ביהמ"ש המחוזי הרשיע את מנחם לבני מקרית ארבע בפזיזות, רשלנות וחבלה במזיד בעקבות ירי כלפי גלגל משאית ערבית. בכך הפכו השופטים צבן שפירא ונועם החלטה קודמת של השופט קמא שזיכה אותו וקיבלו את ערעור המדינה על הזיכוי.
השופטים הורו לבימ"ש השלום לקבוע את גזר דינו.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ביוני 03 נסע נהג משאית אעיש שתאת מיאטה בשביל סמוך לאדמתו של לבני "שדה כלב", ביום שבו הוטל סגר ונאסר על ערבים לנוע באזור. לבני שהגיע באותו זמן לחלקתו, ראה את המשאית והורה לה לעצור. הנהג עצר אך סירב לצאת מתאו וגם סירב להדמים את מנוע המשאית. רק לאחר שלבני ירה כאמור לעבר הגלגל, ירד הנהג מהמשאית.
לבני הועמד לדין וזוכה על ידי השופט קמא שקבע כי "בנסיבות הזמן והמקום נהג לבני כראוי שעה שהחליט להשבית את כשירות המשאית להמשך הנסיעה ומשלא היו בידיו אמצעים אחרים לעשות זאת אין לקבוע שהירי לכיוון גלגלה הקדמי לא היה מוצדק. הירי לא נעשה ברשלנות שיש בה לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה שכן לבני ירה לכיוון הגלגל והפנס הקדמי הצמוד לגלגל ולא סיכן בכך את מי שישב במושב הנהג".
כאמור ערעורה של המדינה על הזיכוי התקבל. השופטים קבעו כי "במצב ענינים זה שבו המשאית נעצרה גם אם עדיין מונעת, פחתה המיידיות של הסכנה, אם היתה כזו. מול משאית עומדת עמוסה וכבדה בשטח פתוח ובמרחק של 10 מטרים מלבני שניצב על תלולית, גם לו רצה הנהג להמשיך בתנועה על מנת לפרוץ את המחסום ולנוע לעבר הציר הרי שהיה נותר די זמן ללבני להבחין בכך ולמנוע את הסכנה".
השופטים התייחסו לכך ש"לבני חווה חוויות קשות באזור חלקת שדהו עת ניצלו חייו מספר פעמים בפיגועים שכוונו נגדו", ולכך ש"המצב הבטחוני באזור היה מתוח ורווי התרעות לפיגועים נוספים". "מכאן ועד לקביעה כי כל משאית המתקרב לחלקתו או לציר הראשי חשודה ככזו שפניה לפיגוע – עוד ארוכה הדרך", הם כותבים.
פעולתו של לבני לנטרל את המשאית מנסיעה כדי למנוע ממנה לעבור עבירת הפרת סגר "אינה נתפסת כלל ועיקר כפעולה סבירה למניעת הפרת סגר ובפרט שהדבר נעשה ביוזמה מקומית על ידי אזרח. חמור המעשה שבעתיים כאשר מדובר בירי נמהר שהיה בו כדי לסכן חיים או לגרום לאדם חבלה. כל קביעה אחרת עלולה להעביר מסר שגוי לפיו משאית שנהגה יפר סגר תהפוך מטרה לירי בין בנסיעה ובין בעת עצירתה ולמציאות שבה השימוש בנשק בכלל וע"י אזרחים בפרט, יהפוך לשגרה ולדבר של מה בכך, תוך זילות הערך של טוהר הנשק המורה לנו להשתמש בו אך במצב של סכנת חיים".
בשולי הדברים, מוסיפים השופטים, "לא נעלמה מעינינו המציאות הבטחונית הקשה ששררה באזור ועדיין קיימת לצערנו הן באזור והן בתחומי המדינה במסגרתה עדים אנו לפיגועים רצחניים הגובים מחיר יקר של חיי אדם ולהתרעות בלתי פוסקות מפני חשש לפיגועים נוספים. מודעים אנו גם למציאות חייו של לבני שחווה על בשרו מספר פיגועים וחי בצל החשש מנסיונות פגיעה נוספים בו. דוקא בימים קשים אלו בהם נאלצות רשויות המדינה ואזרחיה להתמודד עם מציאות בטחונית קשה ביותר, אל לנו להתיר את הרסן ולזנוח ערכים חשובים שהוטמעו זה מכבר בחברה בכל הנוגע לשימוש בנשק והפעלת כוח מרוסנת".
