולו. הכסף יגיע אליו. ממילא הקופה נמצאת בידיו.
בשבוע שעבר בשיחה עם שרת החוץ, ציפי לבני, עוד לפני שנודע על נצחון החמאס בבחירות, אמר שליח הקוורטט, ג'ים וולפנזון, כי לרשות יש כסף למשכורות לעוד 6 חודשים בלבד. בעוד חצי שנה
הממשלה הפלשתינית תהיה חייבת לגייס כספים נוספים. הוא התחייב שאירופה לא תעביר את הסכומים לרשות, לפני שהפלשתינים יציגו תוכנית ברורה לאן הולך הכסף. כעת, אחרי נצחון החמאס, אירופה תכביד את ידה על הכסף.
המציאות הזו ברורה גם לראשי החמאס. הם יודעים כי ללא סיוע בינלאומי, ייכשלו. והרי כל זכייתם נבעה מכך שהם הבטיחו לציבור הצלחה בניהול הרשות. לכן גם בחמאס התקיימו אתמול דיונים נוקבים, איך לקבל את הסיוע.
אירועי סוף השבוע הגבירו את חששם של ראשי החמאס. גם בחמאס יודעים שלרשות יש 130 אלף מקבלי משכורות מהשירות הממשלתי, שליש מהם נושאי נשק. איך הם ישלמו את כל המשכורות
הללו, כשלטון, תחת האיום של הפסקת הסיוע הבינלאומי. ואם לא ישלמו, מי ימנע מאלפי לוחמים פלשתינים מפוטרים, נושאי נשק, לצאת לרחובות עם נשקם? איך יבלמו את התסיסה?