השופטים הורו לבימ"ש השלום לקבוע את גזר דינו.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ביוני 03 נסע נהג משאית אעיש שתאת מיאטה בשביל סמוך לאדמתו של לבני "שדה כלב", ביום שבו הוטל סגר ונאסר על ערבים לנוע באזור. לבני שהגיע באותו זמן לחלקתו, ראה את המשאית והורה לה לעצור. הנהג עצר אך סירב לצאת מתאו וגם סירב להדמים את מנוע המשאית. רק לאחר שלבני ירה כאמור לעבר הגלגל, ירד הנהג מהמשאית.
לבני הועמד לדין וזוכה על ידי השופט קמא שקבע כי "בנסיבות הזמן והמקום נהג לבני כראוי שעה שהחליט להשבית את כשירות המשאית להמשך הנסיעה ומשלא היו בידיו אמצעים אחרים לעשות זאת אין לקבוע שהירי לכיוון גלגלה הקדמי לא היה מוצדק. הירי לא נעשה ברשלנות שיש בה לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה שכן לבני ירה לכיוון הגלגל והפנס הקדמי הצמוד לגלגל ולא סיכן בכך את מי שישב במושב הנהג".
כאמור ערעורה של המדינה על הזיכוי התקבל. השופטים קבעו כי "במצב ענינים זה שבו המשאית נעצרה גם אם עדיין מונעת, פחתה המיידיות של הסכנה, אם היתה כזו. מול משאית עומדת עמוסה וכבדה בשטח פתוח ובמרחק של 10 מטרים מלבני שניצב על תלולית, גם לו רצה הנהג להמשיך בתנועה על מנת לפרוץ את המחסום ולנוע לעבר הציר הרי שהיה נותר די זמן ללבני להבחין בכך ולמנוע את הסכנה".
השופטים התייחסו לכך ש"לבני חווה חוויות קשות באזור חלקת שדהו עת ניצלו חייו מספר פעמים בפיגועים שכוונו נגדו", ולכך ש"המצב הבטחוני באזור היה מתוח ורווי התרעות לפיגועים נוספים". "מכאן ועד לקביעה כי כל משאית המתקרב לחלקתו או לציר הראשי חשודה ככזו שפניה לפיגוע – עוד ארוכה הדרך", הם כותבים.
פעולתו של לבני לנטרל את המשאית מנסיעה כדי למנוע ממנה לעבור עבירת הפרת סגר "אינה נתפסת כלל ועיקר כפעולה סבירה למניעת הפרת סגר ובפרט שהדבר נעשה ביוזמה מקומית על ידי אזרח. חמור המעשה שבעתיים כאשר מדובר בירי נמהר שהיה בו כדי לסכן חיים או לגרום לאדם חבלה. כל קביעה אחרת עלולה להעביר מסר שגוי לפיו משאית שנהגה יפר סגר תהפוך מטרה לירי בין בנסיעה ובין בעת עצירתה ולמציאות שבה השימוש בנשק בכלל וע"י אזרחים בפרט, יהפוך לשגרה ולדבר של מה בכך, תוך זילות הערך של טוהר הנשק המורה לנו להשתמש בו אך במצב של סכנת חיים".
בשולי הדברים, מוסיפים השופטים, "לא נעלמה מעינינו המציאות הבטחונית הקשה ששררה באזור ועדיין קיימת לצערנו הן באזור והן בתחומי המדינה במסגרתה עדים אנו לפיגועים רצחניים הגובים מחיר יקר של חיי אדם ולהתרעות בלתי פוסקות מפני חשש לפיגועים נוספים. מודעים אנו גם למציאות חייו של לבני שחווה על בשרו מספר פיגועים וחי בצל החשש מנסיונות פגיעה נוספים בו. דוקא בימים קשים אלו בהם נאלצות רשויות המדינה ואזרחיה להתמודד עם מציאות בטחונית קשה ביותר, אל לנו להתיר את הרסן ולזנוח ערכים חשובים שהוטמעו זה מכבר בחברה בכל הנוגע לשימוש בנשק והפעלת כוח מרוסנת".